אהבה

מאת: דוד בן יוסף  פורסם בגליון 31 של עלון "באופן טבעי" שעסק ברגשות, אוקטובר-נובמבר 2000

לזאב אהובי,
שאלת אותי, אם אני יכול לתרום משהו לטובת הנוער.
ואני מרגיש, שאין לי מה לתרום, מלבד דמעות. אני מרגיש, שהנוער הוא טוב מנעוריו, והוא לא זוכה לתנאים חיונים, לאפשר להצמיח את הטוב שאתו נולד ושאליו הוא נועד.
ומה יעשה הנוער, כדי שייעשה טוב???
ומלבד דמעות?
מלבד דמעות אני יכול לתרום מילים! האם מילים יכולות להיות רופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם?
אולי!
הנה, מילים מספר, מהספר שלי "עיגולי השמחה", אותו אשמח להעניק כשי, לכל אדם מבקש לטכס עצה, איך אפשר לזכות את הנוער.

אומר לי הרב קוק: "הדרך היחידה לחדול לעשות את המוות לעצמנו ולזולתנו. הדרך היחידה להתחיל לעשות חיים לעצמנו ולזולתנו, היא ללמוד איך להשתלב בתנועה לחיים. להרגיש חדוות יצירה ייחודית משמעותית!"
ואני רוצה ללמוד!
התקשרתי לבית החולים הדסה ושאלתי את דוקטור שי, אם הוא יכול לתרום לי מזמנו. דוקטור שי קיבל אותי בחדרו מבאור פנים, ושאל: "מה אני יכול לעשות למענך?"
"אולי תוכל להסביר לי, מדוע מטפלת המערכת הרפואית בסימפטומים ומתעלמת מהשורשים?" – שאלתי.
והוא שאל: "מה המקצוע שלך?"
ואני אמרתי: "מחנך!"
והוא אמר: "חשדתי מיד!"
ואני אמרתי: "אני מקשיב!"
והוא אמר: "תודה! אתה מבקש, לשאני אסביר לך, מדוע מטפלת המערכת הרפואית בסימפטומים ומתעלמת מהשורשים? ואני רוצה לבקש, שאתה תסביר לי, מדוע המערכת החינוכית מייצרת את השורשים של המחלות?"
"אני לא מבין אותך!!" – אמרתי.
"אנסה להסביר לך!" – אמר דוקטור שי.
"הבוקר היתה אצלי אמא עם ילד בן שתים-עשרה, עם סוכרת קשה, ואני רשמתי לו אינסולין. אם תשאל אותי, אם אין פתרון טוב יותר, מאשר לשעבד את הילד הזה למזרק כל חייו, אענה לך שיש. יש תרופה נפלאה שיכולתי לרשום לילד, במקום אינסולין. שם התרופה "אהבה"!
זאת תרופה יחידה, שבאמצעותה הייתי יכול לשחרר את הילד מלהשתעבד למזרק. אילו רק הייתי יכול לוודא, שהילד אמנם מקבל את התרופה הזאת בצורה סדירה.
אילו אהבה היתה אך ורק נשיקות וחיבוקים, לא היה שום קושי. יכולתי לרשום לילד כך וכך חיבוקים, כך וכך נשיקות, כך וכך פעמים ביום. חיבוקים ונשיקות זה דבר נפלא!
אבל!!!
אהבה, ,זה הרבה יותר מזה!!!
אהבה, היא מכלול שלם של ביטוי יצירתי.
ביטוי יצירתי, שמערכת החינוך חייבת לאפשר לילד! גם מורים, גם הורים זקוקים לביטוי יצירתי, כמו אוויר לנשימה!!!
רוב המחלות מנזלת ועד סרטן, נגרמות בגלל חסך חדוות יצירה!
שהוא חסך אהבה!
שהוא חסך שמחה!
שום חיידק או נגיף, איננו מסוגל להרוס את הבריאות, כמו שמסוגל להרוס חסך חדוות יצירה!
נגיף של אומללות, נגיף של ניוון!
אין גורם שמייצר כמויות אדירות כל-כך של נגיפים כמו מערכת החינוך! במערכת החינוך, סופג הילד את הכמויות הגדולות ביותר של מתח, חרדה, תסכול וחינוק.
אילו היתה מערכת החינוך מסוגלת להעניק לילד מגוון של פעילויות שיעזרו לו להשתלב בתנועה לחיים, להרגיש חדוות יצירה ייחודית משמעותית, היא היתה מונעת את השורשים של רוב המחלות, מנזלת ועד סרטן".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה באופן טבעי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s