איך לומדים לקרוא בחינוך ביתי?

מאת: מיכל מוטאי

אני זוכרת שכאשר רק התחלתי לקרוא על חינוך ביתי, וחרשתי את "באופן טבעי" לאורכו ולרוחבו, התרשמתי מאד מהאופן שבו ילדים למדו לקרוא. אימהות סיפרו איך בגיל 3/4/5 הילד פתאום לקח ספר והתחיל לקרוא מעצמו. לפעמים לפני זה הוא התעמק בקלפים מסוימים, או שיחק במגנטים או כל מיני פעולות אחרות שנראות קשורות פחות או יותר לנושא. לימוד הקריאה נשמע כל כך טבעי וקל. כמו שילדים לומדים לדבר, לומדים מספרים הם גם לומדים לקרוא.

כשהבכור שלי היה בן שלוש בערך, הוא מאד אהב מתקן מסוים בגן המשחקים. זה מין מתקן כזה עם אותיות מסתובבות. הוא היה מכריח אותי להגיד לו את כל האותיות ומהר מאד ידע לקרוא בשמן. היינו יושבים ביחד ולפעמים אפילו כותבים מילים. הכל נראה כאילו הולך לפי התוכנית. הייתי בטוחה, שתוך זמן קצר הוא ידע לקרוא.

המציאות היתה שונה לגמרי. הילד כבר חגג שש ולא הראה כמעט שום עניין, באותיות, במילים או בקריאה. כל ניסיון שלי להעלות את הנושא נדחה על הסף. יום אחד, דוד שלו הציע לעשות לו שיעורים. קנינו חוברת ללימוד האותיות (כי נראה שגם חלק ממה שהוא ידע הוא שכח), וביחד הם ישבו ועבדו. הוא למד די מהר את כל האותיות מחדש, וגם למד לכתוב אותן הפעם, אבל בזה תם העניין שלו בנושא. הוא זנח את השיעורים והפסיק את ה"לימודים".

השתדלתי לשחרר, עד כמה שיכולתי, ולא להציק לו עם נושא הקריאה. במקום זה הייתי מקריאה לו המון סיפורים. היינו קוראים ספרים יחסית פשוטים כמו "דוד אריה" ולאט לאט גם עברנו לספרים ארוכים כמו "הארי פוטר" "אראגון" ועוד. הייתי בטוחה שהרצון להמשיך לקרוא את ההמשך של הספרים האלו ישכנע אותו לרצות לקרוא. בתקופות מסוימות הצלחתי לשחרר. אבל היו תקופות שיותר לחצתי. הייתי קונה חוברות ומנסה להכריח אותו לשבת איתי. היו לא מעט פיצוצים בנושא. הילד פשוט סירב. הוא כבר היה מסוגל לקרוא דברים פשוטים בפתח קמץ וחיריק, אבל פשוט לא היה מוכן להמשיך הלאה.

לקראת גיל תשע כבר ממש התחלתי לדאוג. הילד חכם ואינטליגנט, ברור לי שהקריאה תפתח לו המון אפשרויות ואופקים חדשים. איך קורה שהוא פשוט לא מוכן לנסות לקרוא? החלטתי לקחת לו מורה פרטי להוראה מתקנת. חשבתי שאולי אם אני לא אהיה חלק מהמשוואה זה יעבוד יותר טוב. המורה היה מאד נחמד. הוא התרשם שמצד אחד יש לו את רוב הבסיס ומצד שני חסרות לו כמה הבנות בסיסיות. הוא עבד איתו מאד בהדרגה. בתחושה שלי הוא עבד איתו הרבה על דברים שכבר ידע, ולא מספיק התקדם. זה היה גם השלב שהבכור ביקש להפסיק את השיעורים כי נמאס לו. הוא כבר ידע את כל התנועות, היו לו את הכלים לקרוא. אחרי הרבה התלבטויות החלטתי לזרום עם הבכור. המורה טען שאנחנו עוצרים באמצע הדרך וחבל.

ביחד עם הבכור החלטנו שבמקום השיעורים הוא יתרגל כל יום כמה דקות על המחשב. בהמלצה של אחת האימהות נרשמנו לאתר "גמבה". זה אתר ללימוד קריאה בהוראה מתקנת בגישה ידידותית מאד. הבכור עמד בהסכם ובאמת התמיד בתרגול (לא תמיד בשמחה כמובן). לאחר שהרגשתי שיש לו שליטה טובה בכל התנועות, הוא עבר לתרגל באתר "שטף קריאה". זה אתר שיש בו קטעי סיפורים. הילד קורא את הסיפור, הוא יכול למדוד לעצמו זמן, לשמוע קריינות של הסיפור וגם לתרגל את מהירות הקריאה. בנוסף יש שם תרגילים שנועדו לבדוק הבנה ולעבוד על חיפוש של תשובה בקטע. בהדרגה ראיתי שהקריאה שלו באמת נעשתה יותר מהירה, ועדיין, משהו לא לגמרי עבד. הוא יכול היה לקרוא כשממש רצה, אבל זה לא עבד בשטף.

