המדריך למצהיר המתחיל

מאת: שרית חייט

אם בחרתם להצהיר על החינוך הביתי ולקבל אישור ממשרד החינוך, כדאי ומומלץ להתכונן.
ברצוננו להכין קובץ עצות והמלצות בעבורנו ועד אחרית הדורות.
מוזמנים להעביר מסקנות מן התהליך (לא ברמת הסיפור האישי המפורט) ונערוך אותם לכדי מסמך מגובש. מתחילים מעכשיו.

ברוכים הבאים ומזל טוב, הגעתם לגיל שאפשר להתחיל,
קבלו את המדריך למצהיר המתחיל,
כן, גם אתם בעלי נכסים! – ילדים שלומדים ומפיקים תוצרים.
אתם הורים טובים וראויים, עושים עבודה מצוינת, צריך רק שהמפקחת תהיה מעודכנת.

בנהלי משרד החינוך הנחיה, מה אמורה לכלול  ההצהרה ולאן מעבירים אותה.
אחרי המשלוח, בטווח זמן לא ידוע, שיכול לנוע בין יומיים, שבוע, ואפילו מספר חודשים-אחרי שאתם כבר שכחתם מהטפסים, או חשבתם שהם אבדו בדרך או הגיעו למקום הלא נכון,
פתאום יצלצל הטלפון,
על הקו תהיה המפקחת או הקב"סית שתבקש לקבוע פגישה או ביקור בית.

היא תהיה לחוצה ותשמע עסוקה ותנסה לקבוע את הפגישה בדחיפות, באתראה ממש קצרה.
היו נחושים והדפו את הלחץ, קבעו פגישה למועד שנוח לכם, בנחת,
כך תוכלו להזמין דמות תומכת ולהתכונן כראוי. הרגיעו בנוח- זה מעביר את המסר הרצוי,
אתם בעלי שגרת שבוע קבועה, מנהלים את החיים וגם את הפגישה הצפויה.

את הזמן עד הפגישה מומלץ לנצל לבירור פנימי: מהי המוטיבציה שלכם לחינוך ביתי?
מדוע בחרתם בדרך הזו, תוך כדי שימוש במילים חיוביות והתמקדות ביתרונות,
את האמונה שמערכת החינוך הרגילה גרועה ולא מספיק טובה לילדיכם הצניעו לעת עתה.
גם את הדאגה מכך שהילד לא קורא/ כותב/מדבר אנגלית או צופה בכוכבים – בשביל זה יש חברים! חלקו איתם את כל החששות והספקות בנוגע לחינוך הביתי.

למקרה ששכחתם. הילד שלכם לא בודד בגלל שהוא בחינוך ביתי. אולי הוא כלל לא בודד וגם אם הוא מרגיש בדידות זה לא בהכרח קשור לכך שהוא לא מבקר בבית הספר.
מה שחשוב הוא איך תציגו את הדברים,  באיזה אופן אתם פועלים, איך אתם מגיבים לאתגרים.

המלצה נוספת היא לנצל את הזמן בטרם המפגש על מנת להתבונן במה שבתוכנו צף.
רגשות כמו יחס לבעלי סמכות, מפגשים עם החוק, פחדים וזיכרונות של חוויות בית ספריות,
זיכרון תמונת המנהלת המפחידה, השוטר שבכביש וסיוטי הרווחה לא יעזרו לנו בפגישה הקרובה,
התמודדות מוקדמת עם מה שעולה וממלא את הראש והלב תאפשר לנו להתייצב ולקבל את פני האורחים בנינוחות, מאוזנים וחזקים, לא מפחדים, כועסים, ממורמרים או עוינים, במיוחד אם חשפו אותנו ואנחנו מרגישים חנוקים וכלואים בתהליך שעלינו כופים.

כמו כן, התחילו לצלם, את מה שהילדים עושים, לומדים, יוצרים. ארגנו תמונות מסיורים ומפגשים.
לקטו את היצירות, החוברות והפתקים, לכל שרבוט ערך מוסף, כל גוש חמר או יצירה מתפוררת יעידו על העשייה המפוארת שבין כתלי ביתכם מתרחשת.

אספתם ערמת ממצאים מכובדת, זה הזמן לשחק את משחק הצירופים, עיבוי המילים הכתובות בתוצרים. גשו באתר או"ח של משרד החינוך אל פורטל ההורים, דלו את התכנית התואמת לגיל הילדים ושננו את המושגים המתאימים, שמות האשכולות והמונחים המופיעים. התאימו לזה את מה שאתם בכול מקרה עושים, בצורה מובנית או באופן טבעי, על פי רצון הילדים. גלו יצירתיות – פעילותכם קשורה לכל הנושאים. רק לצורך ההצגה, הפרידו וחלקו בצורה מלאכותית והרי לכם תכנית למידה משמעותית.

