אמא כואבת לי הבטן

מאת: ענבל כהן מידן

הגוף שלהם מדבר. הוא מדבר היכן שהנפש מתקשה. הם משתמשים בו כדי לומר לנו משהו על עולמם הנפשי ובכך מאפשרים לנו הצצה לתוכם.
נוח יותר להתלונן על כאב ראש מאשר על חשש או פחד.
נשאלת השאלה מדוע ילדים בוחרים לעיתים להשתמש בגופם על מנת לדבר את שפת הנפש?

תחילה הם משתמשים בגוף בשל הבלבול בין התחושות השונות. קל יותר לדבר על כאב פיזי מאשר על קושי מופשט. מתח מרגישים בבטן, עומס מרגישים בראש ופחד לעיתים מרגישים ברגליים. המיפוי של התחושות והרגשות לא מוכר להם. כאשר הם גדלים הם יודעים טוב יותר להבחין בין התחושות אך מצטרפת לכך ההבנה שזאת שפה שקל יותר לדבר אותה ופשוט יותר להרוויח דרכה. ילד שלא רוצה לצאת מהמיטה בבוקר או לחילופין רוצה לזכות בטיפול חם ואוהב יעדיף לומר כי הוא לא מרגיש טוב מאשר שהוא קצת עצוב. אין בכך מניפולציה! התלונות הגופניות אינן מבוימות. לעיתים הילד סובל כאב פיזי שמקורו רגשי ולעיתים הוא סובל קושי או כאב נפשי/רגשי וזו הדרך היחידה שלו לבטא אותו (זהו מנגנון ההשלכה).

רגש הוא חוש אשר עומד כנגד חמשת החושים האחרים. חמשת החושים מספרים לנו מה קורה מחוץ לנו בעוד שחוש הרגש מספר לנו מה קורה לנו בפנים. בתוך הסביבה הפנימית גופנית.

ילדים מסוגלים ללמוד את שפת הנפש והמפתח הוא באמפתיה שנצליח לגייס לטובת העניין. 'מתוקה שלי, כואב לך הראש, מה יכול לעזור לך?' מלטפת מנשקת את הראש. בינתיים נזכרת כי מחר קבענו שהיא תישן אצל חברה בפעם הראשונה. 'מחר את הולכת לישון אצל נעה'. מניעה את הראש בחיוב. 'אני מניחה שאת מתרגשת ואולי קצת חוששת. ותדעי שגם אני מתרגשת לקראת זה. את ילדה גדולה ומאוד רצית לישון אצלה. יהיה לך כיף. ובכל מקרה אני אהיה זמינה למקרה שתרצי להתקשר או לחזור'. – 'טוב אמא, לילה טוב' ונשיקה.

הוא מתעורר בבכי. צורח שהרגל כואבת לו. לא מסכים לקום מהמיטה. אבא בחו"ל כבר מספר ימים. מדברת לעצמי בקול רם 'אני כל כך מתגעגעת לאבא, ממש מתגעגעת. עוד יומיים אבא חוזר וזה משמח אותי כי זה עוד קצת זמן, אולי עוד מעט אתקשר לדבר איתו'. הוא נעצר, מקשיב, מתקרב, מתיישב עלי. מערסלת, מחבקת, מנשקת, מנחמת. מציעה לו לצאת לטיול באופניים שלו. בדרך עוצרים לגלידה במכולת. הוא שמח. מידי פעם נזכר, מעט בוכה וממשיך. בלילה רגע לפני שנרדם הוא אומר 'אמא, אני אוהב את אבא'.

מרתק למצוא גם במקורות היהודיים ביטויים לקשר בין איברי הגוף לחוויות הנפשיות. "הלב מחשב… הלב הוגה (קוהלת רבה)"; "בוחן כליות ולב"; "וכי על ליבנו עלתה (מסכת סוטה)"; "כשם שהלב מרגיש בצרה שהוא (האדם) מֵצֵר, כך כשהאדם שמח – הלב שמח תחילה (שמות רבה)"; "כליות יועצות את הלב: עשה כן! והלב מבין מה לעשות (ויקרא רבה)"; "כבד כועס – מרה זורקת בו טיפה ומניחתו (תלמוד ירושלמי)".

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s