גילאים של התבגרות

מאת: דינה זסלנסקי

לפני כשלוש שנים הרגשתי את האדמה קצת רועדת…

בני הבכור הגיע לגיל ההתבגרות ואמרתי לעצמי שזו בוודאי הסיבה לכך.

עד אז הדברים היו יחסית פשוטים (לא תמיד קלים, אבל פשוטים). ידעתי להיות שם בשבילו כשצריך, תמיד פתרנו משברים וצמחנו מהם, לפעמים בקלות, לפעמים קצת פחות בקלות, אבל באופן כללי הרגשתי מאוד "בבית" באמהות שלי.

ופתאום, תחושות חדשות. הרגשתי מבולבלת. היו גם רגעים של חוסר אונים. הקשיים שלו היו הקשיים שלי; השאלות הקיומיות, החיפוש אחר הגדרה מחודשת…

נסחפתי אל תוך מערבולת רגשית.

הכל היה "ברור" לי. ככה זה כשבנך הבכור מגיע לגיל ההתבגרות. אפילו לא חשבתי להטיל בזה ספק.

הייתי כל כך עסוקה בלמקד את תשומת הלב שלי בתהליך שאיליי עובר, שלא עצרתי לרגע כדי להתבונן בעצמי…

היו שם כל-כך הרבה סימנים…(!!)… ואני לא הבחנתי בהם.

השתנו בי המון דברים; הרצונות, נקודות המבט, החשקים, הטעמים, הקווים האדומים. אפילו הרגלים החלו להשתנות לי…

נכנסתי לעשור החמישי של חיי, והרבה דברים השתנו בהם.

אז נכון שגיל ההתבגרות, מעצם הגדרתו, טומן בחובו המון שינויים. הוא באמת מסקרן, מאתגר ומבלבל (כמו למשל הצורך בנפרדות יחד עם הצורך בקרבה). איליי חווה את כל אלה בצורה כזו או אחרת, אבל זו הייתה ועודנה הטלטלה שלו.

ולי הייתה הטלטלה שלי… כי גם לגיל 40 יש הרבה משמעויות של שינוי… הרי כבר למדתי שכל הקלישאות בסופו של דבר מתגלות כנכונות, ואני חוויתי משהו בסגנון "משבר גיל הארבעים".

ברגע שהבנתי שאנחנו נמצאים על שתי רפסודות מתנדנדות ומנותקות זו מזו, יכולתי להיות שם לגמרי בשבילו. זה היה כמו קסם!

אנחנו חווים משהו מקביל וגם הפוך.

שנינו מתבגרים. אפילו יותר מזה, אני מרגישה ששנינו ב- "קפיצת גדילה".

אבל בעוד איליי נמצא במעין מסלול של ניתוק והיפרדות מאיתנו, אני מוצאת שאני בתהליך של התקרבות אל ההורים שלי.

לראשונה בחיי אני מבינה שבדיוק כמונו, גם הורי עשו ועושים את הטוב ביותר שביכולתם בכל רגע נתון (גם כשזה לא ניכר בתוצאות…).

אני מוצאת יותר ויותר נקודות דמיון ביני לבינם (לשמחתי וגם לחרדתי…), והחוויה הזו מאפשרת לי לעשות שלום עם מי שהם ולכן גם עם מי שאני.

…וכשאני מביטה על איליי, ועל הצורך שלו להגדיר את עצמו מחדש ובמנותק (באופן יחסי) מאיתנו, המשפט "You can run but you cannot hide"  מקבל משמעות כל-כך חיננית בעיניי… ☺

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s