נושא לדיון – והפעם כסף, כלכלה, חינוך ואנחנו

מידי חודש נעלה הזמנה לדון ולהרחיב בנושא מסוים. מגוון דעות, עושר, הרחבה  ולמידה משותפת יתקבלו בשמחה.

בפארק הירדן האחרון הרוויחה בכורתי את 20 האגורות הראשונות שלה ממכירת קעקועי אפר. היא הצטרפה למספר חברות והייתה אחראית על סיפוק חומר הגלם. לשם כך היא ליקטה אפר ממדורות ישנות, גאה ומאושרת.

כשסיפרה לי על כך שהיא מחכה לחלקה ברווח הצרתי על תמימותה. כשהגיע התשלום חשתי אי נוחות. מי המסכנה שהצליחו לעבוד עליה ולמכור לה קעקועי בוץ ואפר? אני בטח מכירה את אמא שלה… כמה לא נעים לי…

התבוננתי במחשבות הממסגרות, שופטות, מעריכות והצלחתי לשמחתי להימנע מביטוי חיצוני שלהן.

הנושא הזה מעורר בי רגשות מעורבים.

אני מרגישה מותקפת משלל הילדים המציעים את מרכולתם בתשלום לבנותיי בימי העיון ובמפגשים גדולים. למה? יש לי יחס טעון לכסף. הרי נעים לי שהוא מצוי בכיסי, בקרבתי. הסלידה הזו, הסתירה אצלי חוסר הערכה עצמית (האם אני מספיק? ראוי? שווה תשלום?) , ביקורתיות, סגפנות, שיפוטיות.

בן זוגי האמון על פרנסת המשפחה (וטוב שכך)  גאה בחינוך הכלכלי שהוא מעניק לבנותינו. הן חוסכות דמי כיס ושותפות לחישובי התקציב המשפחתי.

לאחרונה התחילה בכורתי  למכור לנו כרטיסים להופעותיה. היא דרשה עשרה שקלים להופעה. בעלי התמקח והיא מיד התפשרה והסכימה להופיע תמורת עשר אגורות. היא מציעה גם לי לראות את ההופעה ללא תשלום ביום שאחרי ומאוד מוטרדת אם זה לא מתאפשר והיא תאלץ לדרוש תשלום נוסף ממני. זה תקף רק לבוקר שאחרי…

בפועל, לצערי, היכולת להשתכר ולהרוויח עדיין משפיעה על הגדרת הערך העצמי שלי. או לחילופין מעידה על כך שאינו מלא. איך למנוע חיבור שכזה בעבור ביתי? האם כדאי לעודד מכירה שכזו? האם להציע תשלום על עבודות בית? האם זו הדרך היחידה? איך מנערים את המשקולות האישיות-רגשיות ומתייחסים לנושא בפשטות, ענייניות?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על נושא לדיון – והפעם כסף, כלכלה, חינוך ואנחנו

  1. עינבלית הגיב:

    נושא מאוד מעניין.
    שותפה לבלבול בעניין.
    לפני כמה חודשים, בחום הקיץ, פתח בני בעזרתי- דוכן לממכר לימונדה ביתית ליד הגנים.\
    חברותי שרכשו ממנו כוס בשנקל מאוד התרגשו מהיוזמה. הוא עבד וחסך בשביל להשלים את החסר לו למטרה- לקנות קבי קרקס.
    אח"כ הוא ניסה למכור, עם חבריו, פקקים שאספו בפארק. והם הרוויחו שקל, מילד שקנה פקק נדיר. מממ… מבלבל. זה בסדר?
    בעקרון אני לא מעודדת יוזמות סחר כאלו, אבל גם לא אוסרת עליהן. אני פשוט חושבת שזו למידה.

    אהבתי

  2. דרור גרין הגיב:

    ברכות על העיתון החדש.

    יהיה נחמד אם עורכי האתר החדש יציגו את עצמם ואת מטרות האתר ב'מי אנחנו'.

    בהצלחה,

    דרור

    אהבתי

  3. michalmotei הגיב:

    גם אצלנו הנושא מעלה הרבה התלבטויות.
    הילדים לעיתים קרובות רוצים למכור דברים לחברים. בעיקר צמידים וכאלו. מצד אחד אני שמחה שהם מנסים להרוויח כסף. מצד שני לא נעים לי מהחברים. מצד שלישי הם רואים בבית את אבא שהעיסוק המרכזי שלו הוא מכירה, והם לומדים ממנו. ומצד רביעי הם לא מנסים להרוויח את הכסף כדי לקנות משהו, אלא פשוט כדי שיהיה להם כסף.
    אני משתדלת בדרך כלל לא להתערב להם. לפעמים מצליח להם, אבל הרבה פעמים הם גם מבינים שלחברים לא שווה לקנות מהם, למשל כי הם עושים צמידים בעצמם. אני מניחה שגם זה סוג של שיעור במסחר.

    אהבתי

  4. sarit הגיב:

    הי דרור, מטרות האתר מופיעות בעמוד הראשי מצד שמאל, במילות הפתיחה. בגדול רצינו לייצר מרחב לשיתוף, תמיכה, חיזוק, לימוד והעשרה למחנכי הבית בפועל, לדורותיהם, תומכיהם וכו'.
    אני ומיכל מחנכות ומתחנכות בית מאזור המרכז. מיכל המוכשרת אחראית לבניית האתר, עיצובו ותחזוקתו.

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s