חצי הכוס המלאה

מאת: מיכל מוטאי

נושא החודש גרם לי לחשוב על נושא שביעות הרצון. ככל שהפכתי בראשי במשך החודש, ניסיתי לשים לב לגישה שלי ושל הילדים לנושא. פתאום הבנתי, שלכל אחד מילדי יש דפוס שונה של שביעות רצון. לכל אחד מהם יש גם סוג של גישה בסיסית לחיים. לא יודעת אם הם ממש נולדו איתה, אבל היא מאד מאפיינת את דפוס ההתנהלות שלהם בעולם.

האחרון למשל תמיד מלא הודיה. אם קנו לו משהו במכולת, אם חשבו עליו, אם דאגו לו – הוא תמיד מודה על כך. זה מעבר לאמירה של המילה "תודה". זו הכרת תודה אמיתית וכנה שגורמת לך לזרוח באושר כי גרמת לו לשמחה כל כך קורנת.

הקטנה לעומתו זוכרת באופן קבוע את מה שהיא לא קיבלה. את מה שלא נתנו לה והיכן שהיפלו אותה. היא יכולה לזרוח מאושר רגע אחד על תשומת לב מיוחדת שקבלה, ורגע לאחר מכן היא שוכחת הכל. צריך ממש להזכיר לה כל פעם מחדש את כל הדברים הטובים שכן קורים לה. לפעמים זה מביא אותה לתחושה של איזון. הכרה בכך שמצבה לא ממש גרוע. לפעמים גם זה לא עוזר.

האפרוח קיצוני עוד יותר. הוא באופן קבוע רואה את הכוס הריקה. גם כאשר ניכר עליו בבירור שהוא שמח ושטוב לו, שהוא נהנה או שהיה לו כיף. התגובה שלו לאחר מכן היא הפוכה לחלוטין. הוא לא נהנה, לא היה לו כיף. "בסדר" זו כבר ממש מחמאה מוגזמת לכל פעילות שהיא. כשאני מבקשת ממנו להסתכל על חצי הכוס המלאה, הוא עונה לי שהוא מעדיף את החצי הריק. הוא טוען שאם יראה את הריק, יש סיכוי שאני אמלא לו עוד. נכון שקשה להתווכח עם טיעון כזה?

הבכור רוב הזמן די שבע רצון מהתנהלות העולם. כאשר דברים משתבשים ולא הולכים לפי דרכו, מן הסתם זה משפיע עליו. אבל באופן כלל הוא מסתובב בעולם די בתחושת שביעות רצון.

ואני? אם צריך לסכם את זה בפתגמים, אז הכוס שלי אולי מלאה, אבל הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. תמיד נדמה לי שהעולם מציע יותר… תמיד יש עוד מקומות לראות, עוד נושאים ללמוד, עוד יצירות לעשות ועוד פסגות לכבוש. פסטיבלים, אירועי תרבות, טיולים. נדמה לי שכל כך הרבה אני מפספסת. כמה שאני לא עושה תמיד נדמה לי שיכולתי לעשות יותר. לפעמים אני מנסה באופן מודע לעצור ופשוט להנות ממה שיש. ממש לפעמים זה גם מצליח לי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על חצי הכוס המלאה

  1. דלית הגיב:

    בדיוק בטיול עכשיו, אני חושבת על שביעות רצון ועל כמה שזה מושג חמקמק. זה מאוד מדויק שזה סוג של state of mind כזה… מיכלי אני תמיד מתחברת ואוהבת את מה שאת כותבת! אוהבת❤️

    Liked by 1 person

  2. דינה הגיב:

    מקסים! 🙂

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s