עירות להורות

המידע תוקשר על ידי  קרן מור

אחד הנושאים שאני הכי אוהבת לתקשר הוא על ילדים והורות.

לפני כחודשיים ביקשתי לקבל בתקשור תשובות לכמה שאלות שעניינו אותי באופן אישי וכך נולד הדו -שיח הזה של שאלות ותשובות ש(באופן לא מפתיע) רק בימים האחרונים התפנה לי זמן להעתיק אותו למחשב ואז גם שאלתי את שרית האם יתאים לה לגיליון הקרוב.

התברר לי שהנושא של הגיליון הפעם הוא 'הזנה' ובמקרה גם התקשור עוסק בהזנה.

הזנה של ההורים את הילדים וגם הזנה של ההורים את עצמם, שניהם חשובים באותה המידה (!) כדי לצלוח את הדבר הזה שנקרא 'הורות'…

איזה סוג של הזנה? מוזמנים לקרוא את התקשור.

ערכתי את התקשור כך שהשאלה שלי היא הראשונה, לאחר מכן נמסרת התשובה המתוקשרת ולבסוף ההסבר שלי את התשובה.

ההסבר שלי הוא קצר וענייני, קצת קשה לי להסביר את כל המשמעויות והרבדים העמוקים של המידע באופן הזה כחלק מכתבה, בכל זאת עשיתי כמיטב יכולתי כדי שהדברים יהיו עד כמה שיותר ברורים ומובנים.

קריאה מלמדת ומהנה!

שאלה: מהי הדרך בה ניתן לממש הורות מדייקת וחיובית עבור הילד?

"הורות חיובית תלויה במעשה. הורות חיובית תלויה בסכנה שאין כל סכנה אלא הבנה אודות הילד.

הורות חיובית תלויה בהבנה שאין כל סכנה אלא מודעות אודות הילד. זוהי מודעות שרוצה לקדם את הילד כדי שהילד יוכל להתפתח ולממש את הפוטנציאל הגלום בו אך לא כל ההורים מודעים לחשיבות הדבר ולערך הרב המופקד בידיהם. לא כל ההורים מאמינים באותו החומר על כן יש לחדש את הנושא לאנושות, תפקידך הוא להראות נושא זה לאנשים שרוצים בכך.

אנא כתבי: הורות נכונה זוהי הורות שרוצה להראות לילד את דרכו. הורות שרוצה להוביל אותו אל עבר הנסתר ואל עבר נשמתו. הורות שרוצה להראות לילד את הדברים הנכונים עבורו כדי שיגדל ויראה עתיד טוב יותר.

זוהי שאלתכם האם אתם מבינים את תפקיד ההורות שניתן עבורכם?

האם אתם מבינים את גודל האחריות שניתן עבורכם?

הורות זוהי אחריות חיובית שטרם נראתה משום שיש לטפח אותה ולא להסתיר את יופייה וגדולתה. הורות זוהי אחריות חיובית שטרם נראתה משום שהיא מחכה לכם מעבר לפינה על כן אין תוצאות מידיות בהורות אלא טיפוח הילד. אין תוצאות מידיות בהורות אלא טיפוח נשמתו של הילד הרך אשר הגיע לעולם לכבד אתכם בממלכתו השקטה. כאן היא הכוונה לסיפור שלו שטרם נאמר ורוצה להישמע אך האחריות לנעשה מוטלת על כתפי האב והאם שטרם ראו ושמעו סיפור זה.

על ההורים לכבד את הילד כאשר הוא מגיע לעולם וגדל, על ההורים לכבד את ילדם על אשר הוא הגיע לכבד אותם. זהו כבוד הדדי שטרם נראה בעולמכם כי אתם משליטים סדר בילד וזהו איננו הדבר הנכון לעשותו. אתם משליטים סדר בילד כדי להשקיט ולהשתיק אך עליכם לראות את אורו ולא את סדרו.

עליכם לראות את מתנתו אשר הגיעה לעולם עימו ולא את חסרונותיו שאינם. עליכם לראות את עצמיכם ולומר לעצמכם את הכבוד הרצוי לכם כדי לגדל את הילד.

