ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא – חלק ג

מאת: אורית מנשה

הילד הוא היצירה האישית שלנו. ביטוי ליכולת הבריאה והיצירה האדירים הטמונים בנו. כח אדיר ולא מובן מאליו, גם בפני אלה שהתברכו בילדים ו/או בקלות יחסית בהבאתם לעולם. הדרך שבה ביצית מופרית והתהליך שעובר צבר התאים המשכפל את עצמו לעובר של ממש, התזמון של כל שלב בתהליך על מנת שהעובר יהיה ללא פגם… הוא יצירת מופת של הבריאה, נשגבת ועליונה.

ביום שהחלטנו שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם, ביום שבו עברנו משלב של לקיחה בלבד ובניית ה'אני – עצמי – שלי' למסוגלות של נתינה מוחלטת ל'אחר'. נתינה ללא גבולות באהבה, סבלנות, הקשבה, דאגה, ספיגה, הדרכה, ליווי והקניית הכלים הטובים והנכונים ביותר לחיים עבור הילד שלנו. כמעט, 'משימה בלתי אפשרית'… אבל כהורים, אם לקחנו על עצמנו משימה זו, מתוך מודעות מלאה למשמעות של המלה 'הורים' והבאת ילדים לעולם, אין דבר שיעמוד בדרכנו במילוי משימה זו.

אנחנו רוצים את הכי טוב בשביל הילדים שלנו. ובעידן של היום, שבו גבולות 'הדיסטנס ההורי' הצטמצמו, והורים הפכו להיות חברים של ילדיהם, אנחנו רוצים גם להבין אותם יותר טוב ולעומק. רוצים להבין את הסיבות והגורמים לדברים שונים שהם עוברים. אנחנו לא מתפשרים על דברים שלא נראים לנו. לא מקבלים תשובות 'סתומות' מהסברים רק משום שניתנו מבעלי סמכות מקצועית ולא מהססים לשאול שאלות.
רוצים לפתור בעיות מן השורש שלהן. לחזור לנקודת המקור. לגרעין. ולרפא.

כן, כהורים, יש לנו גם את היכולת לרפא את הילדים שלנו. למעשה, אנחנו עושים זאת, בלי לתת את הדעת על כך, בכל שבריר ושבריר של שניה ביום. אם בחיבוק ואם בנשיקה, אם במלה טובה ואם בהקשבה, אם בהצבת גבולות ואם בתקיפות ונחרצות כשצריך, אם בפלסתר או לבנדר ואפילו בסיפור לפני השינה….

אבל מה כשמדובר בבעיות שנראות לנו יותר בעלות משקל? כאלה שגורמות לנו לעצור ולחשוב, ולבדוק ולשאול ולחפש ולהתייעץ… כאלה שאינן נמנות על פעולות האוטומט שלנו… כאלה שיתכן ואפילו מדירות שינה מעינינו…
הן יכולות להיות: הרטבה בלילה או חוסר סיבולת של הילד לרעשים; עצבנות וכעסים; אלרגיות; תגובות עור שונות; בעיות במערכת הנשימה; תינוק חסר שקט; ועוד פתולוגיות רבות ואחרות…
את אלה אגב, צריך לחלק לשני סוגים: אלה המולדים ואלה הנרכשים.

פתולוגיות מולדות הן כאלה היכולות להיות מושפעות לדוגמא מתהליך ההיריון והלידה. חוויית צער של האם, במהלך ההיריון, יכולה להתבטא אצל הילד דרך פריחה על העור (שבמרבית המקרים לא ימצא לה 'ממצא פתולוגי' ברפואה המערבית, והטיפול יהיה סימפטומטי בלבד ללא מענה מרפא). לידה ארוכה וטראומטית עם מצבי מצוקה עוברית או וואקום או ניתוח קיסרי וכד' יכולה להתבטא בפתולוגיות של רגישות חושית (נפוצה מאוד רגישות לרעשים) והרטבה בלילה עד גיל מתקדם.

* כמובן שפתולוגיות אלה יכולות להיות תוצאה של סיבות אחרות שאינן קשורות למהלך ההיריון והלידה ואלה יאובחנו באבחנה אישית.

פתולוגיות נרכשות הן אלה המשקפות למעשה אותנו כמראה עבור הילדים שלנו. חלקן תוצאה של 'זמן אמת' (כמו זכרון לטווח קצר); למשל, חוסר שקט אצל אם מניקה שעובר בהנקה אל התינוק. וחלקן, תוצר של הזכרון הארוך שלנו. מצבים וארועים שלנו מילדות או תקופות אחרות, שהוטמעו ונצרבו בתת המודע, וכחלק מהשיקוף שלנו לילדינו, יוצאים החוצה, אם אנרגטית ואם מעשית, שלא במודע מצידנו כמובן. ההשפעה הגנטית אינה רק בקוד הגנטי הפיסי כי עם גם בקוסמי.