מטרת הפגישה היא לבדוק שסביבת המגורים של ילדיכם ראויה ואינה פוגעת בהם ושאתם לוקחים אחריות על התהליך ומובילים אותו, מודעים לתפקיד שלקחתם על עצמכם. את כל זאת נדרש לקלוט מפגישה אחת בודדת. לכן אם ניטיב לתכנן אותה, לשלוט בה ולנהל אותה יועבר המסר הרצוי למבקר/ת.

בנו תכנית לפגישה, מה אתם מציגים, איזה נושאים ובאיזה אופן. רצוי להסתמך על ההצהרה הכתובה ששלחתם ולגבות אותה.

החליטו מראש האם אתם מאפשרים גישה לילדים ואם כן איזו. הכינו את הילדים מראש. סכמו איתם על "קוד חילוץ" משאלות מלחיצות ולא נעימות.

שחררו ציפיות. הן לא תמיד נחמדות ולא בהכרח אוהבות ילדים. אולי הן בכלל לא מכירות חינוך ביתי.
ניתן לדלות רשמים והמלצות ממשפחות חינוך ביתי באזורכם, שמכירות את המפקחת שתגיע אליכם.

ויתחבא הלכלוך מתחת לשטיח ותנוס הכביסה המלוכלכת הרחק מעינה הצופייה של המפקחת. ויעלו העוגיות על שולחנכם ותציגו מראית עין בוטחת וקולחת.
נהלו את הפגישה ביד רמה, ונינוחה, והנה בלי ששמתם לב עברה לה שעה,
לוו אותה לדלת, היפרדו לשלום והסתערו על הכיבוד שהכנתם והיא העדיפה לא לטעום. בתאבון.
עד הגשת דוח התוצרים יש לפחות חצי שנה "לנשום".

עד כאן המלצותיי ומסקנותיי ומה אתכם? מוזמנים לתרום המלצה בתגובות ותבוא עליכם הברכה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על המדריך למצהיר המתחיל

  1. אנונימי בינתים הגיב:

    תודה על המדריך. אבל אנחנו עדיין בגיל הרך… אפשר לקבל איזשהו מדריך טכני לחלוטין שמסביר מתי צריך להצהיר, איך, האם זו בחירה שלנו, ובקיצור- כל הדרכים החוקיות לגדל ילדים בחנ"ב בארץ. כי לא הבנו האם אנחנו חייבים להצהיר, מאיזה גיל, ובמה זה תלוי. ואולי אפשר גם אחרת. תודה.

    אהבתי

  2. תוצרת בית הגיב:

    צריך להצהיר מגיל חובה (קרי גן חובה), בערך בגיל 5. את הבקשה צריך להגיש באפריל שלפני שנת הלימודים עליה מבקשים אישור. את אופן הגשת הבקשה ניתן לראות בחוזר מנכ"ל בנושא חינוך ביתי. יש גם כאלו שבוחרים לא להגיש בקשה.

    אהבתי

    • אנונימי בינתים הגיב:

      תודה, וסליחה על השאלה המתגרה- מה קורה עם משפחות שבוחרות לא להגיש את הבקשה? זאת אפשרות לגיטימית בכלל?
      ועוד שאלה- מה קורה אם לא מאשרים את הבקשה? יש מצב כזה?

      אהבתי

  3. גילית טל כורה הגיב:

