סוד המגע המונוטוני

מאת: ענבל כהן מידן

אההה.. אההה.. אההה… אההה…    ששש.. ששש.. ששש.. ששש..    ממ.. ממ.. ממ.. ממ..

שאלתם את עצמכם מדוע באופן אינטואיטיבי אנחנו מנענעים תינוק? מדוע זה מרגיע אותו? מדוע הצלילים שאנו משמיעים לו הם מקצביים ומונוטוניים? אפילו הדיבור שלנו לתינוק יהיה איטי עם מקצב חוזר. אז מדוע תינוק נרגע כאשר סביבתו החושית היא מונוטונית ובעלת מקצב אחיד? מדוע פעולת מציצה היא כה פופולרית בקרב תינוקות? ומדוע הוא יעדיף להיות עלינו או כרוך במנשא?

תשובות לשאלות אלו ולרבות אחרות, הנוגעות להעדפותיו של התינוק, מצויות בזהות איתה נולד התינוק.

תינוק נולד עם זהות שטוחה. נטולת עומק, זהותו טרם הספיקה לייצר זיכרונות קונקרטיים, והקשרים במוחו הזעיר הינם ראשוניים ופרימיטיביים. ראשית הוא מרגיש עצמו רק דרך העור. זה המשטח שלו. הוא חווה את העולם דרך מגע והמגע העדיף עליו הוא עור בעור. כאמור, החוויה הראשונית של התינוק מגיעה דרך מגע ואליה מצטרפות חוויות חושיות נוספות.

נכון יהיה לייצר לתינוק חוויה חושית אשר תתאם לזהותו השטוחה ועל כן החוויות יהיו בעלות אופי מונוטוני ומקצב אחיד. נייצר לתינוק מגע עוטף אשר יכסה עד כמה שניתן את כל גופו (לדוגמא: מנשא בד אשר בו התינוק מתכרבל כעובר), כמו גם מגע ישיר עם התינוק אשר יהיה רך, אחיד וחם, עם ובלי בגדים. תינוק תמיד יעדיף להיות עלינו בשלב זה. מעבר לתחושת המגע המרגיעה אותו, הוא מרגיש ושומע את קצב ליבנו המונוטוני וגם את נשימתנו הסדירה. הצלילים אותם יעדיף התינוק הינם צלילים חלשים ונעימים החוזרים על עצמם. לדוגמא: המובייל אשר מתנועע בקצב אחיד וגם צליליו חוזרים על עצמם. התנועות אותם יעדיף התינוק הם תנועות מונוטוניות כמו נענוע. אפילו האופן בו תינוק מזין עצמו הינו מונוטוני – פעולת יניקה החוזרת על עצמה. אם נשים רגע לב נגלה שבאופן אינטואיטיבי אלו החוויות אשר אנו מייצרים לו. מנשא, נענוע עגלה, השמעת קולות אשר חוזרים על עצמם ואפילו שמירה על טמפרטורה אחידה.

כאשר מופיעות "בליטות" בחוויית המשטח החושי כגון: מגע לא רך, לא בטוח, רעש פתאומי, מראה מסנוור, טמפרטורה קיצונית או ערום, אזי התינוק יגיב בבהלה לנוכח השינוי. כל דבר שחורג מהמקצב המונוטוני המוכר והמתאים לו, מאיים עליו. ההרגעה תהיה חזרה למצב המונוטוני.

שלב זה, בו מצוי התינוק בחודשי חייו הראשונים, נקרא השלב החושי-מגעי.

ילדים במצבי מצוקה או דחק יכולים לחזור לשלב זה כמצב רגרסיבי או  כניסיון להרגעה מקומית. חשבו על ילד אשר נפל או נבהל. אנחנו מיד מחבקים, נענעים ומשמיעים קולות מונוטוניים 'שששששש…. אוי אוי אוי אוי…. יהיה בסדר חמוד, יהיה בסדר חמוד…. די די די די' וזה אכן מסייע מאוד להרגעה.

בהפרעות פסיכולוגיות אצל ילדים ניתן לזהות נסיגה למצב בו הילד מאבד זהות ועומק ונסוג למצב משטחי שבו המצב הרגשי הופך להיות שטוח.

העמדה החושית מגעית הינה עמדה שאנו חוזרים אליה בכל מיני רגעים לאורך חיינו. כמבוגרים ברגעים של מתח אנו יכולים למצוא עצמנו מנענעים רגל בעצבנות, לועסים מסטיק באופן קצבי ומהיר, צועדים הלוך ושוב או נרגעים בנענוע על ערסל.

במפגש עם פעוטות וילדים נזכור כי חזרה לשלב החושי-מגעי חשובה ואף הכרחית להתפתחותם התקינה. ילד אשר נמצא במצב של מתח כלשהו נכון יהיה שנייצר לו מונוטוניות דרך חושיו השונים: מוזיקה מרגיעה, דיבור איטי ורגוע, מגע רך ואחיד ואפילו מזון בסיסי ולא מעובד. כל אלו עשויים להרגיע את המערכת ולהחזירו מהר יותר לשגרה.

ובנימה מטלטלת זו אני מאחלת לנו שנדע להרגיע גם את עצמו כשנזדקק לכך.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s