מה זאת אומרת? הכוונה היא שלכל איש ואישה בעולמכם אשר בחרו בדרך זו ניתנה כבוד ויוקרה אשר טרם נראו ולכן עליכם לממש כבוד ויוקרה אלו על מנת להכיר בפניכם את עולמו של הילד את עולמו של צאצאכם. זהו עולם רבגוני אין החלטיות בדבר הרבגוניות אלא הבנה שלכל ילד ניתנה מתנה משלו ולכל ילד יש הזכות לממש אותה כרצונו. כל ילד הוא שלם ומושלם כפי שהוא ועליכם להבין זאת ולכבד ולקבל זאת כדי להביא לעולם ילד זר שטרם נראה. כדי להביא לעולם ילד זר שטרם נראה עליכם להאמין לעצמכם לכבוד שלכם וליוקרה שלכם. רק ככה תוכלו לראות את אורכם ואת יוקרכם נישאים למעלה כדי לזכור אור זה. אור זה רוצה לקדם אתכם בהורות אך אתם אינכם יודעים זאת עד אשר אתם נזכרים בזאת. זוהי הכבוד והיוקרה הנדרשים עבורכם. "

הסבר:

הכוונה כאן שדרוש שינוי חשיבתי שאין כל סכנות בהורות (מתייחס לאופן שבו אנו המבוגרים חושבים בהקשר של ילדים, חשיבה שהיא מגבילה, בעלת חוקים וכללים מסויימים שגורמת לנו להניח שאם ייעשה או לא ייעשה כך וכך אז יקרה כך וכך. ) , ועצם החשיבה החדשה הזאת דורשת מאיתנו לשחרר תבניות חשיבה ישנות, וזוהי ה"סכנה" האחרת….

אנחנו בוראים את המציאות של עצמינו, גם כהורים מוטלת עלינו אחריות לחשיבה חיובית שהיא בעלת השפעה משמעותית על ההתפתחות של הילדים, אלא שהתפתחות היא תהליך של זמן. המסר עבורינו הוא שנדרשת המתנה וחשיבה חיובית כדי לראות השפעות ותוצאות חיוביות.

מוטלת עלינו כהורים אחריות נוספת והיא כיבוד הילד והקשבה על מנת לגלות ולטפח את המתנות הייחודיות שכל ילד מביא איתו לעולם ועל מנת שהילד יוכל לממש בסופו של דבר את ייעודו. עלינו להבין שכל ילד הוא עולם ומלואו אחר, שלם ומושלם בדיוק כפי שהוא.

ישנה התייחסות לדרך שבה העולם מתייחס לילדים כיום – משתיק ומשקיט את הילדים כדי לנסות ולשלוט בהם ולהשליט בהם סדר. נאמר כי בשונה מדרך זו, הולם וראוי לקיים דרך שונה שהיא בעלת התייחסות מכבדת לילד.

ואיך נוכל לעשות את השינוי הזה? על ידי מודעות למי שאנו. על ידי מודעות לכך שכל אחד מאיתנו הוא מואר ויקר ערך ועלינו להעניק לעצמינו את הכבוד והיוקרה שאנו ראויים להם. כשנהיה מודעים למי שאנו באמת ונכבד את עצמינו על כך , תהיה לזה השפעה גם על האופן שבו אנחנו מתייחסים לילדים שלנו. הכבוד שנעניק לעצמינו מתוך ראייה מודעת ישפיע על התייחסות מכבדת שנעניק גם לילדים.

 

שאלה: מהי הדרך לפתור קשיים שקיימים במערכת היחסים בין הורה לילדו?

"עליכם להקשיב לו, להקשיב לרצונותיו, לכבד אותו ואת צרכיו. אתם חושבים שאתם יודעים את הכל (קול) אך אינכם יודעים דבר אודות הילד. אינכם יודעים דבר שאיננו קיים על כן יש לתת את הקול גם לילד. אינכם יודעים דבר שאיננו קיים על כן יש לתת את הקול גם לילד הקטן שזה עתה נברא.

כעת נשאל אותך- האם זו השאלה הנכונה? – מדוע הורים אינם רואים את אורם (הורם)? מכיוון שהם אינם רוצים לראות את עצמם. זוהי השאלה הנכונה אנא כתבי.

