הייתי רוצה לאחר…

מאת: פלונית אלמונית

האם הזמן מוגדר היטב אצלנו בבית או שמא התנהלות החיים 'זורמת' לה? נראה שהתשובה היא לא מוחלטת והזמן בביתנו מקבל מקצבים שונים חדשות לבקרים.

במרוצת השנה בחרנו לנו (בטח כמו אצל רוב המשפחות) איזה מן לוח זמנים יומי, שבועי וחודשי כזה שכולל למשל עבודה, חוגים, מפגשים, מנוחה – לו"ז שהלך והתייצב לו (טוב, הגיע הזמן לקראת סוף השנה.) לעיתים הלו"ז מכתיב את הלוך-הרוחות בבית ולעיתים הלוך-הרוחות הוא זה שמכתיב את הלו"ז. כלומר, לעיתים הלו"ז שאת חלקו בחרנו, כאמור, וחלקו נכפה עלינו (או על חלק מאיתנו) – מקבל מעמד של חשיבות עליונה ולכן הוא שקובע את קצב התנהלות החיים. בעיתות אלה האווירה הרגועה נפגעת לרוב; ולעיתים, להיפך, האווירה בבית (הטובה או הפחות טובה) היא זו שקובעת את מה שנעשה והלו"ז מקבל צורה בלתי-צפויה. נראה שמוטב שלא היתה סיבתיות כל-כך "חותכת" בין הלו"ז לאווירה. כלומר, שאפשר היה לבחור את שניהם בכל רגע נתון בזמן. למשל, שהחוג יתחיל בדיוק אחרי שנסיים את כל עיסוקנו האחרים. לצערנו, אופציה זו לא עומדת במבחן המציאות, מה גם שאמנם אנחנו אינדיבידואלים, אך פועלים במסגרת המשפחתית. ובחירה של אחד מחברי המשפחה עשויה לעמוד בסתירה עם בחירתו של השני (וזה המקרה הפשוט שבו יש רק שני חברים במשפחה.)

טוב, אז איך מוצאים את האיזון העדין בין עמידה בלו"ז-הקבוע-מראש לבין האווירה ה'זורמת' בבית? או לחלופין – כיצד לעצב את הזמן שלנו, במגבלת אילוצי החיים, כך שיתאפשר האיזון המדובר? עוד לפני שננסה לענות על השאלה הזו כדאי שנבדוק מה חשוב לנו באופן סובייקטיבי או ליתר דיוק, כיצד אנו מדרגים את עצמנו בתוך סקלת הקריטריונים הבאים (ואולי בדיקה זו היא היא התשובה עצמה לשאלת עיצוב הזמן):

  1. יעילות וניצול אופטימלי של הזמן שבידנו, או לחלופין חופש ונרפות; (כמה נספיק?)
    חשוב לי להספיק כמה שיותר ………………………………ההספק לא מניע אותי
  2. עשייה פיזית או עשייה מחשבתית; (איפה התוצרים?)
    מה שחשוב הוא תוצאות העשייה …………………………..גם אפס מעשה הוא עשייה
  3. סדר וקביעות, או תנודתיות והסתגלות לשינויים תכופים; (כמה וודאי?)
    חשוב לי שסדר היום יהיה ידוע מראש ……………………..סדר יום מלחיץ אותי, עדיף לזרום
  4. העדפת ההווה או העדפת העתיד. (כמה דוחק?)"
    חשוב לי להתקדם כמה שיותר מהר ……………………… אין לחץ. עדיף להמתין.

מזל שזמן הוא חומר-ביד-היוצר. מזל שזמן הוא אלמנט גמיש (אולי הגמיש ביותר ביקום) וככזה יש לו טונוס שרירים די נמוך. (זה "הולך יחד" בדרך-כלל: גמישות ורכות.) נדמה שדווקא בגלל מאפיינים אלו מאפשר הזמן מנעד רחב לעיצוב, לבחירה, ליצירה. כי הרי, אילו היה הזמן אלמנט קשיח, הוא בטח היה די חזק ואז חופש הבחירה היה מצטמצם. וחוץ מזה הגמישות מאפשרת מקצבים שונים ובלתי קבועים. והרי מונוטוניות עלולה לנטרל. אז מזל שאפשר לבחור ומזל גדול יותר שגם את הבחירה שלנו אפשר לשנות ובעצם המזל הגדול ביותר הוא שאנחנו בחינוך הביתי – ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות (כמעט)…

נראה שביתנו מצוי די ימינה בסקלת הקריטריונים הללו, ומה הרצוי מבחינתנו? רצוי היה שנזוז שמאלה יותר. כנראה שאנו נאחזים בלוחות הזמנים שלנו ולא מנצלים את חופש הבחירה עד הסוף. ואולי הסיבה לכך היא שסייגים ומגבלות (במידה מסוימת) דווקא מאפשרים לנו תחושת חופש גדולה יותר. כמו שגדר לפני מצוק מאפשרת מרחב תמרון גדול יותר.
ולסיכום, נראה שאין תשובה אבסולוטית לשאלה מהו עיצוב הזמן הטוב ביותר עבורנו? דבר אחד בטוח הוא: שגם אם נבחר לא לעצב את הזמן שבידנו – הוא יחלוף לו לאיטו….

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s