הדרך להיקשרות עמוקה

מאת: קרן גרופר נתן

היקשרות היא מערכת היחסים, הדחף האינסטנקטיבי לשמור על מגע וקרבה עם הקרובים אלינו. החיבור החיוני עם ילדנו הוא שמעצים אותנו. הילדים שלנו צריכים לאהוב אותנו , לסמוך עלינו , להישען עלינו וכוחה של ההיקשרות משפיע גם עלינו ומעורר בנו את האינסטינקט הטיפולי , הרצון לטפל , לתת ,לכוון וכדו'. למעשה ההיקשרות היא דו צדדית , היא מעצימה אותנו ומעוררת בנו את הרצון לטפל בילדנו ומשפיעה על הרצון של ילדנו להיות טובים למעננו.

ההיקשרות משרתת את תהליך ההתהוות , תהליך זה מאופיין באנרגיה של תעוזה , פריצה קדימה. תהליך ההתהוות פועם בתוכנו מרגע הלידה והוא הדוחף אותנו לממש את עצמנו. כאשר התנאים הנכונים מסופקים ובהם מערכת יחסים נכונה עם ילדנו , התהליך מתרחש בתוכנו ואנו צועדים לקראת ההבשלה. מכיוון שאנו יצורים היקשרותיים , הטבע דאג שתהינה מספר דרכים להיקשר ובכל שלב נוכל לראות את אנרגיית התעוזה באה לידי ביטוי , ז"א הטבע תומך בנו בבניית הרחם הפסיכולוגי הנדרש להתפתחות , לצמיחה.

ד"ר נויפלד משתמש בצמח כאנלוגיה על מנת לתאר את ההיקשרות. כמו צמח שמתפתח אט אט , גם ההיקשרות מתפתחת בהדרגה. החלק הגלוי של הצמח , על פני האדמה משול להתנהגות , לסימפטומים ולהתנהלות , אך החלק החבוי באדמה , השורשים , הוא החלק החשוב ביותר מכיוון שללא שורשים , לצמח אין חיים. למעשה אנו ההורים כמו גננים המאפשרים את התנאים הנכונים לצמח על מנת שישריש ויצמח. ככל ששורשי הצמח עמוקים יותר , כך הצמח יותר איתן. להיקשרות אין זמן או גבול , היא תמיד אפשרית. אף פעם לא מאוחר מדי להעמיק את ההיקשרות ומכיוון שאנו יצורים היקשרותיים , במוח האנושי יש שרטוט איך להיקשר ואין צורך ללמד את הילדים איך עושים זאת , זו אחריותה של המערכת הלימבית , היא המוח הרגשי. זהו תהליך ספונטני הקורה מעצמו ולמעשה כאשר התנאים נכונים , הילדים פשוט יפלו אל תוך ההיקשרות.

ע"פ ד"ר נויפלד , להיקשרות ששה שורשים = שלבים. ששת השורשים מקבילים לששת השנים הראשונות של החיים , ולמעשה אם החיים היו אידיאלים , בכל שנה אמור להתפתח השורש המתאים , אך החיים אינם אידיאלים והשורשים מתפתחים אצל כל ילד בזמן אחר , תלוי בתנאים. זהו תהליך נזיל ביותר ולמרות שאציג את התפתחות ההיקשרות ע"פ הגיל הכרונולוגי של הילד , אין צורך לדאוג או להיכנס לפניקה , אם אנו מזהים שילדנו לא נמצאים בשורש התואם לגילם. לכל צמח יש את קצב הצמיחה שלו.

בשנה הראשונה כאשר התינוק יוצא לעולם הוא נקשר להוריו בעזרת החושים. הוא רואה, מריח, שומע, יונק מאמו וממשש וכך גם הוריו נקשרים אליו, הם מלטפים, מדברים אליו, מחפשים את עיניו וחיוכו. האם אפילו נקשרת לתינוקה עוד בזמן ההיריון , כאשר היא מרגישה אותו , שומעת את פעימות ליבו במוניטור וכדו'..

בשנה השניה לחייו, כאשר הילד לומד לצעוד, אנרגיית התעוזה מראה את פניה והוא מעז להתרחק פיזית מהוריו, אך על מנת שיוכל לעשות זאת מבלי להרגיש נפרד מהוריו, הטבע מספק לו דרך נוספת להיקשר אליהם, בעזרת הידמות. הילד רוצה להיות דומה להוריו וכך הוא למעשה אוחז בהם , מרגיש קרוב אליהם. בשנה זו הם נועלים את הנעליים של אבא , מודדים שמלה של אמא , מחקים אותנו מדברים בטלפון ולומדים את השפה, השפה היא השתקפות של הידמות, הילד לומד לדבר בשפה של מי שהוא מקושר אליו. ההידמות מחמיאה לנו, ההורים ובדרכה הקסומה מעוררת בנו את הרצון לטפל ולתת.

