כסף לא גדל על העצים?

מאת: גילית טל-כורה

לאחרונה החליטו ילדינו (8 ו- 6) שהם רוצים יותר כסף, על מנת לקנות כל מיני דברים החורגים מתקציבנו. הם חשבו על כל מיני דרכים להרוויח את הכסף הנוסף והחליטו להתחיל במכירת צעצועים שלא בשימוש, אלא שהם לא הצליחו לקבל את המחיר שביקשו עבורם. הם המשיכו במכירת מיץ (תפוזים, גזר ולימונדה), וסוכריות שהכנו בבית. הם גילו שמכירת אוכל מאוד אהובה על אנשים.

יצירות למכירהבהמשך הם בחרו להתנסות במכירת יצירות שהם מכינים. משלל היצירות שנבחנו הוחלט להכין תמונות מחרוזים מתגהצים ושרשראות מחרוזי עץ, פלסטיק ופימו. להכנת התמונות נדרש לבחור תמונה, לשבת מול דגם במחשב, לספור את החרוזים מהדגם ולהעתיק לתבנית. משימות אלו דורשות מוטוריקה עדינה והרבה סבלנות. להכנת השרשראות בחרנו חרוזים ועל מנת להוזיל את העלויות הזמנו אותם מחו"ל. המתנו למשלוח, ולבסוף בחרנו את שילובי הצבעים. התלבטנו מאד האם להכין שבלונה מוכרת של צבעים החוזרים על עצמם או מה שבא מכל צבע וסוג.

כחלק מההכנה למכירה, הם חישבו את עלות החומרים לעומת המחיר הרצוי והרווח הצפוי, בכמה "אחים" יתחלק הרווח ובאיזה אופן, מה כדאי להם למכור ומתי. האם כדאי למכור בזמן שבאים חברים או לשחק? הם ניסו לשער מי "יהיה בעניין" ומי לא קונה ודנו בזמני המכירה, מתי מוכרים ומתי לא, מתי נותנים במתנה ואיך מחשבים מהר את העודף.

המכירות התקיימו בשוק קח-תן במקביל למכירת בגדים וגם לאנשים שבאו לבקר אותנו.
במכירה עצמה צריך היה לעצב את הדוכן והשילוט, לחשוב איך לפנות לאנשים, מה להגיד על מנת למכור, לחשב ולתת עודף.

רגע המכירה הגיע והמסקנות המפתיעות מבחינתנו היו, שהקהל אהב צבעוני ולא שבלוני. השרשראות  נמכרו ב-20 ₪ לשרשרת ולמרות התלבטות בנוגע למחיר, אנשים הסכימו לשלם (מה שנראה היה לי גבוה ליצירת ילד אבל עדיין, צריך לכסות את עלות החומרים).
במכירת האוכל הצליחו ילדי להרוויח יותר ממאה ₪ בזמן קצר מאוד .

אחרי המכירה הם חישבו יחד את הסכום שהרוויחו והתלבטו האם לחלק את הסכום ביניהם או להתאחד ולקנות במשותף משחק, או אולי להמשיך ולחסוך את הכסף על מנת לקנות משהו יקר יותר.
התהליך הבליט את הבדלי האופי בין הילדים. מי יותר נהנתן ואוהב לבזבז, מי אוהב סיפוקים מהירים ומי החסכן שמעדיף לאגור לעתיד. זה גרם להם לחשוב טוב יותר על מה להוציא את הכסף, על מה אנחנו, ההורים, מוכנים לקנות להם ועוד. בסופו של דבר הם החליטו לרכוש בכסף ממתקים ו"פליימוביל".

הילדים מאוד התלהבו מרעיון המכירה. ועוד יותר אהבו את הרעיון של להרוויח כסף ואחר כך להחליט מה לקנות בו. מאז הם מחפשים הזדמנויות נוספות ומתכננים את המכירות העתידיות.
הם הגיעו למסקנה שאוכל וממתקים הם האהובים והנמכרים ביותר והכי כדאיים למכירה היות וההשקעה בהכנתם נמוכה. לפיכך הם מחפשים מתכון לסוכריה טבעית על מקל למכור לילדים.

בנוסף, הם מנסים למצוא עוד מקורות הכנסה. הם התחילו לאסוף בקבוקים למחזור. האיסוף דורש מאמץ פיזי, אולם ההחזר על הבקבוקים מצטבר לסכום נאה. בנוסף יש בכך גם אלמנט אקולוגי, והמקומות בהם אנחנו מבקרים נשארים נקיים יותר.

