כל צבעי הקשת

מאת: מיכל מוטאי

כשלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה, אחד הניסויים שלמדנו עליהם היה ניסוי חברתי בנושא זהות מגדרית. לקחו ילדים צעירים מאד לחדר מלא משחקים. חלק מהילדים היו לבושים בהתאמה למין שלהם, וחלק מן הילדים לבשו בגדים התואמים את המין השני (והרי כפי שרובנו יודעים, לא באמת ניתן להבחין בין בנים ובנות בגילאים צעירים, יעידו הבנים בעלי השיער הארוך). כאשר הכניסו לחדר מבוגר לשחק עם הילדים, גילו כי הם הושיטו לילדים צעצועים לפי מינם. לבנות הושיטו בובות, לבנים מכוניות, כדורים וכו'.

כשנולד הבכור הייתי נחושה בדעתי, שלא אפול למלכודות מגדריות שכאלו. אבא שלו קנה לו בגדים ורודים בשמחה. הוא קיבל מתנות גם בובות ועגלות בובה (ואפילו שיחק בהם מעט). גם המטבח היה קרוב מאד לליבו. אף על פי שכל האפשרויות שהיו פרושות לפניו, הוא העדיף באופן ברור את כלי העבודה. התחביב העיקרי שלו באזור גיל 3 היה לפרק ולהרכיב דברים.

בו זמנית בגינה ובמגרש המשחקים עקבתי אחרי חברותיו הבנות. כולן לבושות בורוד וסגול. מסתובבות עם בובות ועגלה. הבטחתי לעצמי, שאם תהיה לי בת, היא לא תהיה "כזאת" בת. ואכן כאשר 5 שנים מאוחר יותר הגיחה גיבורת העל, השתדלתי מאד שלא להפוך אותה ל"בת בת". היא לבשה בגדים של אחיה הגדולים. היא שיחקה בעגלה של אחיה ובובות ממש לא עניינו אותה יותר מדי. כל הלגו וכלי העבודה עמדו לרשותה.

אבל היו לה תוכניות משל עצמה לגבי אהבותיה ותחומי הענין שלה. בערך מגיל שנה היא לא הסכימה ללבוש שום דבר שאינו ורוד או סגול. מדי פעם היו הבלחות של ירוק ושחור, אבל הארון שלה התמלא במהירות פריטים "נשיים". ועד כמה שלא אהבתי שהחולצות של הבנות צמודות יותר משל הבנים, והגזרות מפונפנות באופן מובהק, התקשיתי למצוא אלטרנטיבות. התעקשתי לרכוש בגדים בכל צבעי הקשת, אבל הם היו הרבה פחות פופולאריים (במאמר מוסגר, גם למצוא לבנים בגדים שחורגים מהסקלה של שחור/כחול/ירוק זה לא טריוויאלי).

גם החיבה המובהקת שלה לכל הקשור לתחומי היופי היתה ברורה ומובהקת. היא נמשכה כמו מגנט לאיפור, ללקים, לפן. ולמרות שאצלי בבית אין אף אחד מן הדברים האלו, היא לא התקשתה למצוא במשפחה המורחבת שותפות לאהבותיה. היום אוסף האיפור והלקים שלה, עולה בעשרות מונים על מה שלי היה אי פעם. אני מתנחמת בעובדה שלפחות גם הבנים זוכים לשלל תחפושות וצבעים. וגם שבמשפחה המורחבת מרימים גבה כשהקטן מבקש לק בידיים (ולא רק ברגליים, איפה של רואים) אני שמחה לאפשר לו.

כשאנחנו מוזמנים לימי הולדת של חברות לא פעם אני בהתלבטות קשה. להביא פיה, ספר צביעה של בנות או יצירה של תכשיטים נראה לא פעם כמו הבחירה שתתקבל הכי באהבה. אלו הן המתנות שאצלנו גם מתקבלות בשמחה. אבל למה לא להביא לבנות גם ערכה לגידול קריסטלים? רובוט לבנייה? ערכת ניסוי מדעית? הרי יש מספיק בנות שמתעניינות גם במדעים. לא פעם למרות ההתלבטות אני בוחרת באפשרות הפשוטה יותר.

אז מצד אחד יש את הנטייה של הבנים לשחק במכוניות, בכלי עבודה (ואפילו בכלי נשק). ומצד שני יש את הבנות שחובבות איפור, לק ויצירה. אבל זה רק חלק קטן מהתמונה. עבור הילדים שלי, אני רוצה שכל האופציות יהיו פתוחות. שהבנים יתנסו גם באיפור, לקים, יצירה, טיפול בבובות וכל דבר אחר שעולה על דעתם. ושהבת תדע שהיא יכולה להילחם, להתלכלך, להתנסות במדע, לפרק דברים וגם להרכיב אותם. זה נשמע כמעט טריוויאלי, אני רוצה שהם יהנו מכל צבעי הקשת, ולא רק מחלק קטן מהספקטרום.