שנה נוספת חלפה ובשנה השלישית לחייו אנרגית ההתהוות ממשיכה קדימה. הילד מעיז יותר להתרחק פיזית מהוריו מכיוון שהוא חש דומה להם, אך האם הוא יכול להעיז לא להיות דומה להוריו?! איך הוא יחזיק בהוריו כעת? הטבע מספק דרך נוספת להיקשר ע"י שייכות ונאמנות. הילד יכול להפסיק להיות דומה ולהיות יותר עצמו, אך הוא ממשיך לאחוז בנו בעזרת השייכות שמביאה בעקבותיה את הנאמנות. בשנה זו נשמע "אמא רק שלי ", "אבא רק שלי" , "שלי, שלי, שלי". כאשר אמא ואבא שייכים לו , הילד לא צריך להיות דומה להם, הוא יכול להיות שונה {התרחבות הרחם} וכאשר הם שייכים לו, מתפתחת נאמנות למה ששייך לו והנאמנות תבוא לידי ביטוי בלקיחת צד, בתמיכה ובצידוד. נשמע משפטים כמו "אבל אמא אמרה כך…." ,"אמא צודקת.." ומיד נבין למי הוא מקושר יותר. גם כאן נוכל לראות כיצד אופן ההיקשרות הנ"ל משפיע עלינו, ההורים. גם אצלנו מתחזקת תחושת השייכות והנאמנות והאינסטינקט לטפל בילדנו מתחזק.

עד כאן שלושת השורשים הראשונים, הנחשבים לשורשים השטחיים יותר וקל יותר להיקשר דרכם, הם מאפיינים את רוב האוכלוסיה. באופן בולט, נראה אותם בקרב בני הנוער. הם נקשרים זה לזה בעזרת החושים, ההידמות, השייכות והנאמנות. הם דומים זה לזה במראה ובאופן הדיבור. הם מרגישים שייכים זה לזה ונאמנים מאוד זה לזה. אך על מנת שתהליכי הבשלה וביניהם ההתהוות יתרחשו, אנו זקוקים להיקשרות עמוקה יותר. שלושת השורשים הבאים , עמוקים יותר ודורשים מההורים בגרות ואחריות, אותם לא נמצא בקרב בני הנוער מפאת חוסר בגרותם.

בשנה הרביעית לחיי הילד , לאחר שיש שייכות ונאמנות, הילד מבין שהוריו מחזיקים קרוב את מה שיקר להם ומתעורר בו הרצון להרגיש חשוב, נערך , משמעותי בעיני הוריו. הטבע מספק דרך נוספת להיקשר. דרך שמאפשרת לעצמיות של הילד יותר ביטוי. הילד יכול להפסיק לצדד בהוריו, הוא אף יכול להתנגד להם ולחשוב אחרת מהם, אך לשם כך הוא צריך לחוש שהוא משמעותי עבורם. השורש בשנה זו הוא משמעות. זה הזמן לספר לו סיפורים על עצמו, להראות לו תמונות שלו כשהיה קטן יותר ולהעביר לו את המסר שהוא חשוב, מוערך ואהוב בעינינו.

בשנה החמישית לחייו, ההיקשרות מעמיקה עוד יותר  לאחר שהילד חש משמעותי וחשוב בעיני הוריו, המערכת הלימבית שלו פותחת את כל מחסומיה ולבו נפתח. הוא הופך למקושר בלב , הוא מוסר את לבו לאנשים אליהם הוא מקושר ועליהם הוא סומך. זהו תהליך מאוד משמעותי , כי זה השלב שבעצם מאפשר לנו את הכוח להיות הורה. כאשר הילד מוסר לנו את לבו , משמעות הדבר שהוא סומך עלינו , נשען בזרועותינו . שלב זה יתבטא במשפטי אהבה לבביים ועמוקים {לא אלו שאומרים מהצורך להידמות} , בציורי לבבות , מתנות וכדו'.

בשנה השישית, כאשר הילד מסר לנו את לבו, הוא מתקדם עוד צעד אל האינטימיות הפסיכולוגית והוא רוצה שהוריו יכירו אותו מבפנים. שורש זה נקרא להיות מוכר וידוע. למעשה הילד רוצה שהוריו ידעו מי הוא מהפנים אל החוץ והקירבה אליהם מתבטאת בגילוי סודותיו. הילד חש שאם הוריו לא מכירים אותו מבפנים, הוא לא יכול לחוש קרוב אליהם.

שלושת השורשים האחרונים והעמוקים יותר, מניסיוני האישי מרחיבים לא רק את הרחם עבור ילדנו, אלא גם את לבנו ואת תפקידנו. כאשר אנו מבינים את המשמעות של למסור את הלב וכמה פגיעות יש בכך, אנו מבינים את גודל אחריותינו ואת המשמעות שלנו עבור ילדנו.

השורשים הם מעין "מפה" עבורנו ההורים , דרכה אנו יכולים לקרוא , באיזה שלב ילדנו נמצאים ולמה הם זקוקים מאיתנו וכאשר אנו מבינים מה ילדנו צריכים אנו יכולים לספק את המענה הדרוש. אנו יכולים בכל שלב להעמיק את ההיקשרות ויש בזה שמחה גדולה , תודה לאל . שנזכה ב"ה…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הדרך להיקשרות עמוקה

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    קרן.
    מה שכתבת נוגע בי עמוקות.
    תודה.

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s