הרהורים על חוקים, הורים וילדים

מאת: הדר ושגיא גלאור

חוקים נוצרו בכדי לשמר את הסדר חברתי ולהבטיח מסגרת ברורה של התנהגויות. לרוב כשאנו חושבים על המושג "חוק", אז האסוציאציות הראשונות הן של האיסורים הנגזרים ממנו. כל הקשור לעניינים המוגדרים בתהליכי חקיקה נתפס כמשהו מאיים, מחייב ולעיתים כפוי. אך אפשר להסתכל על חוקים ויתרה מכך, על תהליכי חקיקתם, כמו גם על השינויים והגמישות הקיימת בהם, בהיבטים של למידה מתוך הקשבה לעצמי ולזולת הכוללת בתוכה הרבה אהבה. ואם נקפיד לזכור כי בבסיס כל חוק מונחים הרצון לחיות ביחד מתוך הרמונה של ניגודים, אזי ניצק תוכן מעשיר לתוך החוקים ונכיר את עצמנו ואת גבולותינו לעומק.

כיצורים אנושים אנו גדלים ומתפתחים בתוך מסגרת של חוקים אשר מטרתם המוצהרת היא לשמור על ההרמוניה החברתית, לגלם ערכים ולהצהיר מהן הנורמות המקובלות. מה מותר, אסור ורצוי לנו ולאחרים. בחינת חוקים והשוואתם בין חברות, תרבויות ואפילו בתוך אותה הקבוצה לאורך זמן, מגלה כי החוק אינו אוניברסלי או מוחלט, אלא יחסי. הסיבה  ליחסיות החוק הינה שעליו להתאים למציאות הדינמית של בני החברה, למסורת ולאמונות וכן לערכים הרצויים והמוסכמים על הרוב. ככל שהחברה יותר פלורליסטית ורב תרבותיות מתאפשרת בה, כך קשה יותר להשריש חוקים מוחלטים ולשרטט גבולות שיתאימו לכולם באותה המידה.

כאשר אנו מדברים על גידול ילדים נראה כי אנו נעים בין שני קטבים. מצד אחד הרצון הלגיטימי של הורים לשמור על מסגרת משפחתית מתפקדת שבה לא הכול חופשי ללא ריסון ומותר. מצד שני, הרצון לתת לילדים את החופש לפעול בתוך המסגרת הזאת ואת החירות לחוקק בה חוקים בעצמם. חוקים מעצם טבעם מגנים על זכויות, אבל פונים בעיקר לרגש החובה והאחריות של האדם. לפיכך, הבנה של מהות החוק והגבולות אותו הוא משרטט בתוך המסגרת המשפחתית, מכין את הילדים לחיים בחברת בני אדם.

חשוב לציין כי הילדים לוקחים בשמחה חלק פעיל בהגדרת החוקים בבית ובשרטוט הגבולות בו, כלומר, הילדים מחקים את התנהגותנו ומפתחים חוקים משלהם. חלק מהחוקים מתקבלים בהסכמה מלאה, על חלק אחר מתפתח דיון וגילוי גבולות. תהליך זה מרתק ומעניק לילד עצמאות וכן מחזק את קבלת החוק שההורה גיבש. מרקו בננו הבכור מדי פעם מציע חוקים כגון "חוק שלי זה שבימי שבת אתם לא מצחצחים לנו שיניים, רק אנחנו לבד", או סימון מצהירה "חוק שלי זה שקונים לי הפתעה בפוליצר". אלו חוקים קטנים אבל חשובים עבורם והם מבקשים מאתנו להקפיד על קיומם, כפי שמצופה מהם.

ובכן, חינוך משפחתי מאפשר קיום מסגרת חוקתית המתאימה את עצמה ללא הרף לתנאים המשתנים ובוחנת בצורה חווייתית את עצמם קיומם של חוקים ואת משמעותם לקיומה של חברה. המשפחה היא מחד מיקרוקוסמוס של החברה, אך מאידך מרחב המאפשר ניסוי וטעיה אשר קשה מאוד לקיימם במסגרת המונית.

כמו כן, חינוך משפחתי מאפשר מפגש עם מערכות חקיקה אחרות לחלוטין, כלומר, היכרות אינטימית עם משפחות אחרות המתקיימות בתוך מערכות חוקים שונה משלך.  הדבר מקבל ביטוי יום יומי בתחומים כמו תזונה, משחק, יחס לחברים ובני משפחה, בכי, הכלה, שינה, אורח חיים דתי, חילוני, טבעוני, צמחוני וכדומה. לדוגמא, כשאנו מבקשים לא לאכול מזון מן החי ליד חברים טבעונים, הילדים מקבלים זאת ללא ערעור מתוך כבוד לחוקי המשפחה האחרת בנושא תזונה. הילדים גם יודעים שלכל משפחה חוקי משחק שונים בבית וכך גם לגבי סידור המשחקים כאשר מסתיים המשחק. וכשהם לא אוהבים חוק מסוים הם אומרים "לא מוכנים לחוק מורן אצלנו בבית".

