לתת לטבע לעשות את שלו

מאת: שרית זיק-חייט

לתת לטבע לעשות את שלו
לפתוח את לבי,
להשיב אותי אל מקורי,
ללמדני להתרכז ברגע ההווה,

בעבר המשפט הזה נהג לכווץ אותי,
לצער,
הזכיר לי מוות ופרידות, את שרשרת המזון, גסיסה טבעית
במקום להזכיר לי פריחות ולבלוב.

כשאני נזכרת בכלבתי האהובה סנדי,
אני נזכרת בשמחה בה הייתה מקבלת את פני,
שמחה ללא תנאי,
גם אם כעסתי עליה לפני שיצאתי,
גם אם פחות אהבתי,
אהבתה אלי לא הייתה תלויה בדבר,
פשוט הייתה קיימת,
מעצם היותה ומעצם היותי.

בשנתיים וחצי האחרונות למדתי לאהוב חתולים. ודרכם את עצמי ואת בני האדם הסובבים אותי. הם כל כך אנושיים. הרתיעה העברית שלי מהם נבעה מחוסר הכרות. ואם כלב הוא כמו ילד, תמים ושמח הרי שחתול צומח להיות איש בוגר. יש לו אופי אנושי.
החתול שלנו נרגן כשהאוכל לא לרוחו. הוא מחפש תשומת לב, אוהב את בנותיי וקשור אליהן.  כמו עוד אח בבית.

לתת לטבע לעשות את שלו זה להסכים להיות אוהבת מעצם היותי, ללא סייגים ופחדים,
להיות שייכת לעצמי ולהיות חלק מ..
להיות בשלום פנימי עם כל כלי.
ולשמוח במה שמגיע, בי ובמי שעומד מולי.

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s