ילדים בתחבורה הציבורית

מאת: אביגיל ארנקרנץ-חוצן

בחירה בנסיעה בתחבורה ציבורית עם ילדות וילדים נחשבת בימינו הזויה כמעט כמו הבחירה להשאיר את הילדות והילדים בבית ולא להסיע אותם באוטו לגן הקרוב מרחק חמש דקות הליכה. הבחירה לוותר על אוטו, על רישיון ולהתנייד רק באוטובוסים, רכבות ואופניים היא בחירה אידאולוגית, פוליטית, אקולוגית וכמובן חינוכית.

הבחירה בתחבורה ציבורית קשורה קשר ישיר לבחירה בחינוך ביתי, שעיקרה בשילוב הילדות והילדים במרחב הציבורי, בחיי המבוגרים ובמקביל, שילוב המבוגרים בחיי הילדים. נסיעה באוטובוסים מאפשרת לי להיות עם הילדים במלוא מובן המילה, לדבר איתם, להסתכל בעיניים, לשוחח, לדבר, לחקור, לבדוק, ללמוד שירים, ללמוד שמות של רחובות, לזהות שדות וגידולים, לשמוע שפות שונות, להיות קרובים ולנמנם ביחד כשנמאס.

לצד כל אלו, יש קושי רב בבחירה בתחבורה ציבורית – התחבורה הציבורית בישראל לא נגישה לאימהות, ילדים וילדות. התחבורה הציבורית לא נגישה בפריפריה, לא יעילה מספיק, מסורבלת ולא תמיד בטוחה. לכן כתבתי חוברת שמטרתה לתת מידע, להעלות דילמות ולעודד אימהות להשתמש בתחבורה הציבורית.

מוזמנים לקרוא את החוברת ולשתף מניסיונכם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s