המדריך לאישה הפראית

מאת: אפרת וולפסון

פורסם באתר "בידיים" ב 25.4.16

(המאמר נכתב בלשון נקבה אך רלוונטי לכל המינים והמגדרים)

מה זו בכלל אישה "פראית"? ולמה חשוב שתתחברי לאישה הפראית שבתוכך?
אני מאמינה שאת זקוקה לאישה הפראית שבתוכך, כדי לחיות חיים משמעותיים ומספקים.
אני מאמינה שהחברה שלנו זקוקה נואשות לנשים פראיות.

ואני מאמינה בזה לא מתוך איזה רעיון רוחני או תיאורטי,
אלא מניסיון ותהליך אישי עמוק ומרתק שאני עוברת בשנים האחרונות.
ואת התהליך המרגש הזה אני חולקת עם נשים נוספות בשנה-שנתיים האחרונות, ובוחרת להמשיך לחלוק אותו איתך היום במאמר הזה.
אז בואי נתחיל…

 מה זו בכלל אישה פראית?

מה זה בשבילך "אישה פראית"? מה עולה לך בראש כשאת קוראת את הביטוי הזה, "אישה פראית"?
האם עולה לך תמונה של אישה עם שיער פרוע, בגדים קרועים ומלוכלכים ושיערות ארוכות בבית השחי שהולכת ונושכת אנשים? האם עולה לך תמונה של מין כוכבת פורנו עם מלא איפור, לבושת בייבי-דול שמתפרעת במיטה בפראיות?
מה התמונה שעולה בראשך?

גלי את האישה הפראית שבתוכך

להרשמה להדרכה האינטרנטית החינמית "5 התרגולים לחיבור לאישה הפראית שבתוכך" לחצי כאן. (אם את לא יכולה להגיע לשידור החי, הירשמי בכל זאת ואשלח לך הקלטה).

בשבילי, כשאני מדברת על "האישה הפראית", אני מתכוונת בפשטות: האישה שנולדת להיות.
האישה שאת באמת, עמוק בפנים. האני הפנימית האותנטית שלך, לפני שעברת תהליך של ביות והשתחוות בפני ההורים, המשפחה, החברים, החברה והציפיות של כולן/ם ממך.

כשהגעת לעולם הזה, היית פראית, לא מבוייתת, חופשיה.
ידעת מבפנים שהכל מגיע לך, שהכל אפשרי.
ידעת בדיוק מה את רוצה וידעת לבקש את זה, והייתה בך ידיעה וציפיה שהסביבה שלך פשוט תספק לך את כל מה שאת צריכה, כי את ראויה לזה.

דיגל ביגל

"אמא, תעשי לי דיגל דיגל" (=שם קוד בבית שלנו ל"נעים בגב"), הבת שלי בת ה-9 מבקשת.
אני מתחילה לגעת לה בגב בשמחה.
"לא אמא, לא ככה – עם הציפורניים" היא מתקנת אותי. ואחר כך מוסיפה: "לא רק בגב, גם בידיים ובבטן".
אני מתבוננת בה בפליאה ונפעמת מהפשטות שבה היא יכולה לבקש את מה שהיא רוצה.
ובדיוק כמו שהיא רוצה. והפשטות שבה היא מאמינה שהיא ראויה לקבל את מה שהיא רוצה – פשוט בגלל שהיא..רוצה!

אם תסתכלי על ילדות קטנות שעוד לא לגמרי עברו תהליך של ביות וחינוך לצייתנות, תראי שהן פשוט כך באופן טבעי: צוחקות בלי סיבה, משתוללות, חופשיות, לא מודאגות כלל מאיך שהן נראות, נשמעות או מריחות. מזיזות את הגוף שלהן בחופשיות, אוהבות את הגוף שלהן בפשטות,
מאמינות שמגיע להן הכל, כל מה שהן רוצות, מגיע להן לקבל, פשוט כי הן….רוצות!

תהליך הביות

כאמור, כולנו נולדנו פראיות וחופשיות. אז מה קרה בדרך?
למה רוב הנשים לא אוהבות את הגוף שלהן? לא אוהבות את עצמן עד הסוף?
לא מאמינות שמגיע להן לקבל את כל מה שהן רוצות? לא יודעות בכלל מה הן רוצות?
למה כל כך הרבה נשים מתמודדות עם דפוסים של ריצוי אחרים, קושי להנות עד הסוף מסקס, קושי לדבר את האמת הפנימית שלהן ולעמוד על שלהן? למה אנחנו כחברה של נשים (וגברים!) בשנת 2016 פשוט מקבלות את העובדה שמשלמים לאישה כ-30% פחות על אותה עבודה שגבר עושה?? איך זה ייתכן??

הכל קשור לתהליך שעברנו כילדות ונערות וממשיך עד היום כנשים בוגרות.
לתהליך הזה אני קוראת "תהליך הביות" בגלל שבדומה לחיות פרא שצריכות לעבור תהליך ביות כדי שיוכלו לחיות בשבי בשקט, כך גם אנחנו הנשים הפראיות.