לסיום כמה קישורים להדרכות מעוררות השראה באופן מיוחד ליצירת חרוזים מתגהצים.

חרוזי גיהוץ – השגעון הצבעוני שיסחוף גם אתכם – הדרכה מתוך הבלוג colourfulway של איריס פוגל בן חמו
חרוזי גיהוץ – לא לילדים בלבד – הדרכה מתוך הבלוג colourfulway של איריס פוגל בן חמו
חרוזי גיהוץ אפשר גם אחרת – הדרכה בתוך הבלוג המצוין של דנה ישראלי
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על כסף לא גדל על העצים?

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אישית, יצאתי מוטרד מקריאת מאמר זה. חינוך כלכלי זה טוב אך יש כאן כמה נקודות מטרידות.
    ראשית, את מתחילה בלתאר רצון להרוויח כסף כדי לקנות דברים "שמחוץ לתקציבכם", בפועל הילדים קנו ממתקים. אני מנחש שממתקים אינם "מחוץ לתקציבכם" אלא מחוץ לערכים אותם אתם מעודדים. ובכן, לדעתי העובדה שילדים בני 6 הרוויחו כסף, לא מסיימת את תפקידנו כהורים כמכוונים ומורי דרך. או במילים אחרות, אם אתם כהורים החלטתם לא לקנות ממתקים כי זה מזיק, אז ממתקים לא הופכים לטובים יותר אם לא אתם רכשתם אותם אלא הילדים. או כמו שסבתא שלי הייתה אומרת: "ואם הם היו רוצים לקנות סיגריות" ?

    שנית, אני בהחלט שם לב לדיון בין האחים אשר אפשר נראה לי כמו דיון על "מי יהיה קורבן טוב יותר למניפולציה". זה לא נעים להתארח בבית של מישהו אחר ואז למצוא עצמי כמטרה לשיווק של משהו. חשבי כמבוגרת כמה נעים זה לקבל איש מכירות כזה או אחר בתוך הבית שלך. וכאן עוד מדובר על ילד בבית של מישהו אחר. יתירה, מכך הדיון "במי כדאי להשקיע זמן" נשמע כמתורגם בקלות ל"עם מי כדאי להתחבר" כדי לקבל את כספו.

    במשפחה המורחבת שלי היה פעם מישהו המגיע לאירועים משפחתיים עם תג "רזיתי… שאלו אותי כיצד וכו' " . ההורים שלי היו עוברים "למדרכה ממול" כשהוא היה מתקרב. אני חושב שמאמצי מכירה, כפי שמתואר למעלה, הופכים למשהו דוחה ובהחלט לא מתאים לחברת ילדים.

    אהבתי

  2. מיכל הגיב:

    גם אצלנו הילדים ניסו למכור דברים. גם צמידים וגם עוגיות ביום העיון. בשני המקרים הם גילו כמה עבודה קשה כרוכה ביצירת ה ״מוצר״ שלהם. גם הם עשו המון חישובי רווח והפסד וכו. בסופו של דבר הם אכלו המון עוגיות עם חברים וכל המשפחה המורחבת הסתובבה עם צמידים מעשי ידיהם (וגם שילמו להם עליהם ביד רחבה מאד).
    הם למדו מתמטיקה וקצת כלכלה אבל הם למדו עוד המון דברים אחרים. הם התמקחו, התיידנו, למדו על שוק חופשי ותחרותיות וגם על הכוח שיש בנתינה פשוטה ונדיבות.
    תודה שחלקת מניסיונכם. נהניתי לקרוא.

    אהבתי

  3. גילית הגיב:

