לימוד קריאה

מאת: אורנה שיפרון

חבר שואל: אני גר עם בני בארץ דוברת אנגלית. הוא הולך לבית ספר מקומי, קורא וכותב אנגלית. בבית אנחנו מדברים עברית. הוא עדיין לא קורא עברית. חשוב לי שהוא ידע לקרוא בעברית. אני חושש שאם זה לא יקרה בשלב הזה – הוא בן שמונה וכרגע הוא לא ממש מתעניין בזה, כשהוא יגיע לשלב שבו הוא ירצה ללמוד לקרוא עברית, הטקסטים שיהיו אפשריים לו כבר לא יעניינו אותו משום שהוא כבר יהיה גדול וספרי ילדים לא יעניינו אותו.

איך השאלה הזאת מתיישבת עם עקרונות ה – Unschooling ?

תשובה: גישת הUnschoolig- ללמידה טוענת שלא צריכה להתקיים למידה שיטתית כפי שנהוגה בבית הספר כדי שתתרחש למידה משמעותית של מיומנויות שונות. זאת אומרת – כדי ללמוד לקרוא אין צורך בהוראה שיטתית אלא בתשומת לב טבעית לנושא, כפי שהיא מופנית לילד בשלבי רכישת השפה המדוברת למשל.

ממה מורכבת "תשומת הלב הטבעית"?

כשתינוק נולד, רוב המבוגרים באופן ספונטני, מדברים אליו יותר לאט, במשפטים קצרים יותר, בקול גבוה יותר, בטון נעים יותר, חוזרים על הברות שהוא הוגה בעצמו, "משוחחים" איתו בשפה שלו, מפרידים מילים בודדות וחוזרים עליהן, עושים קישור בין העצם לבין המילה שמסמלת אותו, "משחקים" בהברות ובמילים, שואלים "מה זה?" ועוד ועוד…

כל זה מייצר בעבור התינוק סביבה שבה לימוד השפה נגיש לו על פי היכולות שלו.

להתנהגות שמעודדת רכישת שפה בסביבת תינוק כמעט לא נדרשת לתשומת לב. היא קורית באופן טבעי, ספונטני. אבל התנהגות כזאת המייצרת סביבה שמעודדת רכישת שפת קריאה שניה בגיל מאוחר יותר דורשת תשומת לב, מחשבה ויצירתיות.

השאלה שעולה מגישה זו היא: מה אתה יכול לעשות כדי להגביר את הזמינות של רכישת הקריאה בעברית אצל הבן שלך? איך אתה יכול להפוך את הסביבה לתומכת בקריאה בעברית?

גישת ה Uschooling – נשענת על עקרון נוסף בלמידה שגם הוא נגזר מהתבוננות מתהליכי למידה שקורים באופן ספונטני ללא הכוונה שיטתית. כשתינוק לומד ללכת למשל, הוא עושה זאת בכוונה מלאה ללא מאמץ. ברוב המקרים יכולת התנועה שלו בזחילה הרבה יותר מהירה. ולמרות זאת, על אף שקצב ההתקדמות שלו נעשה איטי יותר בראשית הדרך, הוא לומד ללכת. הוא לא מוותר על הנסיון ללכת רק בגלל שהוא מפחות מיומן בזה. הוא לא מתעייף, לא מתייאש אם הוא נופל. הוא קם ומנסה שוב. אם לא מיד, אז מאוחר יותר.

כך קורה כשילד לומד מתוך ההנעה הפנימית שלו. הוא לא בוחן את עצמו במונחים של הצלחה וכישלון. הוא מתנסה בכל רגע מתוך הכוונה והרצון ללמוד את המיומנות שבה הוא עוסק. הוא יכול לעשות משהו שוב ושוב – עד שיצליח. הוא לא משווה את עצמו לאחרים. הוא מוצא דרכים מגוונות ויצירתיות לתרגל שוב ושוב את אותה מיומנות. הוא חווה סיפוק מעצם הלמידה של משהו שמעניין אותו ומושך אותו, ומההתקדמות במה שהוא עושה.

ולכן, אם בנך יחליט שהוא רוצה ללמוד לקרוא עברית, הוא יעשה זאת גם אם יצטרך לקרוא בשלב הראשון טקסטים משעממים, או ילדותיים. משום שזה יקרה מתוך הרצון הפנימי שלו. הוא יתרגל בשמחה כי הוא רוצה ללמוד לקרוא עברית. לא בטוח שזה יהיה בזמן שנראה לך הכי מתאים או בדרך שנראית לך הכי קלה ויעילה. התפקיד שלך לא יהיה לחבב עליו את התהליך, כמו שקורה כאשר המבוגר מחליט בשביל הילד על נושאי הלמידה, אלא למצוא את הדרך לתמוך במה שהוא עושה על ידי השתתפות, הזמנה להתנסות ודיאלוג איתו ועם הדרכים בהן הוא לומד.

אבל, וזה עניין חשוב ביותר:

על פי גישת ה – Unschooluing הילד לומד בדרכו ובזמן שלו את מה שהוא רוצה לדעת. הוא סקרן, רוצה להתפתח, לגדול ולהיות מבוגר מתפקד ולכן אפשר לסמוך על הרצון שלו ללמוד ולהשתכלל בידע ובמיומנויות. אבל אם באמת מניחים לו ללמוד בדרכו ועל פי נטיות ליבו והמוטיבציה שלו – לא בטוח שילמד את מה שלנו נראה חשוב. גם אם הסביבה תהיה מזמינה ללימוד קריאה בעברית, לא בטוח שבנך ישתמש בהזדמנות שאתה מציע לו.

אני מציעה לשאול שאלה נוספת בקשר לסוגיה הזאת: האם אתה כאבא שלו יכול להרגיש בנוח גם אם הוא לא ילמד לקרוא בעברית? או שמבחינתך, זה יחטא לתפקיד האבהי שלך אם הוא לא ידע לקרוא עברית?

לסיכום:

אם אתה באמת מוכן להניח את העניין הזה באופן מלא לבחירתו של בנך. הנח. בדרכו ובזמנו הוא יכול ללמוד בקלות.

אבל אם זה חשוב לך, אם אתה מרגיש שזה נחוץ להתפתחות של בנך, לקשר עם שורשיו הישראליים, אולי עם בני משפחה וחברים מהארץ, וותר על עקרונות ה – Unschooling, ומצא את הדרך הנעימה והמזמינה ביותר בשביל בנך ללמוד לקרוא בעברית.

דבקות בעקרונות תוך התעלמות מסולם הערכים שלנו, מהדרישות החברתיות תרבותיות שאנו שותפים להן ומהתגובות הרגשיות שלנו למציאות, יוצרת מתח ולעיתים חרדה. בסוגיה כזאת כדאי להבין באופן מדוייק יותר את הצרכים שלך, ולמצוא דרך לתת להם מענה משום שלמצבך הרגשי יש השפעה מכרעת על יכולתו של הילד ללמוד ללא הפרעה של מתח וחרדה אלא בשמחה, בקלות וביצירתיות.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s