הסרת המגבלות מארץ האפשרויות – החופש הגדול

חופשמאת: שרית חייט

ביום ד', היום השני לחופשת הקיץ ממוסדות החינוך, חלקנו את הסיור ב"מרכז רבין" עם קייטנים וקייטנות, צוהלים ורועשים, אך ממש לא חופשיים.

נזכרתי בשלל החופשות המפרכות בהן ביליתי. חלקן ביטאו חופש ואחרות עבדות.

נזכרתי בחופש הגדול שחוויתי כילדה ביחד עם טוני מרק ודיויד.. , מול המסך הקטן (אז הוא באמת היה קטן!). מצאתי את עצמי כאם נהנית מן הזמן החופשי, משחררת את עצמי מהצורך לעשות, אך מצד שני גם לא מאפשרת חופש מוחלט, טווה את גבולותיי המשתנים.

ימי הקיץ בדרך כלל טומנים בחובם עבורי רווחה. חלק מן הפעילויות והחוגים מסתיימים ואז החופש מתבטא בזמן החופשה. השנה, לנוכח ה"מצב", תחושת החופש נפגמה. הסביבה כפתה את עצמה בעוצמה, מגבירה חוסר ודאות.

נזכרתי באנשים שהצליחו להגיע לחירות פנימית גם כשהיו כלואים בסביבתם החיצונית: בבתי כלא, בתוך גוף מוגבל. אני זוכרת שנפעמתי לנוכח החופש שחשו, היוו וממשו בתוך נסיבות חיים חיצוניות שנתפסו עבורי כמאתגרות ומונעות חופש.

ביקשתי לחקור ולזהות מה יוצר עבורי את תחושת הרווחה והחופש על מנת שגם במהלך שנת הפעילות ארגיש חופשיה, ולא רק במהלך החופשה. האם זה תוצר של עומס חיצוני או תלוי בהתייחסותי הפנימית? אולי גם וגם? ואם אכן קיים עומס חיצוני, איך למרות ועל אף אחוש כבת חורין?

רק ביקשתי וכבר נשמעה אזעקה ראשונה, פותחת את השער למרחב חקירה, התנסות וגילוי מרתק בזמן אמת. אמאל'ה.……. מה עושים בתוך בועה, נטולי ממ"ד? נזכרתי שבסיבוב הנוכחי אני האמא,  המבוגר האחראי, ובכול מקרה לא הייתי בונה על אמי החרדתית כעל משענת יציבה.
הכנסת הומור, גם אם באופן מודע ויזום עוזרת לי להפגת המתחים.

חוויתי את האזעקות כזרנוק מים עוצמתי המיועד לכיבוי אש.  הן הציפו והעלו פחדים, חוויות הישרדות והיעדר ביטחון קיומי. השכל והלב כמו עשו חזית אחת על מנת לטלטל ולרגש.
איך חוזרים לאיזון? נזכרתי במה שאני יודעת. אין אמת בסיפורי הפחד. הם שייכים לעבר ולעתיד. אני בהווה. נשמתי עמוק ואפשרתי להם לעלות. דמיינתי את כל התסריטים האפשריים. את הנוראיים באמת חסכתי לעצמי. חציתי את הפחדים, עברתי דרכם. ככול שהסכמתי לעשות את הדרך כך היא התקצרה.
באזעקה של הבוקר פחדתי הרבה פחות. התרגול עשה את שלו וגם טכניקת ההצפה והשחרור.

חוויתי את הפתיל שלי מתקצר, את יכולת ההכלה שלי מצטמצמת, רמת הסבלנות והסובלנות לדיסהרמוניה בסביבתי יורדת. במקביל, הפלא ופלא, ראיתי איך רמת הצרימות בבית עולה. הבנות רבות, משחררות כעסים ומתחים אחת על השנייה וכלפי. גם אני כמובן השתתפתי בחגיגה.
על אף הקושי והסלידה הסכמתי יותר ויותר לשהות גם במקום הזה ולקבל את החלקים "האלו" בתוכי.

ידעתי שאני רוצה אחרת. גם, למרות והודות למה שמתחולל בחוץ. לא רוצה להכניס לתוכי את המחלוקות החיצוניות. אפשר בבקשה?  אני ממש רוצה. ביקשת-קיבלת!

את השהות במרחב המוגן שלנו, הקטנטן ניצלתי לשיחות מלב אל לב. להבעת בקשות ומשאלות. לכוונן את משאבי להגשמתם. הצלחתי יותר ויותר להרגיע את הסערה הפנימית ולהגיע לנקודת השקט, גם כשהיא קבורה עמוק מתחת למעטה הלחצים והפחדים. בכול פעם עוד קצת. נזכרתי מהר יותר שזה מה שאני רוצה.

באופן פעיל: מתחילה תנועה מוכרת, ואני משתדלת לעצור את הידוע מראש ולשנות את הנתיב.

העברתי את הזרקור אל יוזמות המקדמות אהבת אדם, חמלה, סיוע, חסד, דיאלוג ויכולת לנהל מחלוקות עם מי שחושב אחרת. יכולת להפריד אדם מדעתו על פני לאפשר לה להגדירו על ידי עמדתו הפוליטית.

רציתי להגביר בתוכי אנרגיה של אהבה, אחדות ושיתוף על פני זו המפלגת, המונעת מפחדים. ידעתי שזה יועיל לי ולסביבתי.

ראיתי שהמשמעות שנתתי למעשי ולמה שקורה, היא זו שצבעה את תחושתי הפנימית.
מצאתי משמעות – הצלחתי בקלילות.
המשמעות כמו הסיתה את המאמץ לזרימה טבעית, קולחת.
השקעת המשאבים בהשגת מטרה משמעותית לא נחוותה כעול על אף שהשתדלתי והתאמצתי.

אולי זה יעבוד בשנת הפעילות הקרובה, כשהדי הפיצוצים יהפכו לזכרון רחוק.

לשם כך אאלץ לבחון באמת, האם יש משמעות במעשיי ומהי? לשם מה אני מגיעה למפגש או משתתפת בפעילות? מה המטרה שלי? מה הרצון שלי? מה אני מבקשת להביא ולחלק? האם אני מונעת מפחדים? האם מהשפעת רצונות של אחרים? אולי בכלל כי לא נעים.. אולי מתוך הרגל,

מרגישה ויודעת שעל מנת להתחבר למשמעות עלי לבחור כל פעם מחדש, לבחון ולדייק את מעשיי, להקשיב לקול הפנימי שלי, גם אם הוא חלש, ולהסכים להביא את עצמי מתוך אמונה ובטחון, ללא חשש.

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הסרת המגבלות מארץ האפשרויות – החופש הגדול

  1. אפרת. הגיב:

    רגיש ומרגש תודה !

    אהבתי

  2. Efrat Argaman הגיב:

    אהובה, כמו תמיד דברייך השראה להתבוננות.

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s