השפן הקטן שטלטל את עולמי

מאת:  ענבל כהן מידן

מוזמנים לשבת צהריים. לא מאוד מתלהבת. מלא זמן לא נפגשנו. הם באו לבקר כשהגדולה נולדה.. כמה עברנו מאז…
הולכים!

אירוח מפנק, מנומס ועשיר בטעמים. מהר מאוד יורדת מהשולחן המכובד אל הדשא, לילדים. מידי פעם שומעת רסיסי שיחה משולחן המבוגרים ובעיקר מקשיבה לקטנים שסובבים אותי. אוכל, פיפי, כן אוהב, לא אוהבת, כן רוצה, לא רוצה, עוד מים, משעמם לי, יש משהו טעים?. מאכילה, לוקחת לפיפי, מניקה, מנשנשת מהצלחות שלהם, מתווכת עם הילדים האחרים, משחקת, שרה, צוחקת, עושה פרצופים וצוללת בטבעיות ובפשטות לתוך הבועה שלי איתם. חיה את חיי.

קצת לפני שהולכים מחליט המארח לבקר בגזרת הדשא וכדי לפתוח איתי בשיחה הוא אומר, ספק מתבדח וספק לא:

 'הבנתי את החלוקה בינך ובין בעלך. הוא עובד כל היום ואת משחקת בשפן הקטן'.

לא הצלחתי להוציא מילה. הסתכלתי עליו במבט קפוא והרגשתי איך כל האוויר מתנדף מגופי. כעס ועלבון החלו מעלים דמעות בעיני. הוא כבר הלך ודקות ארוכות שמעתי רק את המשפט הזה. שוב. ושוב. ושוב.

ימים רבים לאחר אותו היום עניתי לו בראשי, תהיתי מדוע לא יכולתי לשלוף את אחת התשובות באותו הרגע. למה השתתקתי? תמיד יש לי משהו להגיד. למה לא סיפרתי לו כמה תארים יש לי.. על איזה משרה ויתרתי על מנת להיות יותר עם הילדים.. על הקליניקה שפתחתי. ונכון! אני קודם כל אמא! בוחרת! גאה! מאושרת!

ישנן סיטואציות שבהן אין מקום להסברים וההזדמנות הגדולה היא לחזור "הביתה", אל עצמי, פנימה, לבדוק –  למה זה כל כך הפעיל אותי? טלטל אותי. איזו נקודה נלחצה? אני שלמה עם הבחירה? עם המחיר? עם המעמד החברתי הכרוך בכך? ומה חסר לי?

הרי ברור ומובן שאם היה בתוכי שקט במקום הזה אז יכולתי אפילו להנות מהבדיחה. העבודה היא לבדוק היכן מצוי הרעש. ועד שאמצא, אזכיר לעצמי שאני מאושרת כפי שמעולם לא הייתי. נינוחה ושלווה באופן אותנטי ועמוק. מרגישה שאני במקום הנכון. הכי נכון.

חיבור המושגים עבודה ופרנסה הינו חיבור מודרני אשר עושה שירות רע מאוד לאימהות מהחינוך הביתי. העובד הוא המפרנס ומבחינת מעמדו החברתי הוא נמצא גבוה יותר ומוערך יותר מה "לא עובד" (=לא מפרנס). במציאות הנוכחית אמא אשר נמצאת כל היום עם הילדים היא "לא עובדת". אבל היא עובדת ללא לאות. במסירות אין קץ. בהקרבה מעוררת התפעלות. בתפקיד כל כך מורכב וכל כך עדין. היא לא נחה לרגע. גם בשנתה. כי לבחור להיות אמא זה אומר לוותר על חלקים ממך באצילות ובחכמה ולהבין שכך זה שלם.

השילוב של הבחירה בחינוך ביתי בתוך המציאות המודרנית היא מאתגרת מאין כמוהה.

יישר כח לכל האימהות שעובדות בלהיות אימהות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s