הורים אינם רואים את אורם משום שהם אינם מודעים לעצמם ולגודל אחריותם. הורים אינם מודעים לגודל חשיבות הדבר שבגדילה. הורים אינם מודעים לגודל חשיבות הדבר שבנתינה לגדילה. זוהי נתינה של אהבה שרוצה לקדם אתכם אך אינכם רואים אותה כי אתם מפחדים לפגוש את אורכם. אתם מפחדים לפגוש את נשמתכם.

זוהי תחרות אם כן על הנשמה האבודה – אתם או הילד. זוהי תחרות על הנשמה האבודה שטרם נראתה. התחרות אומרת את הדבר הבא: אני כל יכול, אני מושלם, בואו וראו אותי כמו שאני. התחרות רוצה להקשות את ליבכם אך אתם אינכם רואים את התחרות אלא את עצמכם ואת עצמותיכם. אתם אינכם רואים את התחרות אלא את הכל ידוע והקול ידוע הזה איננו מוכר לכם, לכן אתם מפחדים. זוהי החשיבות שבמעשה על כן יש לראות את הדבר נעשה. יש לראות את הדבר נעשה עבורכם כדי שתוכלו להיות הורים מוצלחים.

התחרות היא שלכם בני האדם השואלים שאינם יודעים את דרכם. אתם שואלים ורוצים לדעת אך אינכם מוצאים את התשובה וליבכם קשה וקשוח. הדרך איננה שאילת שאלות אלא ידיעת התשובה. הדרך היא ידיעת התשובה של הטוב והבנת המהות הטובה בתוככם. התחרות נאמרה כדי שתבינו את המוחשיות שבדבר. כדי שיוכלו להגיע אליכם הרישומים השונים של האהבה שאינכם מקבלים בעצמכם. זוהי אהבה שרוצה לקדם אתכם אך אינכם רואים אותה ואינכם מקדישים לה די תשומת לב כדי שתוכל לרפא אתכם. זהו הצורך שלכם לראות עצמכם מושלמים אך זה לא מספיק, דרושה הבנה של עשייה כדי שתוכלו לראות אורכם. דורשה הבנה של עשיה והתמדה.

כדי לראות אורכם עליכם להאמין בעצמכם.

כדי לראות אורכם עליכם לגדול.

זהו המעשה הנכון עבורכם כדי שתוכלו ללכת לדרככם ולמצוא את הדרך של ילדיכם. זהו המעשה הנכון כדי שתוכלו לקדם את ילדיכם. "

הסבר:

לאורך כל התקשור ישנם משחקי מילים שמכוונים להעמקת נוספת של הנאמר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בחלק זה.

נאמר לנו שאנו איננו יכולים לדעת את מה שעוד לא קיים במציאות שלנו – את העתיד, לכן איננו יודעים דבר אודות הילד. לעומתנו, הילד יודע זאת, כלומר, הקול הפנימי שבתוכו יודע ומכוון אותו. על כן עלינו לתת את הקול גם לילד – להקשיב לו.

לאחר מכן נאמר לי שלא שאלתי שאלה נכונה… J ואז ניתנת השאלה הנכונה וגם התשובה ששוב עוסקת בכך שאנו עדיין לא רואים את מי שאנו, את האור שאנו. יש לנו פחד לפגוש את עצמינו האמיתי, אך דווקא שם טמונה ההארה וההתפתחות, גם שלנו וגם של הילד כי כאמור האחד משפיע על השני. ההתפתחות שלנו משפיעה על ההתפתחות של הילד.

במצב כזה שבו אנו שרויים בפחד מהתפתחות וגדילה ואיננו מודעים, ישנה תחרות סמויה שמתקיימת בין ההורה לבין הילד שלו – הכוונה היא בין הילד הפנימי שבתוך ההורה לבין הילד הצאצא שלו. שני הילדים זקוקים להזנה: לתשומת לב, לאהבה וחמלה. שניהם ב"תחרות" סמויה על אותה הזנה. ההורה לא רואה את התחרות, לא מודע לה, ולא מזין כנדרש את הילד הפנימי בתוכו על כן ליבו עלול להפוך קשה וקשוח והדבר משפיע על ההורות שלנו ועל ההזנה של הילד הצאצא.

