קהילתיות בחינוך ביתי

מאת: שרית חייט

"עקרון הרצף" למתקדמים,  כמו בשבטים, שם תמיכה ועזרה הדדית עדיין מתקיימים.
לו רק הייתי זוכה למעט מהקסם הזה, כאן, בחברה המודרנית המנוכרת,
המאלצת אותי להתמודד לבדי עם שלל אתגרים.
רק שאם נדרש כפר שלם לגדל את ילדיי, אז רצוי שיחשבו כמוני ויכבדו את דעותיי וגבולותיי.
כי להיות מוקפת בעשרות דודות חביבות, דוגמת אמי והשכנה ממול, ושיתוף הכלל בדבר כול כך אישי ופרטי, מיד גורם לי לרצות לעבור לקצה העולם, וכמה שיותר מהר, אז נראה לי שלעת עתה אוותר…

אז מה בעצם אני רוצה? האם אני בכלל רוצה להשתייך לקהילה? מה המשמעות של זו השייכות?
באופן אישי אני פחות מחוברת לקהילה באזור המגורים.
אני משתייכת לקבוצות המאוחדות סביב נושאי עניין, רצון או מטרה משותפים.
והחינוך הביתי הוא מכנה רחב ושופע, המכיל בתוכו שונים ומגוונים.
לפעמים הרצונות שלנו משתלבים ודומים.  ולפעמים לכל אחד מתאים משהו אחר. האם גם אז ה"יחד" יכול להישמר?

החלטתי לשנות את ההגדרה, הציפייה ונקודת המבט ולראות את "היש" הקיים,  המיוחד.
אני מודה על החיוך ועל הידיעה שאם בנותיי במפגש יפנו למבוגרים הנוספים, הן יקבלו סיוע במאור פנים,
על הרצון הטוב, האכפתיות, ההערכה והכבוד ההדדי, שכול אחד תורם, כפי יכולתו, בדרכו הייחודית.
וגם אם מפלס הסירים על שולחן הארוחה המשותפת שפוף כ"מצב האומה" ,
אני יודעת שאם בנותיי יחפצו להתכבד מאיזו צידנית על המחצלת , הן יקבלו תגובה מכבדת ונדיבה.  

בחזוני, אני משתייכת לקהילת אנשים "שלמים" ו"מלאים", ואנחנו מתקבצים לפעולה משותפת בהתאם לרצונות האישיים, כשהניידות בין תתי הקבוצות גבוהה, ולא מעורבים בה רגשות אשמה או אכזבה.
יש פעילויות בהן הקבוצה גדולה, ולעיתים סביב נושא ייחודי יותר היא מצטמצמת ואז שוב מתרחבת.

אני מרגישה שייכת גם לקהילת החינוך הביתי בכללותה, אם בכלל היא קיימת.
למה? כי אני רוצה והחלטתי שאני שייכת.
אני יודעת שהמכנה הצר הזה מספיק כדי לבנות גשר רחב יותר,
ובמידה ואבחר אותו לחצות,  אותי הוא יחבר ויקשר,
כמו רשת בטחון עדינה, הפרושה מסביבי באשר אלך,
וגם אם בחיי היום יום היא פחות נוכחת, ההכרה בקיומה אותי מאוד משמחת.

איך זה אצלכם נחווה? כרגיל, נשמח לשיתופים שיעשירו את כולנו,
מה הציפיות שלנו? האם קבוצת המפגשים היא הקהילה שלנו? ואולי מחנ"בי הבית באשר הם ואולי השכנים, המשפחה הגרעינית ואולי זה בעצם אני ואנוכי…..

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קהילתיות בחינוך ביתי

  1. Idan Greenberg הגיב:

    מאד מזדהה עם מה שכתבת, זה נושא שאני ויעל מעלים לעיתים קרובות…
    הדור שלנו נקלע למצב בלתי אפשרי:
    הקהילתיות, שמראשית האנושות היתה מחוייבת המציאות, מצד אחד חסרה לנו מאד, אך מצד שני קשה לנו לעשות ויתורים גדולים על הפרטיות והבחירות האישיות שלנו כדי לקיים אותה.
    אשמח לשמוע על קהילות מוצלחות בארץ…
    עידן

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s