יום אחד כאשר ניסה לכתוב כמה משפטים, הבנתי שהוא פשוט מתעלם מהאות ו. בכתיבה שלו לא היתה שום התייחסות אליה. הוא כאילו לא ראה אותה בכלל. התחלתי לעבוד איתו באופן ממוקד על ו'. ניסיתי להראות לו איך אותיות הניקוד יוצרות משקלים שונים. איך קיומן יוצר הבדל בין עבר, הווה, עתיד, זכר ונקבה. זה לקח עוד קצת זמן, אבל נראה היה שיורד לו אסימון.

תוך כדי המשכנו לתרגל המון (10-15 דקות ביום, בשביל הפרופורציה). כל יום ישבנו לקרוא ביחד בספר. עד שיום אחד לקחנו מהספרייה את התרגום החדש של השביעיה הסודית. הספר שומר על אותו קסם שהיה לו כשאנחנו היינו ילדים. הפרקים קצרים, האותיות גדולות ומנוקדות. פתאום הוא קרא בעצמו. פרק אחד כי הכרחתי אותו, ועוד פרק כי הוא היה במתח. באורח פלא הוא הצליח לעבור מעל משוכה בלתי נראית שהפרידה כל הזמן הזה בינו ובין הקריאה.

יכול להיות שאם הייתי עוזבת אותו לנפשו, הוא היה לומד לקרוא בקצב שלו ובדרך שלו. אבל בעיני, להגיע לגיל 10 בלי לדעת לקרוא, במיוחד אם אתה ילד סקרן ונבון שרוצה ללמוד עוד, זה לא הגיוני. ברור לי היום שהיה לו קושי מסוים. קושי שהצריך עבודה רבה כדי להתגבר עליו. אני כל כך גאה בו שהוא הצליח בזה. מאז הוא קורא קבוע לפני השינה. ספרים עבים ולא מנוקדים עדיין נראים לו מאתגרים. זה ייקח עוד טיפה זמן. אבל עכשיו אני יודעת שהוא יהיה מסוגל כשירצה.

עם האמצעי, אני לא מתכוונת לחכות כל כך הרבה כדי לעזור לו ברכישת הקריאה. למרות שאני מאמינה גדולה בכך שילדים לומדים כל הזמן את מה שמעניין אותם, בתחושה שלי, יש כאלו שזקוקים לעזרה כדי שזה יקרה.

איך הילד שלכם למד לקרוא? מה הייתם צריכים לעשות כדי שזה יקרה? אשמח מאד לשמוע שיתופים מאחרים כדי ללמוד עוד את הנושא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על איך לומדים לקרוא בחינוך ביתי?

  1. sarit9 הגיב:

    סיפור יפה ❤
    ב"מחקר" הקטן שעשיתי כשהרגשתי שבכורתי מתמהמהת בקריאה וחלה נסיגה בתהליך שלה מצאתי שלכל אחד יש הדרך שלו להתמודד ושנושא הקריאה והכתיבה "מפעיל" לנו לא מעט כפתורים…
    אצלנו, היה תהליך טבעי וכשניסיתי להאיץ אותו היתה הפוגה. בשלב כלשהו קלטתי שזה תגובת נגד ללחץ שלי וכשהנחתי לעניין אחרי זמן מה התהליך התניע מחדש. מה שעזר אצלנו זה החוברות "כוח לקרוא" של דנית שניר ובעיקר פשוט איפשור והפחתת הלחץ שלנו סביב העניין.

    אהבתי

  2. תודה. לא הכרתי את החוברות הזכרת.

    אהבתי

  3. אבישג אדרי הגיב:

    מאוד מזדהה עם התהליך ועם המסקנות. אני חושבת שיש את האידיאל ויש את מה שמתאים לכל אם וילד ומשפחה. והאמת, מעודד לקרא על קשיים ולדעת שגם אצל אחרים לא הכל מושלם (כן, אני יודעת, נחמת שוטים וכל זה אבל זה גם נותן איזו פרספקטיבה)..

    אהבתי

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בס"ד
    אני מורה לקריאה צריך לעשות הכל בשירים

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s