התחרות רוצה להפוך ל-חירות. חופש. שחרור. אם רק נתעורר ונהיה מודעים למי שאנו ולילד הפנימי שבתוכנו. אם נעניק לילד שבתוכנו חיבוק, חמלה, אהבה, רוך, נוכל לשחרר אותו ואת עצמינו מסוגים שונים של כבלים שהתפתחו עם השנים כתוצאה מהסביבה בה גדלנו. התחרות רוצה להקשות את ליבנו – מלשון 'קושיה' ומלשון 'קשה':

התחרות רוצה לעורר אותנו לשאלות הנכונות , אך כשאנו לא מתעוררים היא הופכת ליבנו לקשה. אז אנו מפספסים את התחרות והחירות ורואים רק את עצמנו החסר.

עצמינו החסר יש לו כמה משמעויות : מדבר גם על ראייה של חוסר ודלות (עצמותינו) שהם ההפך משפע, גם ראייה חסרה כך שאנו לא רואים את התמונה השלמה כפי שהיא אלא רואים את התמונה החסרה כפי שאנו, וגם מרמז על כך שאנו לא רואים את מי שאנו באמת , מלאכים בגוף של בני אדם.

אנחנו רואים את מה שידוע, את הגלוי, את הניתן, אך ישנו משהו שאיננו מכירים אותו – הקול הפנימי בתוכנו : הילד הפנימי, האינטואיציות, החלק הגבוה והאלוהי שבתוכנו, האני האמיתי שלנו.

בסופו של דבר התשובה היא בהזנה של עצמינו, באהבה שעלינו להפנות פנימה לעצמנו, בחמלה שעלינו להפנות כלפיי עצמנו. בידיעת הטוב שבנו, בידיעת הטוב הקיים עבורינו, בראיית הטוב. זאת העשייה הרצויה – האחריות לעשייה (התפתחות) מוטלת על ההורים. זאת היא העשייה הרצויה על מנת לעזור לילדים למצוא את הדרך שלהם ודרושה התמדה בעשייה זאת.

 

שאלה: היום נהוג ללמד את ההורים כלים כדי לעזור להם בהורות. האם זה נחוץ ומהו הדבר החשוב ביותר עבור ילד על מנת שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו?

"הכלים אינן נחוצים אלא מפריעים לתהליך האינטואיציה של האינדיבידואל. הכלים מפריעים לראות את מהותו הטובה של הילד. הכלים מפריעים ליצור פוטנציאל התגשמות חיובי שכן ההורה מתמקד בכלים ולא רואה את הפוטנציאל הגלום בילד. ההורה מתמקד בכלים ולא רואה את הילד ואת הנשמה ואת הרגשות שלפניו.

אין צורך לראות את עצמו נעשה לעצמו אלא לראות את דרכו. אין צורך לראות את עצמו נעשה לעצמו אלא לראות את דרכו ולגשש אותה בדרך להצלחה. זוהי הבטחתכם אך אתם אינכם מאמינים לה תמיד. אתם מחפשים פתרונות של כאן ועכשיו, אתם מחפשים פתרונות ארוכי טווח שאינם נעים עבורכם אלא מתמשכים אל תוך האינסוף כדי לפתור עבורכם את מה שלא ניתן לפתור. זוהי ההבנה אודות הקושי של הילד. כאשר יש קושי כאשר הילד מגלה קושי אתם מרימים ידיים ורוצים פתרונות. הפתרונות אינם זמינים עבורכם במיידי אלא זהו תהליך של יצירה ובריאת פתרונות עבור הילד יחד אתו ואיתכם. זהו תהליך של יצירת פתרונות בו אתם רואים את הטוב עבורכם ומבינים את הטוב עבור ילדכם כדי לשמוע את הנאמר עבורכם.

