"נעים להכיר" – ה"נובופלנסקים": אבישי, ורדית, יואב, אורי, נעמה, אביגיל ושירה

ראיינה: שרית חייט  השיבה: ורדית נובופלנסקי

ורדית ואבישי (שושו) הורים ליואב (15), אורי (11), נעמה (9), שירה ואביגיל התאומות (4).

vardit_wordpressאיך הגעתם לחינוך ביתי?
עבדתי בקליניקה בתל אביב ויואב בן שנה ושבעה חודשים הוכנס למעון…
ביום הראשון-בכיתי
ביום השני-בכיתי
ביום השלישי-בכיתי
"את תתרגלי כולם עוברים את זה (כך אמר לי אישי..)"
ביום הרביעי-אבישי לקח אותו למעון והוא בכה…
"את צודקת, אנחנו לא עושים את זה."
המנהלת של המעון אמרה שאני לא בשלה מספיק. אני עדיין לא הבשלתי ולכן אנחנו עדיין בבית.
דרך פטרה הכרתי את הקבוצה הירושלמית אחר כך גילינו (והיינו מאוד מאושרים מזה) שיש קבוצה של חינוך ביתי דוברי עברית – אז הצטרפנו אליהם.

מה היתרונות והאתגרים בחינוך הביתי?
אני חייבת להגיד שאצלנו החינוך הביתי הוא לא מתוך אידאולוגיה אלא פשוט מה שנעים לנו ונכון בעבורנו, וזה יתרון!
יתרון נוסף הוא שמה שהילדים לומדים, נכנס לכונן הקשיח שלהם ונשאר שם כי הם לומדים מה שהם רוצים ומה שמעניין אותם, וזה באמת קורה! גם לאחר שנים ניתן לראות את מה שנשמר ב"הרד-דיסק".
הקשר עם האחים נותר מהותי ומשמעותי. כשהילדים יוצאים ל"מסגרת" היחסים עם האחים מסתכמים בעיקר בסופי שבוע כי ביום-יום אחרי בית הספר יש חוגים ופשוט לא נפגשים.
האתגר הגדול הוא להרגיש שהדברים שאני מוותרת עליהם ואנחנו מוותרים!, שווים את התוצאות ואת שמחת החיים.

איך נראה סדר היום שלכם?
סדר היום שלנו השתנה ועדיין משתנה. זה התחיל עם הרבה הרבה הרבה בית ומעט מפגשים. אחר כך יותר מפגשים (3 ואפילו4!) בשבוע. ועכשיו שוב יותר בית. למדתי שאין דרך אחת נכונה למספר הפעמים שנפגשים, זה משתנה בין המשפחות ובכל משפחה, במשך השנים.

איך נראה הבית שלכם?
אנחנו גרים בלול תרנגולות במושב בית זית. אבישי בנה את הבית לבד. גרנו בחלל אחד ועם השנים והילדים "שושו" (אבישי) הוסיף לו קומה שנייה עם מיטה משפחתית ושתי מיטות תלויות, כמו בצוללת. לפני שלוש שנים הוא הוסיף חדר ליואביק וממש עכשיו אורי התחדש בחדר. כשנכנסים ניתן לראות שזה "בית של ילדים". הסדר לא שולט. הילדים נוכחים. הצעצועים נוכחים. השולחן בגובה ילדים. הכול נגיש. אין אף קיר בנוי. הכול עם ספרים וצעצועים.

על איזה פעילות את ממליצה במיוחד?
אני ממליצה ללכת עם המשפחה לבד, אפילו בלי חבר אחד, ל"עין-פשחה".
פעמים רבות, לאחר שבתות מלאות אורחים או כשאני רואה שאנחנו צריכים "סדרת גיבוש", "עין פשחה", ממלאת את הפונקציה הזו, תוך כמה שעות. יש בה משהו קוסמי שגורם לך להתאהב במי שבא איתך.