עצם החשיפה לחקיקה שונה מאפשרת לילד לבחון כל חוק לגופו, להביע עניין בתובנות השונות של ההורים והילדים, כמו גם להתנסות בתגובות של אחרים, שחלקן קבלה והסכמה וחלקן צעקות ובכי. לרוב, במפגשים עם ילדי החינוך הביתי אנו חשים כי הנטייה הגורפת היא לחיקוי של קבלה והכלה וגם התחשבות. הילדים יודעים שאנו מקשיבים להם  במשך כל שעות היום ומוכנים לבחון את חוקינו ולעצב חוקים שיתאימו לכל חברי המשפחה. מתקיים דיון ער ונעים על גבולות.

נוכחות של 24 שעות עם המשפחה בהחלט מחייבת גבולות וחוקים, אך מאפשרת בחינה ושינוי, לעיתים מיד אחרי שהחוק נקבע, אם מתגלה שהוא לא נעים או לא אפקטיבי.

אנו עדים לגמישות החוק, הרחבתו ועיצובו מחדש גם במפגשים קבוצתיים של משפחות החינוך הביתי. במיוחד במפגשים שאינם כוללים מדריך או מנחה מוגדר, כמו לדוגמא "ביום בנושא" בכפר מונאש, מפגש שבועי רב גילאי של למעלה מעשרים משפחות, בכל משפחה בין ילד אחד לארבעה. זהו מפגש שבו יש שמחה רבה, כמעט ולא נשמעים קולות ריב או בכי, למעשה זה נדיר כשבכי קשור לאינטראקציות בין הילדים. כך שלמרות השונות בין המשפחות והחוקים השונים, נשמר הסדר החברתי ונשמרת ההרמוניה.

בדיון בין המשפחות בקבוצת פייסבוק, מוצג בכל שבוע הנושא שנבחר בהגרלה בתחילת השנה, כל המעוניין מביע דעתו, יש התחשבות בצרכים ייחודים ובמפגש יש תחושה של חופש ושיתוף. שעת תחילת המפגש ותחילת הפעילות המאורגנת נקבעה כמסגרת זמן שבה נוכל לפעול ביעילות והיא השתנתה כאשר חל שינוי בקצב ההגעה וכן בהקשבה לצרכים של הילדים במשחק והתקרבות לפני הפעילות המוגדרת ולאחריה.

גם בחוג שומרי הגן שעת תחילת הפעילות נעה על פי זרימה טבעית בין המשפחות ובהסכמה לקבל את זמן האחר, כל זאת כאשר ישנה מסגרת שנקבעה על ידי אלון ורעות ובה החוקיות נוצרת ומתהווה בכל מפגש מחדש. בשני המפגשים יש חוקי התנהגות ברורים אשר מקובלים על הרוב, לכן ההתגוששויות בין הילדים לא עולות. החוקים לרוב קשורים לאוכל, עשיית צרכים והקשבה והאזנה למדריך או למעביר הפעילות. ברור שיש שהיו מעדיפים יותר סדר ואחרים שחשים צורך ביותר שחרור, אך נקודת האיזון בתוך החוק הרחב מתקבלת מתוך הקשבה ורצון לפעול יחד.

במערכות החינוך "הרגילות" כלומר, מערכת החינוך הממסדית, קיימת נטייה להנחתה של חוקים הנכפים על כולם ללא יוצא מן הכלל. שכן בכדי שמערכת גדולה כמו בית ספר תוכל לתפקד ביעילות, היא זקוקה למערכת חוקים שאינה ניתנת לערעור ומטרתה העיקרית לשמור על הסדר. במערכת כזאת כמעט ולא מתאפשרת מעורבות של ילדים בתהליכי חקיקה והבנה עמוקה של מטרותיו ומשמעותו של החוק.

בתי הספר גדולים ומידי ומסורבלים מידי כדי לאפשר ולו דימוי של דמוקרטיה. הגבולות המשורטטים אמורים להכיל בתוכם מספר רב מידי של תלמידים שונים ולמעשה מתאימים לאחוז מאוד קטן מאוד מהם. אפילו בבתי הספר הדמוקרטים לא נותרה אלא פסאדה של דמוקרטיה. כדי שבתי הספר באמת יכינו את הילדים לחיים בחברה הם חייבים לצמצם את גודלם בצורה דרסטית, לשנות את הגישה האנכית, מלמעלה למטה, לגישה אופקית של שותפות ולקבל ממשרד החינוך אוטונומיה ניהולית כמעט מוחלטת המשלבת את ההורים ואת הילדים בצורה פתוחה ושוויונית.

לסיכום, אנו מוצאים הנאה גדולה במוכנות שלנו כאינדיבידואלים וכקולקטיב המתפקד יחד כל שעות היממה, לנהל דיאלוג ער ופורה בנוגע לחוקים, גבולות וכללי מותר ואסור. אנו כילדים וכמבוגרים בחרנו "לשבור את החוקים", כמעט בכל תחום אפשרי. במילים אחרות, אנו בוחרים במודע לאתגר את הנורמות החברתיות ואת החוקים המקובלים כדי לבחון את תקפותם והתאמתם לנו ולילדנו.

במיוחד את אלו הנכפים עלינו מבחוץ ומוטלים על כולם באופן גורף. עכשיו שאנחנו בוגרים והורים לילדים אנו מקבלים אלינו (עלינו?) את המשימה לאפשר לילדנו לקחת חלק בתהליך זה של בחינת חוקים חברתיים בכדי שימצאו בעצמם את האמת שלהם ואת הטוב השוכן בתוכם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s