יש לי יום יום חג

מאת: שרית חייט

השנה אנחנו לא חוגגים ולא מתרגשים אלא פשוט ממשיכים,
בתנועה מעגלית, מחזורית,
כל התחלה היא בעצם גם המשך, וכל רגע הוא הזדמנות להתחיל,
ומתוך כך התאריכים מאבדים מחשיבותם,
האחד בספטמבר חגיגי בדיוק כמו הימים שאחריו.
ככל שמתעצם הקול הפנימי, אני יודעת מה מקומי,
לאן מועדות פני, מהו רצוני,
הבחירה אפשרית בכל רגע נתון,
וכשהלב פתוח ויודע, מתבהר גם הכיוון.

השנה בפארק הירדן הצטמצם המרחק בין המעגלים,
בין חיי היום יום למציאות המקבילה בינות האוהלים.
שגרת יומנו הגיעה לפארק,
ואילו הוא חזר אתנו, כדגימה נוכחת בתוכנו.
מה רבה שמחתנו, להיות, להתנתק, להתחבר, לאפשר,
ולשוב, אל הרגיל שהפך לאחר, עד ששב והתגבש לכדי מציאות חדשה.
מרווחת, פתוחה, זוכרת את החוויה שהייתה,
את פכפוך המים, הגלים, היובש, האנשים.
הפשטות
שהתגלמה
למציאות

גם השנה אנחנו פוסעים בדרך, ממשיכים במסע,
אל עבר הנודע, והסמוי,
אל עבר מה שיצרנו ומה שקיבלנו במתנה,
שיעורי הליבה בעבורנו הם:
שימחה
הודיה
צמיחה
נוכחות
אהבה
גמישות ויצירה
הסכמה להתחלה חדשה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s