    תמיד יותר נחמד לקרוא תגובה משם של מישהו מאשר מאלמוני פלוני
    חלום של כל ילד הוא לאכול יותר ממתקים ממה שההורה רוצה וקונה, נכון הם קנו גם ממתקים, אבל לפני שקנו היה דיון, כמה כבר אכלנו השבוע, האם על זה נוציא את הכסף, לפעמים זה היה לקנות ממתק אחר מעבר לתקציב שהוחלט לקנייה המסוימת , לשמחתי בחרו לנצל את רוב הכסף בעיקר על המשחק האהוב עלהם ביותר פליימוביל.
    אנחנו לא ממתנגדי הממתקים, יש חלק שלא נקנים בכלל וחלק במידה.
    אכן היה דיון על סוגי ואופי אנשים, וסוגי קונים, אבל לא לשם המניפולציה להפך, היה הסבר מתי מתאים למכור ומתי לא, מי מחברינו ישמח לראות את יצירותיהם , ומי לא יאהב בלשון המעטה את הרעיון.
    מתי אנחנו מסכימים שישימו דוכן ומתי לא.
    והוסבר היטב לא להטריד ולא להציג לכל אחד את המכולת שלהם.
    ואורחים שלנו יעידו שמעטים ראו את היצירות של הילדים.
    הכל היה ברוח נעימה וניסיון במכירה, שהצליח להם, ללא דחיפה ולחיצת אנשים אלא בהנאה רוגע עם תהליך חשיבתי של הנאה תמימה של ילדים.
    זה היה ככ נחמד לראות אותם מחשבים עודף מכינים לאנשים משקאות מגישים
    מבינה את המחשבה שעולה שהם רדפו אחרי אנשים, ממש לא, זה שנוא עלי, והובהר לא להטריד. הם ישבו בכיסא עם שולחן וחיכו בחצר בסבלנות למתעניין.
    בלי לחץ של עצמם, ובלי לחץ על אחרים.
    חלק מהדיון על האחרים היה מי קהל היעד של המוצר, אבל בזה זה נגמר, שיווק אגרסיבי לא מתאים אצלנו.
    היה מאוד מעניין הדיון של אחרי, על החוויה, ממה נהנו ממה לא, מה יקנו ומה לא.
    תודה על התגובות

    אהבתי

  4. sarit9 הגיב:

    תודה גילית על ההרחבה. בהחלט מאפשר להבין יותר טוב איך הדברים התנהלו ומעורר השראה ומחשבה.
    בגדול, אני לא מצפה מהבנות שלי להרוויח בגילאים צעירים. כלומר גם ההתנסות הכלכלית שלהם, לא בהכרח חייבת להצדיק את עצמה כלכלית.
    בכלל, אני שמה לב שההתנהלות הכלכלית שלי היא מאוד רגשית ולא רק "חשבונית". נכנסים הרבה שיקולים נוספים זו הזדמנות טובה בשבילי לנסות ולהתבונן ולדייק את הבחירות שלי.
    דעתי פחות נוחה ממכירה במפגשים לדוג' או בהתארחות אצל חברים ובכלל באירועים שאני לא מצפה שימכרו בהם.

    לדוג' ליום עיון אני מביאה קופסא גדולה מלאה בעוגיות משובחות לשיתוף וחלוקה. כשהבנות מגיעות ומבקשות כסף לקנות עוגיה, אם מדובר במחיר מאוד סמלי אולי אני אאפשר את זה בשם החוויה והפרגון לחברים, באופן חריג.
    שרשרת ב- 20 ש"ח זה לא סמלי בעיני.
    אם בני משפחה מסכימים מעולה. אם חברים יציעו את מרכולתם במחיר כזה במהלך מפגש חברתי שלא מיועד באופן רשמי למכירה אני ארגיש לא בנוח.
    אני מקווה להחיל את העקרונות הכלכליים שלי גם במקרים כאלה, להשוות מחירים, לבדוק אם יש לנו צורך במוצר, לקנות סחר הוגן ישירות ממי שהכין, משהו שתואם את הערכים שלנו וההשקפות שלנו וכו'.
    לא להתפתות לקנות שייכות ואהבה בכסף ולשחרר את "לא נעים".
    להיות אסופה ויציבה מול מה שמגיע.
    גם אם החלטתי לשנות לאור הנסיבות, מקווה לזכור לדון בזה מאוחר יותר.

    חשוב לשים לב שלא נכנסים כאן עניינים חברתיים, חבורה ש"צדה" ילדים בודדים שרוצים להשתייך וכו' או שלא מופעל לחץ כלשהו.

    לסיום, ובלי קשר לנושא, אני מעודדת תגובות אנונימית, במיוחד בנושאים רגישים. אני מעדיפה את התגובה על פני ההזדהות.

    בסך הכול זה מאפשר למידה לכולנו.

    אהבתי

  5. גילית טל כורה הגיב:

    המחיר נקבע עמ לכסות עלויות, זה לא חרוזים מקח תן, וזה היה בשביל הניסיון , הסבר הוצאות מול הכנסות.
    ברור שלא נמכור במפגש , זה היה למקום מסויים וזמן מסויים, המיץ נמכר במחיר מגוחך , אבל המטרה לא היתה כסף אלא הבנת התהליך

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s