ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא

מאת: אורית מנשה

גוף האדם הוא יצירת מופת. מלאכת מחשבת. הכל נברא כל כך מדויק ונכון, עד לרמת התא הקטן. צינורות שצריכים להיות סגורים, סגורים. פתחים שצריכים להיות פתוחים, פתוחים. אם אנחנו נפצעים, מיד מגיעים תאי הדם הלבנים לרפא ולהגליד (או כפי שבני האהוב כינה אותם בקטנותו 'האמבולנס של הגוף'). התאים, כולם, בעלי מנגנון השמדה עצמית, כך שתאים "זקנים" או עם פגם, משמידים עצמם ותחתם נוצרים חדשים. הכל פועל בהרמוניה וסנכרון מופלאים.

אבל העולם שלנו אינו סטרילי, לא מחיידקים ווירוסים וגם לא ממתחים וכעסים. ואורח החיים שלנו הפך להיות תובעני ודורשני, מזוהם בפיח וערפיח, בשפכים, ברעלים שונים וקרינה. תוצאות המודרניזציה, לטוב ולרע. אנחנו ממהרים, לחוצים, רודפים אחרי הזמן, מתמקדים בטפל ולא בעיקר, נעלבים, 'לוקחים ללב', 'שומרים בבטן', ושוכחים, במרבית הזמן, את מהותנו האמיתית כאן, עלי אדמות.  שוכחים 'מי אנחנו' ואת היכולות המופלאות שלנו.

התוצרים של כך הן – מחלות.

המחלה היא ביטוי פיסי לתהליך או אירוע שקדם לה. היא צבר של סימפטומים הקשורים עם אותה פתולוגיה. המחלה יכולה להיות בעלת היבט יותר פיסי ואחרת בעלת היבט יותר נפשי-רגשי. אבל, יש הטוענים, כי כל המחלות מקורן בנפש ואם כך הוא, הרי שכל מחלה ניתנת לריפוי, אם ניגע במקור שלה ונטפל בו.

העולם שלנו וכל מה שבו, עשוי מאנרגיה. אנרגיה דחוסה יותר ואנרגיה דחוסה פחות. אנרגיה הנראית לעין הפיסית וכזו הנראית לעין השמיימית-הקוסמית. אנרגיה מוחשית ואנרגיה מורגשת.

כל התהליכים המתקיימים ביקום שלנו, הם תהליכים אנרגטיים. היקום שלנו הוא אנרגיה. כוכבים הם אנרגיות. כך גם כדור הארץ וכך גם הגוף הפיסי והנשמה שלנו.

אנחנו מגיעים מעולם שבו, כנשמות, אנחנו יודעים, יכולים ושואפים ליצור דברים, כשהשאיפה העליונה שלנו, היא היכולת ליצור חיים. מדובר על רמה גבוהה מאוד שהנשמה צריכה ושואפת להגיע אליה. ככל שהנשמה מתקדמת במסעה, מתפתחת וצומחת ועולה ב'דרגות הסולם', ככל שהיא מתקרבת לאנרגיה הטהורה ביותר, העוצמתית ביותר, היא הבורא. וככל שהיא מתקרבת לבורא, כך עולות ומשתפרות יכולותיה ליצור ולברוא. הכל מתנהל אנרגטית.

כנשמות, אנחנו עוסקים, בין היתר, באימון זה של יצירה. כשאנחנו מגיעים לעולם הזה, אנחנו שוכחים הרבה מאוד דברים (חלקם בהסכמה וחלקם בגלל השינוי שעוברת הנשמה בין המימדים השונים והשהייה בתוך הגוף הפיסי), ביניהם, שוכחים חלקנו, את יכולת היצירה והבריאה שלנו. ודווקא, בעולם הזה, בגוף המארח שלנו, יש לנו את הפוטנציאל הגדול ביותר – ליצור ולברוא חיים. אנחנו יוצרים חיים בהבאת ילדים לעולם. אנחנו יכולים לשקם עצם שנשברה על ידי התחדשות תאים חדשים. אנחנו יכולים לחדש צמיחת תאי כבד שנפגע. אנחנו יכולים לחדש עור שנכווה. ואנחנו גם יכולים לסלק מהגוף כל מחלה המתעוררת בו, מהקלה ועד לקשה, מהאקוטית ועד לכרונית, עד לרמת ריפוי התא הקטן, הבודד.