על הרצף שבין "הומסקולינג" לחינוך חופשי איפה תמקמי אתכם?
אני מעדיפה לא למקם אותנו. זה קשה לי. זה השתנה ומשתנה ואין לי תשובה אחת. אולי יותר "חנוך לנער על פי דרכו". יש מי שצריך סדר יום, מחברת ו"האכלה בכפית" ויש מי שחופש מלמד אותו הרבה יותר מזה.

ספרי על ההחלטה של יואב להכנס לבית הספר, מה קדם לה? איך השפיע עליכם?
ההישארות שלנו בבית היא לא אידיאולוגית. אין לנו משהו נגד המערכת (אין לנו גם בעד:)) פשוט טוב לנו בבית.
לפני שנה וקצת לבנינו הבכור יואב הספיק והוא ביקש שנעזור לו למצוא בית-ספר. אחרי חיפושים הגענו ל"אדם"-בית ספר אנטרופוסופי. הוא נכנס לכיתה ח' וממש שמח.

איך היתה השתלבותו בבית הספר?
זה לקח לו קצת זמן בכל הדברים "הטכנים" של לכתוב מהר, ללמוד למבחנים וכו' אבל צ'יק צ'ק הוא שחה כמו דג…

מהי מנת הדגל שלכם למפגשים?
אורז עם תירס. הסוד הוא לבשל את האורז במי התירס.

טיפ למשפחות מתחילות?
לא להקשיב לטיפים של אחרים ולנסות בערב במיטה לחשוב מה באמת באמת מתאים למשפחה שלך ולילד שלך. זה הרעיון של חינוך ביתי, שלכל משפחה ולכל ילד מתאים משהו אחר. יש משפחה שהכי חשוב לה שיהיו המון חומרי יצירה ומשפחה שחשוב לה לצאת הרבה למפגשים. חשוב שיהיה נעים גם להורה שנמצא בבית (בדרך כלל האם).

האם את רואה את עצמך שייכת לקהילה? לקבוצה?
להיות חלק ממשפחות שמחנכות בבית זה מאוד נעים. להיות בין אנשים שמעדיפים לישון, לבלות, לטייל, לקרוא, ליצור עם הילדים והחופש הגדול זה לא "סרט אימה" בשבילם זה מחזק, משמח וממלא.

ההתכתבויות הקשות במיילים תמיד היו (לאורך 13 השנים שאנחנו פה). הנושא מתחלף.פעם אבעבועות ופעם כינים, פעם צניעות, פעם התנהגות אלימה ופעם שומרי הגן…תמיד יש חילוקי דעות, תמיד יהיו, כמו בכל קהילה אחרת. זה שאנחנו מחנכים בבית לא הופך אותנו לאנשים זהים בדעותינו – וטוב שכך.

מה תאחלי לעצמך ולבני ביתך לשנה הקרובה?
אנחנו מאחלים לכולם הרבה הרבה אושר ושמחה.

תודה לך!
הרבה מכירים אותנו ובכל זאת הסכמתי בשמחה להשתתף ב"נעים להכיר-תוצרת בית".

אם יש עוד שאלות שתרצו לשאול את ורדית, אתם מוזמנים לשאול אותה בתגובות שבאתר. היא תשתדל לענות.

רוצים להופיע בגיליון הבא של "תוצרת בית"? שילחו לנו מייל.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, ראיון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על "נעים להכיר" – ה"נובופלנסקים": אבישי, ורדית, יואב, אורי, נעמה, אביגיל ושירה

  1. עינבלית הגיב:

    ורדית, מסקרן לבקר אתכם, נשמע שאתם חיים בתוך גן עדן!
    אהבתי מאוד את הדיוק שלך וההקשבה לקול הפנימי. תודה על ראיון מרתק!

    אהבתי

  2. Gilit Tal Koreh הגיב:

    ורדית, מכירה אותך, ושמחתי לקרוא את הרעיון, הגדרת יפה את מושג החינוך ביתי

    אהבתי

  3. sarit9 הגיב:

    ענבל, מציעה לך לקבל את ההזמנה. בית העץ שבנה שושו מהמם ומעורר השראה. סוג של גן עדן 🙂

    אהבתי

  4. מתי אפשר לבוא ולבקר?

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s