הנה באה המפקחת…

הטלפון מהמפקחת תפס אותי באמצע תימרון חניה במרכז תל אביב. אני אף פעם לא מוכנה לצלצול הזה, אבל הפעם העיתוי היה מעיק במיוחד. מכיוון שהיתה לחוצה לקבוע בהקדם קבענו כבר למחרת. מבחינתי זה עדיף, כמה שפחות זמן לחשוב על הביקור, לדאוג, להילחץ.

אין לי סיבה אמיתית להיות לחוצה מהביקור. כבר עברנו כמה כאלו. אני כבר לא מתלבטת בדרכי. ברור לי שמקומנו בחינוך ביתי, פשוט כי טוב לנו ככה. שום דבר שהמפקחת תגיד, לא ישנה את זה. הביקורים הקודמים היו תמיד אדיבים. לא תמיד המפקחת ראתה איתנו עין בעין, או חיבבה את רעיון החינוך הביתי, אבל מעולם לא נתקלנו בקשיים.

מכיוון שצפוי היה לנו יום עמוס במיוחד, התחלתי לסדר את הבית כבר באותו היום. ערימות הכביסה קופלו עד תום (לשם שינוי). הצעצועים אחר כבוד פונו לחדר (זה עבד כמובן לחמש דקות, ועד שהיא הגיעה הסלון שוב התמלא), הספרים המפוזרים התיישרו בדום מתוח, משטחים שלא ראו אור יום מזה זמן מה, קיבלו מירוק הגון. לחצי יום אחד, הבית שלי נראה שוב קצת יותר כמו בית שמבוגרים שולטים בו.

מכיוון שקשה לדעת למה לצפות הכנתי את הילדים מראש. הסברתי להם שהמפקחת באה לראות שאנחנו מטפלים בהם כראוי. הסברתי שכנראה תרצה לשוחח איתם מעט, ואם הם מרגישים לא בנוח הם לא חייבים לענות. אבל כנראה שהנטייה ללחץ היא בחלקה תורשתית. ואלו שיש להם נטייה כזאת, היו לחוצים בכל מקרה – קרי אני ואחד הבנים.

שעתיים לפני שעת היעד הבית היה מוכן ומזומן. העברתי סמרטוט על הרצפה, הכנתי עוגה. חיברתי את המחשב לטלויזיה כדי שנוכל להראות את סרטון התוצרים שלנו. הייתי מוכנה.

כשהדלת סופסוף נפתחה, באיחור מה, לא היה גבול לרווחה שחשתי. הגיעה אישה נחמדה ולבבית. מהתגובות הראשונות שלה ניתן היה לראות שהיא באה בטוב. סיפרנו לה בקצרה למה בחרנו בחינוך ביתי. היא סיפרה לנו כי היא מעריצה את משפחות החינוך הביתי על ההשקעה העצומה. היא סירבה גם לעוגה וגם לקפה, מהם קיבלה לדבריה בנדיבות אצל משפחות קודמות.

שאלנו אם תרצה לראות את סרטון התוצרים שלנו. היא קפצה על ההזדמנות ("יהיה לי מה לרשום בדוח"). הראינו לה בשמחה את סרטון התוצרים שלנו. אני אמנם משוחדת, אבל אפילו אני מתרשמת כשאני רואה אותו. נדמה שעשינו המון במשך השנה (גם אם לי זה ממש לא מרגיש ככה ביום יום).

לפי הגישה של המפקחת הספציפית הזאת, אם משפחה בוחרת בחינוך ביתי זו זכותה. היא מבחינתה מאשרת. לדבריה אם יש בעיה של מסוגלות הורית, ניתן לקרוא זאת כבר בבקשה.

הביקור הסתיים תוך פחות מחצי שעה לרווחת כולם. נפרדנו באוירה טובה והשארנו את הביקור מאחורינו (עד לעוד שנתיים). לא תמיד הביקורים הם עד כדי כך לבבים ונעימים. כבר קראתי על מפקחות שהיו הרבה פחות נעימות ומבינות. אבל בשורה התחתונה, זו הזכות שלנו לבחור בחינוך ביתי. אנחנו יודעים שאנחנו עושים את הטוב ביותר עבור ילדינו, ועלינו להעביר את המסר הזה גם למפקחת.

אם גם אתם עומדים בימים אלו לפני ביקור המפקחת, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסטים הבאים. יש בהם תובנות והמלצות מועילים מאד. ביקור המפקחת – סוג של בדידות מול המערכת, המדריך למצהיר המתחיל.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הנה באה המפקחת…

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    גם אני מרגישה את המתח לפני בוא המפקחת. גם אני מכינה את הבית כאילו פסח קרב ואת הילדים כדי שידעו למה לצפות.
    כמוך נתקלתי במפקחות נחמדות יותר ופחות, כאלה שבעד וכאלה שנגד חינוך ביתי.
    בסופו של דבר תמיד הכל עובר בקלות ולמען האמת גם מאד מהר.
    אולי אני צריכה פחות לדאוג ולהלחץ לקראת בואה של המפקחת, או כמוך, לקבוע איתה ליום המחרת…

    אהבתי

  2. אפרת. הגיב:

    גם אני לגמרי מזדהה עם הלחץ. בהתחלה כשקראתי כאן על הרעיון של סרטון התוצרם והלכתי לראות אותו הלחץ רק עלה. אחר שעבר קצת זמן פתאם הצלחתי, בזכות רעיון הסרטון לראות שלמרות שאנחנו בחינוך לגמרי חופשי, יש לנו לא מעט "תוצרים" ושהכל שאלה של נקודת המבט. תודה !

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s