חיבוקים

מאת: איילת אבידור

חיבוקים, ליטופים וכל סוג של מגע הוא נהדר. הוא מרגיע,  הוא מנחם, הוא מעצים. המשפחה שלנו מאופיינת בהרבה מגע! מגע של חיבוקים וגם מגע של ההתגוששויות.

כשילדתי הראשונה, אופיר נולדה, נכנס אור למשפחתנו. היו הרבה חיבוקים ונשיקות.

כשבני השני נולד, ליאור, עדיין משפחתנו היתה עדינה ושלווה. אופיר הנסיכה ריחפה סביבו בריקודי פיות אוהבים ושלחה לו נשיקות מרחוק וליאורי נהג לשכב הרבה על הגב ולצפות בה. ליאורי התעצל וזחל רק לקראת גיל שנה וגם בקושי.

כשבני השלישי נולד, איתי, למדנו להכיר את המגע העמוק של אחיו הגדול. ליאור אז היה בן ארבע והוא מאד שמח לקבל אח ורק ציפה שהקטן ישחק איתו. אחיו הגדולים הרעיפו עליו כ"כ הרבה "מגע עמוק" (מעכו אותו, חיבקו אותו, העבירו אותו ממקום למקום) שהוא התהפך, התיישב, זחל והלך בגיל מאד צעיר!

למדנו להכיר את המגע העמוק שהוא כ"כ חשוב להתפתחות בנים. בהתחלה כשהבנים נהגו להיאבק ביניהם, אני לא הבנתי את הצורך המוזר הזה. ההתגוששויות האלה על הרצפה, על הספה, בכל איזור בבית. הם מצידם, לא הבינו למה אני כ"כ התרגשתי מזה. אחרי שביררתי והבנתי שכך בנים מתנהגים וזה נחוץ להם להכיר את גופם ואת חוזקם, הרפיתי ויש מקום ברור בבית שמותר להיאבק כל עוד שניהם נהנים מכך.

תודה לילדי האהובים!!!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s