גיל ההתבגרות – בחירה בין תגובה ליצירה

מאת: אורית בן-טוב

אפשר להתייחס לגיל ההתבגרות, ע״פ גיל לינארי, שיש להתמודד עמו בטווח גיל מוגדר. ההתמודדות מובילה לאתגר חיצוני, שבד״כ מלווה בתחושה של קושי שיש להתגבר עליו. מתוך התפיסה הזו אנחנו פועלים בתוך אשליה, שהמציאות החיצונית מכתיבה לנו, ואנו נענים לה בדרכים שונות. בכך, מתבטאת תגובה למציאות מאשר יצירה שלה.

ואפשר להתייחס לגיל ההתבגרות כשלב התפתחותי כמו כל תקופת גיל אחרת. ובמילה התפתחות אני רואה פתיחות. פתיחות קודם כל של כל אחד עם עצמו: הורה וילד. הקשבה פנימה, הכלה של הרגשות והמחשבות שעולות, ומתוך כך מתקיים איפשור לתקשורת מכילה בין ההורה והילד.

תקשורת זו, מובילה ליצירה משותפת בדרך ביחד.

הקשבה פנימה לעצמי בשילוב עם הקשבה למתבגר יוצרים מחול של מציאות, המאפשר יותר ויותר הרמוניה. בדרך זו, ניתן לתת מענה לכל מה שעולה יותר ויותר בקלות. ליצור שינוי, ואיתו את המציאות. מצרפת 2 עבודות אמנות שלי: אחת המבטאת תקשורת פנימית והשניה תקשורת בין הורים וילדים כמחול משותף.

מחול משותף

מחול משותף

הקשבה פנימית

הקשבה פנימית

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s