איך עושים זאת?

בקבלת שליטה מלאה על גופכם (קיבלתם גוף מארח, גוף מופלא, השתמשו בו נכון וכראוי). במודעות מלאה לתהליכים המתרחשים בו (הזכרו במי שאתם, במקור, בנשמה הייחודית של כל אחת ואחד מכם וביכולות שלכם. כדוגמא, תמיד זיכרו את כוח הרצון ומה ניתן לעשות בזכותו. הכל תלוי במידת הרצון – משפט מוכר, נכון?!). בלקיחת אחריות מלאה על גופכם (תזונה, פעילות גופנית מתאימה, אורח חיים. כך לדוגמא: גופכם אינו פח זבל. אתם לא אוכלים את שאריות האוכל שנותר בצלחת של הילד, כאשר אתם שבעים ומלאים, רק משום שאתם לא אוהבים לזרוק אוכל. ואתם לא אוכלים אוכל, כמו ג'אנק פוד, רק משום שהוא פשוט טעים לחיך. לקיחת אחריות).

כשאני עובדת עם מטופליי, לרבות (אך לא רק) מטופלים אונקולוגים ומטופלים עם פתולוגיות הקשורות עם המוח (קומה, תרדמת, מונשמים ומורדמים), אני עושה שימוש בכלי נהדר והוא – 'דמיון מודרך', שהוא בעצם סוג של מדיטציה מודרכת ומכוונת על ידי מישהו אחר. אתם כמובן יכולים ומוזמנים לעשות זאת ביניכם לבין עצמכם.

דמיינו לעצמכם את המוח שלכם כחדר בקרה עגול, עם חלונות שקופים המשקיפים על כל הנעשה בגוף. עם מסכים ומצגים של כל איבר ואיבר וכל מערכת: כלי דם, לימפה, עצבים, מרידיאנים, ריאות, לב, כליות… המפעל האישי שלכם. ובמפעל הזה, אתם המנהלים. מתוך חדר הבקרה הזה, אתם יושבים ונותנים הוראות, פקודות, הנחיות: 'ארוחת צהריים. הפה לועס. יש להפריש מספיק אנזימים ברוק כדי לפרק את המזון, פירוק ראשוני, כדי שיהיה ניתן לבלוע. משם דרך הושט לקיבה. ניתן הוראה לקיבה להפריש חומצות אשר יפרקו את המזון פירוק נוסף לפני העברתו למעי הדק לשם פירוק עיקרי וספיגה לתאים. הכבד (כמחסן הדם, בראי הרפואה הסינית) מתבקש להעביר יותר דם כרגע אל מערכת העיכול, לצורכי הגברת יעילות הפירוק והספיגה. המטרה: להפיק את מקסימום אבות המזון, ערכים תזונתיים, חומרים בוני תא, לתאים השונים בגוף…' – וזה רק בזעיר אנפין. ברמת הפעולה הפשוטה לכאורה. הפעולות הבנאליות והכמו מובנות מאליהן עבורנו, שאנחנו לא ממש נותנים את דעתנו עליהן ביום יום. חדר הבקרה הזה שלנו, פועל יום וליל, בחרדת קודש, כדי לנהל את גופנו.