זוהי תורתכם אך כעת אינכם רואים זאת אלא את הקשיים. אתם רואים את התורה שלא ניתנה כדי ללמוד אותה שוב ושוב עד הרגע שבו היא מתסכלת אתכם ואינכם רואים את ערככם ואת תורתכם החיובית. אינכם רואים אלא את עצמכם שאינכם יודעים. על כן זוהי שאלתכם: האם אתם מכירים את עצמכם? האם אתם מכירים את נפשכם? כי כאשר תכירו לעומק ותוקירו – כך תוכלו לראות את הילד כשלם. כאשר תכירו ותוקירו כך תוכלו לראות את הילד כמושלם. זוהי תורתכם. "

הסבר:

בחלק הזה מלמדים אותנו להתמקד בילד, בצרכים שלו ובאינטואיציה שלנו, בקול הפנימי שלנו. התמקדות בכלים מבחוץ ובתשובות חיצוניות מפריעה להקשבה ולאינטואיציה, מפריעה לראות את האני האמיתי של הילד ומפריעה ליצור שינויים חיוביים כי ההתעסקות היא בחסר ובמה שאנו רוצים לשנות ולשפר במקום ראיית המהות הטובה של הילד וחיזוק הטוב והחיובי על ידי כך, ובכך גם מתאפשר למשוך אלינו מציאות חיובית.

במקום לחפש פתרונות מהירים שלא עובדים (נעים) ולא מתאימים למי שאנו (נאים), מלמדים אותנו שאין פתרונות של 'כאן ועכשיו' אלא זהו תהליך שבו עלינו לברוא את הפתרונות לאתגרים ולקשיים יחד עם הילד מתוך ראיית והבנת הטוב עבור הילד ועבורינו.

אין צורך לראות את הילד נעשה לעצמו – אלא לקבל אותו כמו שהוא ולקבל את הדרך שלו. אנחנו עסוקים שוב ושוב בחסר, בקשיים, בבעיות, במה שאנו חושבים אותו ל-לא בסדר, בניסיונות לשנות ולשפר, במקום לראות את הילד כשלם ומושלם. על כן עלינו להכיר את עצמינו לעומק, מבפנים כי הילד משקף לנו את עצמינו (בהמשך יש התייחסות לנושא) וכאשר נכיר נוכל גם להוקיר – גם את עצמינו וגם את הילדים שלנו.

 

שאלה: מהו הדבר שחשוב שהורה ידע כדי לעזור לילדו לגדול?

"שהילד זקוק לאהבה. הילד זקוק לנתינה. ילד לא יכול לחיות ללא אהבה ונתינה. זוהי דרכו של עולם ועליכם לדעת זאת. אתם אינכם יכולים לחיות ללא אהבה ונתינה לכן עליכם לראות עצמכם נותנים לילדיכם כפי שאתם נותנים לעצמיכם.

עליכם לתת לילדיכם חמלה כפי שאתם נותנים לעצמיכם חמלה.

עליכם לתת לילדיכם חיות כפי שאתם נותנים עבורכם חיות.

זוהי חיות של חמלה שכן רוצה היא להכיר אתכם ולהראות לכם את הדרך לטוב הקיים. זוהי דרך של אהבה שרוצה להראות לכם את עוצמתכם."

הסבר:

החלק מדבר על החמלה כהחלמה. החמלה מאפשרת את החיות והחיים, החמלה מאפשרת את הצמיחה והגדילה. עלינו להפנות חמלה כלפיי עצמינו אל הילד שבתוכנו שזקוק לחיבוק, שזקוק לכך שנראה אותו, שזקוק לכך שנאהב אותו כמו שהוא, שזקוק לכך שנשחרר אותו לחופשי על ידי האהבה שאנו מפנים אליו. אז תתעורר בנו חיות – אנרגיה של שמחה. ואז תתאפשר הפניית חמלה גם כלפיי הילד הצאצא.

 

שאלה: איך הורה יכול להתחבר לאינטואיציה ההורית שלו?