* אני סבורה, שמרבית הפתולוגיות קשורות באופן זה או אחר לנו כהורים; יכול להשפיע על כך אפילו היריון בגיל מתקדם. זאת אומרת, שנוכל לראות קשר אפילו ברמת 'נקודות חולשה' (של איבר או מערכת) בגוף הילד אשר יוצרים ומשפיעים על אותה פתולוגיה; אולם, שתי פתולוגיות אלה יכולות להתקיים גם שלא כתוצאה של קשר 'בלתי נראה' עם ההורה כפי שציינתי לעיל אלא כפתולוגיה של הילד בפני עצמו.

כשילד מציג פתולוגיה מסוימת (פתולוגיה = בעיה רפואית כלשהי או דפוס התנהגות שחוזר על עצמו), אני תמיד מייעצת ל'עצור' לרגע ולבדוק את עצמנו. לפני שאנחנו באים ב'טענות' אל הילד עלינו לעשות בדק בית עם עצמנו. הילדים שלנו הם כמו יהלום. ומכיוון שאנחנו אלה האחראים לליטוש ולעיצוב שלהם, עלינו, קודם כל, לבדוק בציציות שלנו. לנקות את החול והאבק (הכיסוי שמונע מאיתנו לראות את 'היהלום' עצמו). להסיר בעדינות שכבה שכבה עד שמגיעים ל'גרעין', למקור. רק כך נהיה מסוגלים לעזור לילדינו ולרפאם באופן מלא.

הריפוי יכול להיעשות ברבדים שונים. גם יכולת לקבל החלטות כמו בחירה נכונה ברופא או דרך טיפול, היא דרך ריפוי.
אבל מעורבות הטיפול ויכולת הריפוי שלנו יכולים להיות אף ברבדים רחבים ועמוקים יותר. כאלה שממש נוגעים ברמת ריפוי התא הבודד של הילד. עשיית עבודה טיפולית מרפאת על שורש הבעיה. נגיעה בגרעין עצמו.

אם אבחנתם קשר בין הפתולוגיה של הילד לתהליך או אירוע או עניין שלא פתרתם בעברכם או כזה שמתקיים בהווה שלכם, נסו לטפל קודם כל בעצמכם. נסו לברר עם עצמכם מהו המקור. "נקו" שכבות מכסות ומטשטשות. היזכרו מתי הדבר נוצר? מה היה הגורם? כיצד התנהגתם? איך הדבר גרם לכם להרגיש? כמה זמן ה"בעיה" ליוותה או מלווה אתכם? כיצד השפיעה על חייכם? ועשו מדיטציה של דמיון מודרך – (דרך טובה לאבחן את אותו 'קשר' היא דרך מדיטציית הילינג כשאדם אחר מנחה אותך)…

המדיטציה יכולה להימשך על פני מספר סשנים עוקבים. סוג של טיפול בהמשכים (לא תמיד ניתן לזהות את שורש הבעיה ולענות לעצמכם על שאלות ואף לפתור אותה, תוך טיפול אחד). במהלכה, דמיינו 'מקטעים זכרוניים' שנחרטו בתודעתכם ואחר כך, דמיינו אותם שוב תוך שאתם מתקנים אותם וממציאים למעשה התנהלות אחרת מזו שהיתה באותה מציאות. דמיינו את אותה מציאות חדשה שוב ושוב וממש ראו אותה מתרחשת לנגד עיניכם הפנימיות ותנו לה חיים. (פעולת החזרה הזו מחזקת את אחיזתה של המציאות החדשה בתודעתכם וממוססת את המציאות הקודמת). צרו, ברמה האנרגטית, מציאות חדשה ואחרת שטובה לכם.