    מניסיוני, היו לנו פגישות מוצלחות וגם פחות, עם אותם אנשים במשך השנים.
    אני ממליצה קודם כל לקבוע ביקור אחד משולב עם הממונה ועם הקבסית , עמ לא לחוות יותר מדי פגישות בשנה.
    במכתב בקשת האישור תמיד לבקש לשנתיים אולי יתמזל מזלכם ויאשרו לכם מראש לשנתיים.
    בנוסף לקבוע מפגש בזמן המתאים לכם ביום ובשעה , גם אם הקבסית או הממונה לוחצות, זה אצלכם בבית רק מתי שנוח לכם, וששני בני הזוג יהיו נוכחים.
    יש כאלה שלכבוד הביקור עושות ״ ניקיון המפקד״ , אל תגזימו, תעבירו מטאטא שיראה בסדר.
    מומלץ להגיש שתייה חמה/ קרה ולמשקיעים עוגיות ביתיות.
    לפני לעשות הכנה מחשבתית לעצמינו, יש מספר שאלות שנשאלות כל פעם אצלנו בביקור: למה אנחנו בחינוך ביתי, איך אנחנו לומדים, איך אנחנו בודקים שיש התקדמות, חברה עם המקומיים, מפגשים, חברה של חינוך ביתי, מה קורה אם הילד יבקש ללכת לבהס.
    מעבר לשאלות, להאמין בעצמינו ובדרך שלנו.
    סהכ הם באים לבדוק שאין הזנחה, הטרדה , כת, שיגעון הורות וכו. והרי אין את כל זה אצלנו, אז הכל בסדר.
    אצלנו שמתי לב שתמיד בודקים האם אנחנו פאנטים לגבי הרעיונות שלנו, כמה אנחנו גמישים בחיים והאם אנחנו אנטי בית הספר והשיטה עצמה.
    מפגישה לפגישה, שמענו דעות רבות על מה לעשות ומה לא, קראתי וגם שמעתי איך החוויות שלנו מהביקורים נקראות ומובנות אחרת מהמציאות האמיתית.
    יש כאלה שמכינים מצגת תוצרים, ומובילים את השיחה עד שהשעה נגמרת, יש כאלה שמקליטים עם הנייד ומתעדים אחכ במחברת.
    אצלנו הבנתי שכל המפגש הזה ככ גמיש בהתפתחות שלו, שמעבר להתכוננות הנפשית, לנו הכי מתאים להיות כנים עם עצמינו ולספר באמת על התהליך האמיתי שאנחנו עוברים בחינוך ביתי, והוא ככ שונה ממשפחה למשפחה כמו התהליך עצמו והפגישה הזו.
    שיהיה בהצלחה

    אהבתי

  4. גילית טל כורה הגיב:

    כן, יש המון משפחות בארץ ללא אישור , מה שנקרא מתחת הרדאר, זה לא חוקי, אבל בהחלט קורה.
    אני אישית לא הייתי ממהרת להצהיר, וחייתי בשלום עם זה, עד ״ שעלו עלינו״ , בדיאבד לא בטוחה מה יותר נוח לחיות בלי או עם.
    אין סיבה שלא יאשרו לכם, במידה ולא, אז המערכת דורשת להכניס למערכת, בתכלס תמיד אפשר להמשיך ליותר גבוהה, אם אתם לא אף אחד מהרשימה למעלה, האישור יאושר.
    ושוב מציינת יש יותר בלי אישור מאשר עם.

    אהבתי

  5. sarit9 הגיב:

    אני חושבת שהבחירה האם להצהיר או לא היא אישית.
    אנחנו כאנשים שנוהגים לכבד את החוק רצינו לעשות זאת גם הפעם. זה גם סביר בעיננו שאחת לשנה יבואו לבדוק שאכן התנאים שאנו מספקים ראויים ושההתנהלות שלנו ראויה.
    לנו גם חשוב שבנותינו ידעו לקרוא ולכתוב בגיל מסוים, נאמר עד אזור שמונה פלוס ולא יגיעו לגילאים מאוחרים יותר כשחסרות להן המיומנויות הללו.

    אני חושבת שיש הרבה ערפל בנוגע לכמה משפחות חינוך ביתי יש בפועל, כמה מתוכן "מאושרות" וכו'. זה בעיקר מסתמך על תחושות בטן והכרות אישית. שהרי, משפחות שלא מצהירות לא מוכרות על ידי הממסד. יש משפחות שלא מגיעות למפגשים וכו'. אין דרך לדעת וזה גם לא משנה בעיני כי הבחירה היא אישית ותלויית עמדות אישיות והתאמה משפחתית.

    יש מחוזות שידועים כקפדניים יותר מאחרים. לכן, בכול בחירה, כדאי בעיני להתייעץ עם אנשים מהסביבה וללמוד מנסיונם.

    אהבתי

  6. אנונימי בינתים הגיב:

    תודה על התשובות המפורטות. זה בהחלט עוזר.

    אהבתי

  7. גילית טל כורה הגיב:

    מסכימה שיש גם צדדים חיובים בפיקוח, שמחפשים הזנחה, אבל לצערי , קשה למצוא מקרים כאלה מביקור של עד שעה פעם בשנה .
    כל משפחה יושבת עם עצמה וחושבת האם להיות חוקיים או לא, חלק מהמשפחות לוקחות את זה כדוגמה לילדים לאזרח עושה חוק.

    אהבתי

  8. פינגבאק: הנה באה המפקחת… | תוצרת בית

  9. אמא חדשה בתחום הגיב:

    אני ראיתי את התשובה למעלה על גיל לבקשת אישור לחינוך ביתי… האם זה תקף עדיין? בני בן 2.5 האם עליי להגיש השנה בקשה לפטור או שאין צורך?

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)