"על ידי הקשבה ללב המוסר מידע. על ידי הקשבה ללב המוסר פתרון. פתרון זה איננו בנמצא עבור ההורה כשהוא כועס אלא כשהוא רוגע ורואה את עצמו. על כן יש להתיישב קודם טרם המעשה. על כן יש להתיישב קודם טרם המעשה שטרם נעשה כדי שתוכלו לראות אורכם ולהגיע לפתרון הגבוה ביותר עבורכם. פתרון זה רוצה לקדם אתכם אך עליכם לראותו קודם כדי לקבלו וכדי למצוא את הפתרון הנכון והמועיל. "

הסבר:

החלק מדבר על מציאת פתרון גבוה, פתרון שהוא מדייק. פתרון מדייק קיים עבורנו ויתגלה מעצמו מתוכינו כאשר העשייה היא מדייקת. זהו המקום של ההקשבה ללב, של השקט הפנימי שמתאפשר כאשר אדם יושב לראות את אורו לפני שהוא מגיב/ פועל.

"להתיישב" בכמה משמעויות :

  1. על מנת להירגע ולא להגיב ממקום של כעס.
  2. להתיישב על 'כס המלכות' = להכיר בערכינו הרב.  

 

שאלה: איך עליי כהורה להתמודד עם משמעת וחינוך של ילדיי?

"עלייך לראות את אורך קודם. עלייך להבין את נפשך ואת נשמתך. עלייך לראות את עשייתך לעצמך ולהבין שכל מה שילדיך משקף לך קיים אצלך בנסתר לכן את לא רואה אותו. זהו דבר שרוצה לקדם אותך ולמסור לך תשובתך.

הסבר:

האחר הוא מראה עבורנו וכך גם הילדים (במיוחד) משקפים לנו את עצמינו שאנו לא רואים, את הפחדים שלנו, את הכאבים שלנו, את המצוקות שלנו. מה שאנחנו רואים על הילדים זה מה שאנחנו "רואים" על עצמינו ועל כן ההתמודדות היא תמיד עשייה שלנו כלפיי עצמינו, "טיפול" בעצמינו קודם כל לפני שאנו "מטפלים" בילד. עשייה שהיא פנימית על מנת להבין את הנפש שלנו, את הכאבים שלנו, על ידי כך אנו מתקרבים לעצמינו. לאחר התקרבות פנימה לעצמינו ההתמודדות החוצה עם הילדים תהיה יעילה ומדייקת הרבה יותר.

 

שאלה: מהם הדברים החשובים ביותר שילד זקוק להם מהוריו?

"אהבה צמיחה יכולת ראיית הנסתר הבנה הדרכה והשקפה.

כעת נסביר.

אהבה מדברת על אהבת הנפש. ראיית המכלול כמושלם ושלם. אי אפשר לחיות ולצמוח ללא אהבה זו. אי אפשר לראות את הדרך הנכונה ללא אהבה זו שכן רוצה היא להצמיח ולהכות שורשים בילד הקטן.

אהבה היא נסתרת אך יכולה לבוא לידי ביטוי בכל דבר, מהמשמעות הקטנה ביותר ועד העשייה הגדולה ביותר. למשל: כשאת אומרת לבנך שאת אוהבת אותו, האם את רואה את אורו? את יכולותיו? את כשרונותיו? האם את רואה את כל אלו או שאת עסוקה בנסתר ובחסר? האם את רואה את כל אלו או שאת עסוקה בהשלמתם?

הדבר השני הוא הצלחה וצמיחה. הצלחה וצמיחה רוצות לקדם את הילד כדי שהוא יראה את אורו לבד. הצלחה וצמיחה רוצות להביא את הילד לידי מימוש. זוהי הבטחה שלכם מימים ימימה כדי שהילד יתקדם בכוחות עצמו לכן עליכם ההורים לראות את הצלחתכם ושמחתכם שלכם. עליכם לראות את הצלחתכם ועשייתכם שלכם כדי שזה ישפיע על ילדיכם.

מהי אותה הצלחה ועשייה? ההצלחה היא ההצלחה לראות את יכולתכם שבה אליכם ומעוררת אתכם. ההצלחה להצליח ולברוא את המציאות שלכם בכוחות עצמכם. זהו דבר חשוב שכן הוא משפיע על ילדכם ונותן לו כיוון לחיים. הוא משפיע על ילדכם על ידי דוגמא אישית ועשייה חיובית עבורכם. זהו דבר חשוב ללמוד וללמד.