כל אירוע בחיינו באשר הוא, בשמחה או בעצב, נשאר בנו טבוע ברמה האנרגטית. רמה עוצמתית מאוד, הן בחוויה שלה הן ביכולת ההישרדות שלה בתוך נימי נשמתנו והן ביכולת השפעתה על ילדינו. הרמה הפיסית כבר לא מתקיימת לאחר שחלפה ונותרת בגדר זיכרון בלבד. זכרונות, טובים כרעים, משפיעים עלינו, על חיינו, וברובם, הם עושים זאת ברמת תת המודע. לכן גם, טמון בהם פוטנציאל השפעה (כמו סוג של החתמה) על ילדינו. זו הסיבה שברגע שאנו עושים תיקון אנרגטי, אנחנו למעשה יכולים לתקן ולרפא. ברגע, שטיפלנו בעצמנו, אנחנו באופן אוטומטי (מה שנקרא 'ללא מגע יד אדם') מתחילים את הטיפול בילד. ההמשך יכול להיעשות ברמת הדמיון המודרך שלכם עבור הילד ('געו' אנרגטית ברמת התא הבודד) ויכול להיעשות גם בשיתוף עם הילד עצמו. אפשר לעשות יחד מדיטציה תוך הנחיה קולית מלווה שלכם את הילד. אפשר לקיים שיחה וגם לשתף ולספר (אם מוצאים לנכון) בתהליך או באירוע שהיה בעברכם ועל הקשר שאתם רואים עם אותה 'פתולוגיה' של הילד. ואם יש צורך, אפשר להיעזר כמובן גם בטיפולים תומכים של אנשי מקצוע מתאימים.

גם במקרים של פתולוגיות (אצל הילד), בהם לא אבחנתם קשר אליכם, בין אם במודע ובין אם לאו, ניתן להשתמש בדמיון המודרך כאמצעי לריפוי (כפי שכתבתי על כך במאמרים קודמים).

כהורים לילדיכם, טבעי וטבוע בכם, יכולת הלימוד, ההכוונה וההדרכה כ'מורים לחיים'; ויכולת הריפוי הטבעית כמרפאים של ממש. הידע טמון בכם. עליכם רק להתחבר לידע זה במודעות העל שלכם.

בריאות ושמחה
אורית מנשה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הבריאות שבטבע, חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא – חלק ג

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום
    מעניין מה שכתבת על מדיטציה של אירועים מהעבר
    את מכוונת לדוגמא שאם חוויתי מאורע לא נעים בילדותי של מריבה קשה עם בני כיתתי אני יכולה לדמיין אותה אחרת, כאילו לא היתה או כאילו הסתיימה אחרת וזה מה שיכול להשפיע אנרגטית?
    מעניין

    וגם לגבי הילדים? אם הילדה שלי מרגישה חוסר בטחון בחברה (היא ביישנית אבל כן יש לה חברים,זה יותר הרגשה שלה מאשר ממש המציאות) ואומרת לי משפטים כאלה (אין לי חברים, היום שיחקתי לבד בהפסקה) האם אני יכולה לדמיין אותה אומרת לי משפטים בעלי בטחון רב יותר וזה יכול להשפיע גם עליה?

    אהבתי

  2. oritmenache הגיב:

    כן. זו המשמעות של תיקון אנרגטי. לתת לאותו אירוע התנהלות וסיום אחר, טובים יותר עבורך כפי שהיית רוצה שיקרו דאז. אם את מבינה את המשמעות העמוקה והעצמה האדירה שטמונים בתיקון האנרגטי, אז זה מאפשר לך למעשה לשחרר אחיזה ולהרפות מחוויות ומחשבות לא נעימות או מטרידות שמלוות אותנו. זה מה שאנחנו אמורים לעשות, לצורך העניין, כשאנחנו חוזרים לעולם הנשמות. לסרוק את מהלך גלגול חיינו האחרון ולבדוק מה ואיך יכולנו לעשות אחרת. לכל מה שאנחנו עושים, חושבים או אומרים יש השפעה אנרגטית על היקום, גם אם אנחנו לא רואים אותה בעין או לא רואים מיד. לעיתים ההשפעות נראות רק בטווח רחוק יותר ואז אנחנו בדר"כ מתקשים לעשות את החיבור בין הדברים.

    לגבי הילדה, יתכן שבאמת מדובר במצב ממשי ולא רק בהרגשה אישית. ויתכן והרגשתה האישית משפיעה על המצב הפיסי. בקשי ממנה לתאר לך סיטואציות מסוימות שקורות ועשו שתיכן ביחד, דמיון מודרך של תיקון אנרגטי לאותם מצבים. זה גם יחזק את תחושת הביטחון העצמי שלה וייתן לה כלים נוספים להתמודדות בזמן אמת.
    גם תמיכה אנרגטית שלך יכולה מאוד לסייע לה. ברפואה הסינית לדוגמא, אנחנו יכולים לטפל בילד דרך דיקור גם של האם.
    את מוזמנת בשמחה לפנות אליי במייל אם תרצי הנחיות אישיות ופרטניות יותר.

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s