מאת: אמא אלמונית
לפעמים אני תוהה האם באמת הכי נכון לנו החינוך הביתי?
האם העובדה שאנחנו מאמינים בכל ליבנו שזו דרך החינוך והלימוד הנכונה ביותר לילדינו מספיקה כדי לבחור בה בכל מחיר.
מה המחיר שהם משלמים על הבחירה הזו?
מה המחיר שאנחנו משלמים?
האם המחיר של הליכה לבית ספר/חזרה למיינסטרים יהיה גדול יותר?
משפחתנו היא משפחה מורכבת.
כמו כל המשפחות אני חושבת, מעצם היותה מורכבת מפרטים שונים שלכל אחד הצרכים והרצונות שלו.
מה הצרכים שלי כאמא? כיחידה?
מה הצרכים של ילדיי השונים?
האם אני מצליחה לענות על הצרכים של כולם?
ואם לא? מה המחיר שהם משלמים כשלא?
אם הליכה לבית ספר תכלול תחושת כישלון שלי כאמא שלהם, שלא הצליחה לתת מענה לכל הצרכים שלהם בבית – לא הצליחה ליישם את החינוך הביתי כמו שרצתה/האמינה/קיוותה האם זה אכן כישלון?
האם אם שם יקבלו מענה טוב יותר ולו לחלק מהצרכים שלהם זה לא פיתרון טוב יותר?
מה המחיר שישלמו שם?
האם הוא גדול יותר מהמחיר שהם משלמים היום על חוסר ההעשרה המספיקה שהם לא מקבלים?
החוסר בחברה? שאר המחירים שיש בבית?
אולי התחושה שיש איזשהו חוסר במקום שלהם?
האם החוסר הוא שלי או שלהם?
האם כל התחושות האלה שלי או שלהם?
האם המחיר עכשיו הוא שלי או שלהם או גם וגם?
האם על הליכה לבית ספר אני אשלם מחיר או הם?
האם יש פיתרון לכל התחושות האלה בבית בתוך כל האילוצים השונים שלנו?
האם יש פיתרון שעוד לא חשבנו/ניסינו?
האם הליכה לבית ספר ועימות שלהם עם כל מה שזה יביא איתו יהווה הרחקה שלהם מהבית או אולי דווקא קירוב שלהם לעצמם ולאפשרויות שאין להם בבית?
האם בכל מחיר צריך לחפש את הפתרונות בתוך הבית או שאולי באיזשהו שלב אני צריכה לומר: נכשלתי. אני לא מצליחה ליישם את החינוך הביתי בצורה הכי מיטבית ונכונה ומתאימה לילדי. המחיר שהם משלמים גבוה מדי.
נכשלתי.
אולי זה הזמן לוותר?
תוצרת בית 
אמא אלמונית.
כמעט ואין אמא בבית שלא שואלת מרבית מהשאלות ששאלת!!!
אני בכל אופן שואלת את עצני הרבה פעמים את אותן שאלות ואף קשות יותר(האם אני לא עושה את זה כי נעים לי להיות שונה??ועוד…)מה שבעניי בטוח.גם אם הם בבית רק 5 שנים ראשונות או יותר.ולא עשיתם/למדתם כלום בצורה מסודרת,הם ואת הרווחתם.להיות בבית זה להרוויח!!!!
המשיכי לשאול-זה טוב.
חודש טוב ומאושר ורדית
אהבתיאהבתי
אמא אלמונית, התחושות הקשות שהעלית נגעו מאד ללבי. נשמע שאת קשובה מאד, הן לצרכי הילדים והן לצרכייך. בכנות, אני לא חושבת שיש מערכת שהיא מושלמת. לא חינוך ביתי ולא בית ספר. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משל עצמה. לדעתי כל משפחה עושה בכל נקודת זמן את מה שהכי טוב עבורה. ולפעמים זה אומר שבית ספר עונה יותר טוב על סך הצרכים של כולם. בעיני בחירה במה שטוב לכם אין פירושו כישלון כלל ועיקר.
אהבתיאהבתי
אמא אלמונית יקרה, תודה לך! על כך שהעלית את הספקות והפחדים על הכתב באומץ לב. את לא לבד. נגעת בליבי.
אני החלטתי להמיר את המונחים "הצלחה" ו"כשלון" ב"מידת התאמה". לכן, אני בוחרת לבדוק כל פעם מחדש, ברגע שעולה ספק, מתוך ידיעה שניתן לשנות, שמה שקורה הוא הכי טוב שאפשרי בעבורנו כרגע.
אין לנו בעצם דרך לדעת בוודאות איפה יהיה בעתיד טוב יותר או מה היה קורה בעבר אם היינו בוחרים אחרת.
אנחנו יכולים לנסות ולפענח את ההווה שלנו הכי טוב שאנחנו יודעים ויכולים, להיות בכנות וערות ולבדוק.
גיליתי שעל מנת שהבדיקה הזו תהיה מועילה ומדויקת כדאי לי לשחרר רגשות אשם, שיפוט וביקורת עצמית וגם להפריד את הרגשות, העמדות והמחשבות שלי ולהתבונן ישירות בבנותי, בהקשבה להן, ממקום חדש ונקי.
מה שחשוב הוא ההרגשה שלך בנוגע לבחירות שאתם עושים. העמדה שלך. מאחלת לך שתרגישי טוב, שלמה עם בחירותיך ושמחה.
אהבתיאהבתי
אמא אלמונית
לא נכשלת
עצם העובדה שאת מודעת ל"בעיות" שקיימות הן בחינוך הביתי והן בבית הספר מראה שאת משקיעה מאמץ ומחשבה בחינוך ילדך ובהתפתחות האישית שלהם ושלך.
יש דברים שמתאימים לנו היום ולא יתאימו לנו מחר. היכולת להסתכל ולבחון את הדברים לא קיימת אצל כל אחד ואצלך נראה שכן.
לא משנה מה תהיה בחירתך בסופו של דבר, זו תהיה הבחירה הנכונה ביותר עבורכם לאותו זמן.
את מה שנעשה בעבר אי אפשר לשנות ואת העתיד אי אפשר לחזות.
נותר לנו רק לחיות את ההווה.
בהצלחה
חן
אהבתיאהבתי