דברי פתיחה – יולי 2014

חברים וחברות יקרים ואהובות,

עוד חודש חלף כהרף עין, ואנחנו התחדשנו במילים רעננות.

בספרו "הדבר היה ככה" מתאר מאיר שליו איך כשהגיע לחופשה בבית סבתו בנהלל, העביר דודו את מושכות הסוס לידיו ואמר לו "סע". וכך הוא מוסיף: "נתינת המושכות בידי היתה הרבה יותר מסתם משחק. היא ביטאה תפיסה שהולכת ונעלמת מן העולם, שנתנה לילדים קטנים תחושה שסומכים עליהם, שמטילים עליהם אחריות, ואחר כך – שגם דורשים מהם לתרום ולהועיל".

ואילו אני מתלבטת האם לדרוש מבנותיי לסדר אחריהן את המשחקים היות ואי-הסדר מפריע רק לי. ואני מבקשת והן נענות, או מסרבות, ולעיתים הרוחות מתלהטות ולבסוף אני מוצאת נחמה בביירון קייטי שמציעה לי לקחת אחריות ולסדר בעצמי (ותודה לעידן מלמד על התזכורת).
האם אני מעריכה את יכולתן של בנותיי ובאמת סומכת עליהן? האם אני מוכנה לוותר על השליטה ולחלוק איתן את האחריות? האם נדרשת לי העזרה שלהן או שאני פועלת בשם איזה עקרון נשגב?
בגיליון הנוכחי הזמנו את עצמנו לחקירה משותפת של מעמד הילד ותפיסתו בעיננו ובעיני סביבתנו.

מוזמנים כמובן, להמשיך ולשתף, ולשלוח לנו מהגיגיכם, דעותיכם, ניסיונכם והמלצותיכם.

בגיליון המהמם הבא, לרגל תום הפעילויות, רגע לפני שמתכננים את השנה הבאה, נחקור במשותף את החופש והחופשה. נקבל בברכה רעיונות והמלצות לבילוי בחופשת הקיץ, מה המשמעות של החופש עבורנו? האם אנחנו חופשיים?

בשמחות

ימים צוננים לכולנו

שרית ומיכל

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה דברי פתיחה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s