ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא – פרק 10 – ניקיון פסח, ניקיון אביב

מאת: אורית מנשה

אחד הדברים שאני מאוד אוהבת לעשות, זה לבחון את המצוות השונות ולמצוא את ההגיון הבריא הצרוף בהן. למשל, מצוות נטילת ידיים. אתה נוטל את ידיך לפני הארוחה. כמה הגיוני הדבר. לבוא בידיים נקיות, אל השולחן ואל האוכל הבא בפיך. מנקה מעליי אנרגיה שלילית ומנקה מעליי לכלוך וחיידקים, כדי שהמזון הבא בפי יכנס נקי וטהור מכל רבב.

גם מצוות נטילת ידיים בבוקר, עם הקימה מהמיטה, יש בה מחשבה מעניינת. במהלך השינה האדם נמצא במצב של חצי-ערות וחצי-מוות. אחוז גדול מהנשמה עובר ומרחף אל מימדים גבוהים על מנת להיטען באנרגיה חדשה. רק אחוז קטן מהנשמה, נותר בגוף (כסימן לכך שעודנו בחיים). בזמן זה, הסיטרא אחרא (לפי הקבלה) או הסמסארה (לפי הטיבטים), עשויה לגעת בנפש האדם ולטמא אותו, היות ורק אחוז קטן מהנשמה נותר בגוף (חצי מיתה). לכן, כשהאדם מתעורר משנתו, שוטף הוא מעליו ומעל עיניו (המהוות את ראי הנשמה) את כל אותה אנרגיה שלילית, אם דבקה בהן. הוא מתחיל את יומו, זך, צח ורענן. מתחיל את יומו נקי. ניגש אל מלאכת היומיום, אל העשייה 'כאן ועכשיו', חיבוק הילדים, הכנת ארוחת הבוקר, נקי וטהור, פיסית ואנרגטית.clean up

חישבו איזה הבדל גדול הוא בין להתחיל את היום מבלי ששטפנו את ידינו ופנינו לבין לאחר שעשינו זאת… או לבוא אל האוכל עם ידיים נקיות לעומת ידיים מלוכלכות. כמה נעימה הארוחה, לעין ערוך, כשהידיים נקיות, ואיך היום מתחיל אחרת, לאחר ששטפנו את ידינו ופנינו… (ואני לא נכנסת לעניין מלות הברכה עצמן… אלא למשמעות של המעשה ולמטרתו).

גם המים, בהם אנו עושים שימוש לצורך קיומה של המצווה, הם סימן לניקיון רב משמעות. לא רק משום שהם באמת שוטפים מעלינו, ברמה הפיסית, לכלוך וחיידקים, אלא שהם סמל למקור החיים, לניקיון, לזכות וטוהרה… כמו טבילה במקווה.

אלה ניקיונות יומיומיים… (הדינמיקה של האנרגיה בהן מזכירה לי נקודות דיקור המכונות 'באר'. נקודות הממוקמות בקצה האצבעות של כף היד והרגל. הן שטחיות ביחס לנקודות אחרות אבל מאוד מניעות).
ניקיונות אלה טובים וחשובים מאוד ליומיום, אך לא די בהם. במהלך השנה אנו נדרשים לניקיונות עמוקים יותר, כמו ניקיון פסח.
ניקיון הבא, לא רק לנקות ברמה הארצית את החמץ בבית, אלא גם את החמץ שבנו. את מה שהחמיץ בתודעתנו במהלך השנה שחלפה… שהרי ניסן הוא ראש של שנה חדשה. מעשים שהחמיצו, עשייה שהחמצנו ולא נעשתה.
אנחנו מנקים את עצמנו משנת החורף, מתהליכים שהתהוו ונרקמו מתחת לפני השטח, ומפנים מקום לאנרגיה חדשה ורעננה כנבט הנובט מתוך האדמה.
אנחנו מנקים את ביתנו, ביתנו-מבצרנו, האדמה שלנו, העוגן, המקום בו אנו נטענים, ניקוי שטחי וניקוי עמוק. ניקוי הנראה לעין בקלות וזה שעלינו קצת יותר להתאמץ לו. (ומכאן לקוח הביטוי – 'ניקיון פסח').
אני גם מנקה את פי: פה-סח… שהרי עסקינן בחג בו אנו מקיימים את מצוות ההיגד. קריאת ההגדה. הדיבור. טוהר המלה. כוחן של מלים החזקות יותר מכל כלי נשק בעולם. המלים שאני מעביר לילדיי והם יעבירו לילדיהם.

ובפשטות של הטבע והיקום, (שכל מורכבותו אינה באמת קיימת עבור זה החי בתודעת העל, אלא הינה רק למראית עין), כמה יפה למצוא את פאזת העץ (הראשונה במעגל הפאזות), משויכת לאביב, המסמל: התחדשות, נביטה, פריצה ותהליכי צמיחה;
לחודש ניסן אשר נחשב לראש חודשי השנה;
ולאיבר הכבד, המשויך לפאזת העץ, שבתפקודו המערבי אחראי לסינון רעלים מהגוף. כ'מסננת' המסננת כל דבר העובר בגוף.

שנזכה לנקות מעלינו את שחלף – נביט בחיוך קדימה ולא בזעם לאחור; נשאיר מאחור את מה שהחמיץ ומה שאין בו צורך וניקח עמנו לתחילתה של שנה חדשה והתחדשות רק את הדברים הכשרים (מלשון כשר לעשייה = ראוי); שניתן דעתנו מה פינו סח – נשמור על טוהר המלה ועל ידי כך נקיים את המצווה החשובה ביותר, היחסים שבין אדם לחברו; ושנכנס אל השנה החדשה נקיים, זכים וטהורים, בגוף ובמחשבה.

בריאות ושמחה
אורית מנשה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הבריאות שבטבע, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא – פרק 10 – ניקיון פסח, ניקיון אביב

  1. בשמת_א הגיב:

    כמה יפה כתבת (:

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s