אל תעשו ביניהם השוואות

מאת: גילה חורש  מתוך עלון באופן טבעי מס' 44 ינואר-פברואר 2003

זו אחת העצות הכי נפוצות שקיבלנו מאז שנודע שבקרוב נהיה הורים לתאומים.

עצה (שנשמעה לנו) מאוד חכמה: כדי לא ליצור ציפיות לא סבירות, כדי לא להפעיל לחץ, כדי לא לגרום לתחרות, כדי שכל אחד יהיה ישות נפרדת ובעל אופי משלו.

אבל במציאות, אני כלל לא בטוחה שניתן ליישם עצה זו כלשונה.

כבר באולטרה-סאונדים של ההריון, יש לכל אחד משקל שונה, הבדל שנשמר באופן עקבי לאורך ההריון, כל אחד ממוקם אחרת, ואנחנו מדמיינים תמונה של שניים, מציירים מערכת יחסים ברחם, ממציאים סיפורים על שניהם יחד: הוא עושה כך, והיא עושה אחרת. הוא אומר דבר אחד, והיא אומרת דבר אחר. לא משווים. רק מציירים את שניהם זה לצד זה. לא משווים?

וכך גם אחרי שנולדו. הוא יונק והיא לא. הנה גם היא יונקת. הנה יש לה סופסוף המבט המיוחד השמור לשד, שלו יש מיום שאני זוכרת אותו. או- יש לה שפעת. ומה שלומו? הוא נדבק? הוא לפניה? אחריה?

די מהר מגלים שלכל אחד יש אופי משלו.

אופס! איך גילינו את זה? השווינו.

וזה ממשיך עם כל שלב התפתחותי: עמידה, צעד, מילה, קונץ…

בהתחלה, ניסיתי להימנע מהשוואות. לקח לי זמן להבין שזה קשה עד בלתי אפשרי. יום אחד, אפילו אמרתי את זה למישהי. אבל לקח עוד זמן עד שנפל האסימון:

כל מה שאנחנו קולטים בחושים, הוא על סמך השוואה. לא רואים צבע, אלא על רקע של צבע אחר. לא מבינים מושג עד הסוף לפני שמחדדים את ההבדלים בינו ובין מושגים חופפים לו חלקית (שכנים?). לא מזהים פנים של אדם, אלא לפי ההבדלים בינו ובין השאר.

לא רואים ייחודיות בלי שמציירים את שניהם זה לצד זה.

משווים!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה באופן טבעי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s