שיר חדש בלב

מאת: שרית חייט

לאחרונה אני מוצאת את עצמי נעה מתוך אוטומט, על שביל ידוע ומוכר, אותו תכננתי, מחכה להגיע לסופו, ואז אוכל לנוח ממנו, לפני שיתחדש שוב בשנה הקרובה.
הולכת בראש, באמצע ולעתים שורכת רגליים מאחור. החיוניות באה והולכת, מספיקה לצעד נוסף.
אני קמה לבוקר של משימות, וכל מה שמגיע לפתחי נחווה כמו תיק גדול וכבד, שק המונח על כתפיי. אני חווה עומס.
אני רוצה לעצור ולא יכולה. הרעשים מתגברים. עוד רגע זה נגמר, כולם נהנים, זה לטובת הבנות, זו האחריות שלך, התחייבת!
כיצד במצב הזה אוכל לתפוס אחרת את המציאות? לפסוע בצורה שונה, להתלהב ממה שצפוי בעיקול הבא, לשמוח על הדרך, על הבחירה שלי לצעוד בה. לבחון מחדש מה בחרתי והאם הוא מתגשם, לחקור באומץ וברכות, ואולי בכלל להתחיל לדלג תוך כדי זמזום שיר אהוב.

ובחוץ חם.
ובפנים שקט.
אני פוסעת והנה מולי שלט קטן: "ניקוי אביב". אני מזהה הזדמנות להתרענן ופונה.
פעם ראשונה שאני מעזה להתנסות בצורה מסודרת בתכנית תזונתית מגבילה ומכוונת,
עד כה, לא היה בי רצון ולצד זה התקיימו שלל פחדים, על מה יכול לקרות ואיך זה יהיה.
מה התחדש הפעם? אני!
הסכמתי לבחון, לצעוד במרחב החדש ולגלות איך אני מרגישה בתוכו.
אורז-מש וירוקים וימים ארוכים שאפשרו לי  לצאת מהקווים, לחקור הזנה, תחושות גוף והיבטי נפש.
למדתי לאכול מזונות שלא משכו אותי, בדיוק בכמות הנדרשת  – כשאוכלים אוכל שלא אוהבים ולא כל כך טעים, אוכלים הרבה פחות.
הצלחתי לאכול מזונות שהיו לי דעות קדומות עליהם, וסוג של העדר חיבה :-),
להיות בתוך שעמום קולינרי ותפלות,
לזהות ולהתרגל לטעמים מעודנים, בלי מלח ושאר תבלינים, ולגלות את הטעם של פטרוזיליה, כוסברה ושמיר ושיש אמת בפרסום, הם באמת עשבי תיבול,
לצאת לסיבוב לנסות מאכל חדש ולגלות את אותם הטעמים.
גיליתי מרחבי חקירה חדשים.
דימיתי את עצמי במשחק מחשב, עוברת שלבים, מנסה שוב, פוסעת בשבילים,
הדגש היה על החקירה וההתנסות הפנימית ופחות על הגבולות והאיסורים החיצוניים,
חרגתי, חזרתי, דייקתי, טעמתי, קיטרתי והגוף היה שקט. רגוע.

בימים אלו נרקמות להן תכניות לשנת הפעילות הבאה,
הרבה פעילויות ממשיכות,
הימים נסגרים,
ואני מחפשת את המהות והמשמעות,
משתדלת לא להיחנק ולהרגיש כלואה, להרגיש שאני בוחרת, מתכננת, פוסעת בדרך מפתחת ומפתיעה,
בודקת איך אפשר להתחדש בתוך המוכר והידוע,
בטווח המעודן, בקטן עמוק ומשמעותי,
לזהות את הניואנס, את הנבט הרך שמבצבץ, לראות דקויות, שבדרך כלל חומקות מן העין והלב,
ובזה להתמקד,
מסכימה לתנועה חדשה, שקטה, נטולת דרמות, מבוססת ידיעה,
נעה בין הפחדים לתקווה,
בין התהיות והספקות להכרת התודה,
מחליטה להתחדש בתנועה,
לפסוע מתוך בטחון שמה שיגיע יהיה לטובה.
מתוך חסד וחמלה והזכרות בכוונה הטובה.
להסכים לנקודת מבט חדשה,
לשכוח את מה שהיה ולהגיע בסקרנות לגלות ולחקור את החדש המבקש להתגשם.
אולי מתוך הבקשה להתחדש,
מתןך השינוי הפנימי תבקע מנגינה חדשה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שיר חדש בלב

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מהממת אחת

    אהבתי

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s