הארת ביניים: כן, גם גברים עברו את התהליך הזה. אך באופן שונה (אם כי אכזרי לא פחות).
במאמר הזה אני מתמקדת בנשים.
א. כי אני אישה ואני מדברת מתוך החוויה האישית שלי.
ב. כי אני מאמינה שלדיכוי ולביות של הנשים וספציפית של המיניות הנשית יש השלכות הרסניות במיוחד על החיים שלך כאישה ועל החיים שלנו כחברה האנושית.

אז מהו תהליך הביות?
זהו התהליך שבו לימדו אותך, לאט לאט ובשיטתיות, להתנתק מעצמך;
שבו לימדו אותך שהצרכים של אחרים/ות יותר חשובים מהצרכים שלך,
על ידי מסרים חוזרים ונשנים שקיבלת מהסביבה שלך, באופן ישיר או עקיף. מסרים כמו:
"שששש…אל תרעישי"
"אל תתלהבי יותר מידי"
"את ממש חושבת שכולם רוצים לשמוע מה שיש לך להגיד כל הזמן"
"שקט, השכנים שומעים / אנשים מסתכלים"
"נו תוותרי לאח שלך, את הבוגרת יותר"
"מה לעשות, החיים הם לא פיקניק."
"את לא יכולה לקבל כל מה שאת רוצה, תפסיקי להיות מפונקת."
"את צריכה להיות יפה / רזה / להראות כך או אחרת כדי שיאהבו ויעריכו אותך"
"אל תהיי "נותנת"/שרמוטה/זולה, תשמרי על הטוהר שלך."
ועוד המון המון מסרים בסגנון הזה.

אני מזמינה אותך לקחת רגע ולחשוב על מסרים כאלה שקיבלת בילדות/נערות שלך.

אפילו מסרים שהם כביכול "חיוביים" יכולים לביית את הבנות שלנו להאמין שהכוח והערך שלהן נמצא במראה החיצוני שלהן. למשל: להחמיא להן באופן תדיר על כמה שהן יפות. שמתי לב למשל, שמאז הבת שלי נולדה, היא מקבלת המון מחמאות גם מזרים ברחוב: "וואו איזו יפה, איזה שיער יפה" וכולי.
בעוד שהבן שלי מקבל מחמאות על ה"ביצועים" שלו: "וואו איזה חכם / חזק / מצחיק אתה" , למרות שהוא ילד מאוד יפה, כמעט ולא זכור לי שמישהו אמר לו כמה יפה הוא.

כמובן שכל אירוע כזה בפני עצמו הוא לא דבר "רע", אך המסר המצטבר שהבת שלי מקבלת הוא:
"את יפה, וזה מה שחשוב. זה מה שאנשים מעריכים בך. אף אחד לא יחמיא לך על כמה שאת חכמה, נדיבה, מצחיקה ומסוגלת." בעוד שהבן שלי מקבל את המסר: "מה שחשוב זה להיות חכם, חזק, גיבור ומסוגל. אנשים יעריכו את התכונות האלה בך."

לכן, שימי לב למסרים שאת מוסרת לבת שלך או לילדות שבסביבתך – למילים שלנו יש המון משמעות וכוח!

crop wild1

להתחבר מחדש לאישה הפראית שבתוכך

מה את יכולה לעשות כבר עכשיו כדי להתחבר מחדש לאישה הפראית שבתוכך, לאישה האותנטית שאת?
מכיוון שהחלק שהכי הודחק בנו כנשים הוא המיניות שלנו, אני מאמינה שהדבר הכי חזק שאת יכולה לעשות הוא להתחבר מחדש למיניות ולאנרגיה המינית שלך.
כתבתי על זה ארוכות במאמר החשוב הזה וגם במאמר החשוב הזה, לכן לא אחזור על הכל כאן.

אני רוצה כאן להציע לך כמה תרגילים ושלבים שיעזרו לך בתהליך הזה:

