מרד גיל האמהות

מאת: ענבל כהן מידן

חזקה, רצינית, אחת שיודעת.

חושבת, מהרהרת, תוהה ובעיקר בודדה.

אמא קצת אחרת.

לא נח להיות אמא שונה.

לא נח לשמוע ביקורת.

לא נח להרגיש מוזרה.

לא נח לא להתלונן כשקשה.

לא נח לעשות את הכי טוב ולהרגיש שאולי את טועה.

לא נח לקרוא לטרוף הזה נורמה.

לא נח להסכים להיות ה"משוגעת", ה"לא משחררת", ה"היסטרית", ה"חרדתית" רק כדי שמישהו אחר ירגיש נח.

ברגעים של חשבון נפש עסקתי בשאלה 'בשביל מה כל זה?'. ולא חשוב עד כמה השיחה הייתה ערה, פילוסופית, עמוקה וכנה התשובה תמיד הייתה 'כי אינני רואה דרך אחרת'.

ואין בכך אף לא רמז כי זוהי בחירה פשוטה.

אני לא מורדת אלא הולכת באומץ אחרי צו ליבי.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מרד גיל האמהות

  1. א הגיב:

    כל כך הזדהתי
    ממש כתבת את מה שאני מרגישה
    תודה
    ממש לא קל להיות אמא כזו, כל כך הרבה מאמצים מושקעים, כל כך הרבה קושי, ומול עיני כולם את לא מובנת, מוזרה
    והמאמצים העילאיים שאת עושה לא מוערכים בכלל (ולפעמים אפילו מסתכלים עלייך כאל מישהי בנופש)
    ואחרי הכל-באמת,לא מצליחה לראות דרך אחרת, מרגישה שזו אפילו לא ממש בחירה שבחרתי, כי האפשרויות האחרות לא קבילות כאפשרות כלל

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s