יריבות בין אחים

   מאת: קרן  גרופר

אחים/ות זה נפלא ומורכב כאחד . האם יריבות בין אחים קיימת תמיד ? במה היא תלויה ? ועל איזה רקע היא קיימת ?

ד"ר נויפלד טוען שיריבות בין אחים תלויה ומושפעת מהקשר שיש לכל ילד וילד במשפחה עם הוריו . לדבריו ההורים צריכים להיות כמו השמש והילדים כמו כוכבי הלכת חגים סביבם . הגורם לילד לחוג סביב הוריו הוא כוחה של ההיקשרות . ככל שיש לילד היקשרות עמוקה עם הוריו , כך יהיה קל יותר לטפל בו , לגדל אותו ולכוון אותו וכאשר כל ילד חג סביב הוריו , היריבות בין הילדים תפחת . היריבות גדלה כאשר הילדים חגים אחד סביב השני ולא סביב מבוגר משותף {הורה} .

אז כל שעלינו לזכור זה להיות השמש, לדאוג שכל הכוכבים סובבים סביבנו וכך ישמר הסדר בבית, זה דורש מאיתנו להיות בעמדת האלפא , בעמדת ההובלה , מכיוון שבהעדר דמות מבוגר מובילה , ההיקשרות תחפש נתיבים אחרים , היקשרות לדברים אחרים . יחד עם זאת , אל לנו לשכוח שהגעתו של ילד נוסף לעולם מהווה קושי עבור הילדים , הקושי כמובן משתנה בעוצמתו מילד לילד בהתאם לשלב ההבשלה בו הוא נמצא , אך כמו שד"ר נויפלד אומר, הגעתו של אח נוסף , היא סוג של פרידה . פרידה ממה ? פרידה מתשומת הלב הממוקדת רק בו , פרידה מהמקום שהיה לילד מול הוריו ומול הסביבה , פרידה שמשמעותה סוף של משהו אחד והתחלה של משהו חדש . קושי זה יכול להתבטא אצל ילדים בהתפרצויות זעם שמקורן תסכול ובהלה מהמצב החדש , במרדף והיצמדות להורה ובהופעתם של פחדים חדשים . לעיתים תסמינים אלו מופיעים עוד בזמן ההיריון לפני לידתו של האח החדש –  ד"ר נויפלד קורא לזה "הציפיה לפרידה" , אע"פ שהפרידה עוד לא התרחשה , הציפיה לפרידה מעוררת במערכת שלנו תסמיני פרידה , כאילו הפרידה כבר התרחשה.

כהורים בעמדת האלפא עלינו לקרוא את המפה , להבין מה עובר על הילדים ולתת את המענה הדרוש לכל ילד וילד .

יריבות בין אחים מדליקה אצלנו נורה אדומה , מי נאבק על מקומו , על הזמן של ההורים , ליבם ואהבתם .  מה אני כהורה צריך לספק לו וכמה , יש ילדים רעבים שכמעט אף פעם לא חשים את השובע וצריך לספק להם יותר ממה שהם מבקשים ויחד עם זאת לעזור להם למצוא את הדמעות שלהם על מה שלא עובד להם .

במקרים של יריבות שמתבטאת במכות , השפלות , מילות גנאי וכדו' , מומלץ שההורים יתערבו וישמרו על הנפשות המעורבות ובכך יאפשרו מרחב ומקום לכל ילד וילד .

בנוסף לכך , ד"ר נויפלד ממליץ גם על הפסקות באינטראקציה בין האחים , שיהיו מבנים ומסגרות שתומכים בזה שלכל אחד מהילדים יהיה זמן בנפרד מאחיו , זמן עם עצמו , זמן של התהוות ושיח עם עצמו {זמן נטול גירויים כמו אחים , מחשב , טלוויזיה וכדו'} , על מנת לאפשר למשהו להגיח מתוכם ולטפח התהוות ועצמיות .

לסיכום :

עלינו לקבל ולהסתגל למציאות בה ישנה יריבות מסויימת בין האחים , היא טבעית ותפקידנו רק לצמצם את עוצמתה .

עלינו לזהות למה ילדנו זקוקים מאיתנו ולספק להם הרבה יותר ממה שהם זקוקים , על מנת שיחושו שובע .

עלינו להיות השמש סביבה סובבים הילדים שלנו , ז"א להיות בתפקיד האלפא ולהוביל …

עלינו להיות "מוכנים" להתפרצויות זעם , פחדים ועוד.. ולהכיל אותם .

והכי חשוב , עלינו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו , לסלוח לעצמנו כשאנו לא מצליחים  ולהמשיך הלאה …

ב"ה שנצליח…

קרן .

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s