  1. השלב הראשון הוא להתחיל להכיר את האישה הפראית שבתוכך, מי היא? שאלי את עצמך: מהם הדברים שאני ממש רוצה לעשות אבל לא מעיזה? מה הייתי ממש רוצה, אך אני מתביישת לבקש? מהם הדברים שאני רוצה להגיד אך לא אומרת אותם? האם למשל, אני מתביישת לרקוד בחופשיות בפומבי? האם אני מתביישת לתקשר עם בן/בת הזוג שלי במיטה? האם אני מפחדת להגיד למשפחה שלי דברים על הבחירות שלי בחיים?   עוד שאלה שיכולה לעזור לך להכיר את האישה הפראית שבתוכך היא:האם יש אישה שאני מקנאה בה? ואז לבדוק: למה אני מקנאה בה? מה היא מעיזה / מצליחה בו שאני לא מצליחה או לא מאמינה שאני יכולה להעז לעשות / להצליח בו? התשובות לכל השאלות האלה יעזרו לך למצוא את החלקים המודחקים בתוכך, אלה שאת לא מבטאת עד הסוף. החלקים האותנטיים, הפראיים בתוכך והלא-מבוייתים בתוכך. התשוקות האימתיות שלך. זהו שלב שיכול להיות מכאיב אבל הוא ממש חשוב, אל תדלגי עליו!
  2. השלב השני הוא לתת לעצמך את כל האהבה-העצמית, האמפתיה והחמלה על כך שאת לא מסוגלת לבטא את החלקים האותנטיים והתשוקות האלה כרגע. זה ממש ממש בסדר ומובן שאת לא יכולה! עברת תהליך ביות שיטתי וחזק של שנים על גבי שנים ואין שום סיבה שפשוט תוכלי לבטא בחופשיות, בקלילות וללא שום אשמה את החלקים המודחקים האלה שבתוכך. במשך שנים האמנת (בטעות) שאי-אפשר לאהוב אותך יחד עם החלקים האלה. התיקון והריפוי הוא, שעכשיו את לומדת לאהוב את עצמך עם כל החלקים, כולל החלק שמפחד ולא יכול לבטא את כל החלקים :)  זה נשמע כמו סתירה, אבל אם תסתכלי על זה לעומק ותתנסי בזה, תגלי שככל שאת נותנת לעצמך יותר לגיטימציה להיות בדיוק כפי שאת כרגע, כך את יכולה לגדול ולצמוח מעבר למחסומים האלה והם פשוט יתחילו להמיס את עצמם ללא מאמצים ו"עבודה על עצמך".
  3. השלב השלישי הוא להבין שאת לא לבד ולמצוא את השבט שלך – הבעיה הזו של ניתוק מהאישה הפראית שבתוכך היא בעיה חברתית ולא אישית. כל אישה שאי פעם דיברתי איתה עברה את תהליך הביות, חלקנו יותר בחריפות וחלקנו פחות, אבל כולנו עברנו את זה וכולנו מתמודדת עם הנושאים שתיארתי קודם, ברמה כזו או אחרת. אין בך שום דבר דפוק או לא-בסדר אם את מתמודדת עם הנושאים האלה. האחיות שלך איתך ואתן יכולות לתמוך אחת בשנייה. מיצאי את השבט שלך – את מעגל הנשים שאת סומכת עליהן ואוהבת אותן ויכולה לשתף ולדבר איתן על הנושאים האלה. מעגלי נשים ויוזמות כמו "האוהל האדום" מתקיימות בכל רחבי הארץ, ואת גם יכולה להתחיל מעגל או קבוצה משלך! כשנשים נמצאות בחברת נשים, רמת האוקסיטוצין (הידוע גם כ"הורמון האהבה") בגוף שלהן עולה. האוקסיטוצין חשוב להפחתת סטרס ויש לו אפקט מרגיע ומעודד, כלומר האקט הפשוט של המצאות באופן תדיר בחברת נשים יכול לתרום רבות לבריאותך ולרווחתך כאישה.
  4. השלב הרביעי: למצוא ולהתמסר לתרגול יומיומי לחיבור למיניות ולאנרגיה המינית שלך – משהו שאת יכולה לעשות יום יום, לפחות 5 או 10 דקות ביום, שיחבר אותך לאנרגיית החיים שלך. זה יכול להיות ממש פשוט – לרקוד בסלון, מסאז' שדיים, תרגול עם ביצת ג'ייד, תרגול מיני זוגי או כל תרגול אחר שמחבר אותך למיניות שלך ולאיברים המיניים שלך. כאמור, אחד החלקים הכי מודחקים בנו כנשים הוא המיניות והאנרגיה המינית שלנו – לכן שחרור וריפוי של המקום של המיניות בתוכך יכול להביא לטרנספורמציה מרחיקת לכת בחייך וביכולתך לחיות באותנטיות ובתחושה של חופש פנימי – להיות בדיוק כפי שאת!

יש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא הזה, אבל כדי שהמאמר יישאר בגדר ה"קריא"… הכנתי לך וידאו קטן בנושא:

להרשמה להדרכה האינטרנטית החינמית "5 התרגולים לחיבור לאישה הפראית שבתוכך" לחצי כאן. (אם את לא יכולה להגיע לשידור החי, הירשמי בכל זאת ואשלח לך הקלטה).

יאללה נתראה שם!

באהבה גדולה,
אפרת

נ.ב. חשוב! אם אתה גבר שקורא את השורות האלה, חשוב לי שתדע שכל דבר שאני כותבת על העצמת נשים לא סותר בעיני העצמת גברים. להפך. ככל שהנשים שבחייך יהיו פראיות, אותנטיות ועוצמתיות יותר, כך השותפות, האהבה והכבוד ההדדי בינכם יוכלו לגדול. תאר לעצמך חיים עם נשים שלא צריכות להפעיל עליך שום מניפולציה רגשית או אגרסיות כדי לקבל את מה שהן רוצות. הן יכולות פשוט…לבקש. כי הן יודעות מבפנים שהן ראויות לקבל. וואו. אם החזון הזה מרגש אותך – אתה מוזמן לשתף את המאמר הזה עם הנשים שאתה אוהב בחייך. הן יודו לך, וגם אני. באהבה גדולה, אפרת

 

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s