כעת נעבור לדבר השלישי – עשייה של הרגש. העשייה של הרגש רוצה לעורר את הילד (פירוש: הפנימי) מתרדמתו לכן חשובה עשייה זו כדי לשקף את מהותכם חזרה ולראות את הטוב שבכם. עשייה זו חשובה ומשפיעה על הילד עד כדי קיום של אהבה עצמית, כדי שהוא יוכל לחזור אל עצמו ולזרוח את אורו שנסתר ונסגר. "

הסבר:

ניתן לראות בחלק הזה מעין "סיכום" של כל מה שדובר עליו עד כה.

ראיית הילד כשלם ומושלם, לקבל ולאהוב אותו כפי שהוא ועל ידי כך לעזור לו לממש את הפוטנציאל שלו – את המתנות איתם הוא הגיע לעולם. וזה במקום להתמקד בראייה של חוסר ושל מה שצריך לשפר, שרק יוצרת / מגדילה/ מחזקת בעיות.

ראייה של ערכינו הרב ויכולותינו לברוא את המציאות שלנו בעצמינו על ידי חשיבה חיובית ועל ידי כך לתת דוגמא אישית לילד ובעיקר להשפיע באופן לא מודע על הצמיחה של הילד מתוך הצמיחה שלנו.

התקרבות לעצמינו על ידי ראיית הילד שבתוכנו שעם השנים נכבה אורו (מסיבות רבות ושונות שכולן קשורות בכאבים רגשיים שחווינו אשר יצרו אצלנו תחושה של מחסור באהבה ודחייה) ועל ידי הפניית רגש חם אל הילד הזה שרוצה לזרוח שוב את אורו וזקוק מאתנו להרבה חום ואהבה. עשייה זו חשובה ביותר ומשפיעה על אהבה עצמית – עוזרת לנו לאהוב ולקבל את עצמינו כפי שאנחנו, להעריך, להכיר את עצמינו מחדש ולהוקיר עצמינו.    

 

שאלה: האם יש לכם מסר כלשהו למסור עבור הורים?

"אכן, אנא כתבי. זהו המסר שנשלח עבורכם מלמעלה כדי שתוכלו לראות אורכם.

הורות היא מקודשת. הורות היא מעשה מקודש שכן היא רוצה להראות לכם את אורכם ואת נסתרכם. היא רוצה להראות לכם את הקשיים שבמעשה ולהגדיל אתכם על ידי כך. זהו הדבר אשר רוצה להתגלות אליכם בתהליך ההורות – אורות – עירות: אורכם שלכם. זהו הדבר אשר רוצה להתגלות אליכם ולהגדיל אתכם.

שמרו על כך פן תשתעממו מן המעשה

שמרו על כך פן תלכו על גחלים.

שמרו על כך פן תוכלו לראות את שמחתכם נמוגה.

שמרו על כך כדי שתוכלו לגדול.

זהו אורכם וזהו דרככם. שמרו עליה והיא תוביל אתכם להצלחה ולמעשה. הצלחה היא מילה המורכת מ-הצל ; ו- ך . זהו הצל אשר רוצה לקדם ולהעצים אותך אך טרם נגלה אליך. לכן שמרו על הצלחה (הצלך) כדי שתוכלו לראות אורכם. שמרו על הצלחה כדי שתוכלו לתת מנשמתכם לילדיכם. זהו דברכם להיום."

הסבר:

הורים הם האורים של הילדים, הם כ-אור עבור הילדים. מאירים עליהם מהחום של ליבם ומאירים להם את דרכם. כמו כן, ההורות דורשת מאיתנו עירות – בעיקר עירות לעצמינו.

עירות לעוצמה שבנו, לילד שבתוכנו, להקשבה שלנו: הקשבה לעצמינו, הקשבה לילד, עירות לדרך החשיבה שלנו, עירות לכאבים הרגשיים שלנו, עירות לפחדים שלנו, עירות ליכולות האלוהיות שלנו, עירות למי שאנו – אנו אור.

עלינו לשמור על עירות הזאת והיא תעזור לנו להצליח, גם במובן של לצלוח את האתגרים השונים של ההורות.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s