בחדר הבקרה הזה, במקרה של מחלה (ובכלל, אף כדי למנוע מחלות), אנחנו נותנים פקודות והנחיות מתאימות, מפורשות וברורות כדי לרפא את הגוף ולסלק את המחלה או להימנע ממנה. הפקודות וההנחיות האלה צריכות לזרום לנו מתחת לעור, בתוך הדם, מועברות ממקום למקום, מאיבר לאיבר, עם 'שליחים' של מערכת העצבים, זורמות בהרמוניה עם נוזלי הגוף, מגיעות וחודרות עמוק עמוק לתודעה של כל תא ותא בגוף. כך שכחלק מהמטען הגנטי של התא, הוא נושא כעת גם את אותן פקודות והנחיות שנתתם. כל הווייתכם הפיסית ובוודאי שהנפשית, צריכה להיות מכוונת ברמת הידיעה המוחלטת (רמה אף גבוהה מ'האמונה', כפי שהסב את תשומת ליבי לכך פעם אדם מיוחד) להוראה שלכם.

זהו חיבור עדין אך עוצמתי של הנשמה עם הגוף. שימוש במודעות העל שלנו (שהיא שונה מהתת- מודע. היא גבוהה יותר). זוהי יכולת גבוהה מאוד, לא פשוטה, אך אפשרית על ידי כל אדם ואדם.

הנה סיפור מקרה (אחד מיני רבים):

מטופלת אונקולוגית. מיד לאחר האבחון התחלנו טיפול שכלל 'דמיון מודרך'. מספר שבועות לאחר האבחון ולפני ביופסיה, ביצעה בדיקה נוספת. לאחריה אמרה לי: 'הגידול לא קטן'. שאלתי אותה: איך את יודעת? איך הרופאים יודעים? אולי יש פחות חמישה תאים כעת? אולי פחות עשרה? האם ספרו את התאים בבדיקה הראשונה והשוו למספרם בבדיקה השנייה?  לאחר הבדיקה השלישית, לצורך הביופסיה, היא חזרה ועדכנה בשמחה: הגידול קטן. הרופא אמר שהגידול קטן…

אישה זו הצליחה להגיע לשליטה מלאה בגוף שלה, ברמת התא הבודד.

במקרה של ילדים, להורים יש את היכולת והמסוגלות לרפא את ילדיהם, על ידי שימוש באותה טכניקה, בחדר הבקרה של הילד. זאת משום עוצמת הארגיה החזקה המקשרת בין הילד והורהו. ככל שהילד צעיר יותר, ככל שעוצמת הקשר האנרגטי חזקה יותר ביניהם, בעיקר בין אמהות לילדיהן, מכוח הטבע, כאלה שנשאו אותם ברחמן וילדו אותם. כך, גם בטיפולים רבים, ברפואה הסינית, בתינוקות וילדים, מדקרים גם את האמא ולא רק את התינוק/ילד.

חשוב לי להבהיר, ששימוש בטכניקה זו יכול לעמוד בפני עצמו והוא יכול להתווסף לטיפולים אחרים. לא פעם, הגוף שלנו זקוק לעזרה של צמחי מרפא או דיקור או כל עזרה אחרת שכל אחת ואחד מכם מוצא לנכון שהוא זקוק לה, לרבות הרפואה הקונבנציונאלית. הפעילו שיקול דעת וביחרו את הדרך הנכונה לכם אישית.

בריאות ושמחה
אורית מנשה

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הבריאות שבטבע, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא

  1. קרן הגיב:

    אורית נהניתי מאוד מאוד מהכתבה החשובה, הנפלאה והמלמדת! כל התחום של ריפוי טבעי מאוד מדבר אליי אבל בפרט הנושא הזה של איך אנחנו יוצרים ריפויים בגוף שלנו. הייתי שמחה מאוד לקרוא עוד כתבות שלך מהנושא הזה הכל היה לי כל כך מדויק ובהיר וגם למדתי משהו חדש על האפשרות שלי לרפא את הילד שלי בעזרת דמיון מודרך. אשמח אם תוכלי להרחיב על זה עוד קצת.

    אהבתי

  2. oritmenache הגיב:

    תודה רבה קרן. משמח ומרגש אותי מאוד.
    אשמח להרחיב בנושא במאמרים נוספים. ואם יש משהו ספציפי שאת רוצה לדעת, נוכל גם להתכתב במייל או אפילו לדבר טלפונית.

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s