ללמוד ממשחק מחשב

מאת : רועי שרון  מתוך באופן טבעי, גליון מס 60 בנושא מתנות, ספטמבר-אוקטובר 2005

"איך כותבים 'להחזיק' באנגלית?" שואל אותי בני בן ה-11.
"hold", אני אומר בלי להסתכל מה בדיוק הוא עושה.

אחרי כמה דקות אני מעיף מבט, ורואה שהוא שוב עסוק עם משחק המחשב החדש הזה (Maple Story) שכבר חודש נמצא לו על המסך. הוא כתב: "Next lvl I can hold ice wand". המשפט הזה מופיע כחלק משיחה שלמה שהוא מנהל עם עוד שלושה שחקנים אחרים. בראש המסך יש שעון גדול, והזמן בו יורד. יש עוד 25 דקות עד שהוא יגיע לאפס.
"מה זה השעון?", אני שואל אותו.
"זה הזמן שנשאר לנו בשביל לגמור את המשימה."
"איזו משימה?"
"זה משתנה כל הזמן. עכשיו אנחנו צריכים לעמוד בסדר מסויים על בולי העץ עם החתולים."
"ואיך אתם יודעים את הסדר?"
"לפי מספר החתולים."
אני מסתכל קצת, ורואה שהדמות שלו עומדת על בול עץ ולא זזה. יש עוד דמות אחת שעומדת, ושתיים אחרות שזזות מבול עץ אחד למשנהו.
"למה אתה לא זז?"
"זו מין שיטה כזו. עכשיו הדמות ההיא עוברת ממספר למספר. אם היא לא תצליח, אז אני אזוז. ואחר כך הוא יזוז. ככה אנחנו מנסים את כל האפשרויות."

אחרי כמה דקות הם מצליחים לגלות את הסדר הנכון, ונפתח להם שער למסך הבא. עכשיו נותרו להם 21 דקות. במסך הבא יש כמה מפלצות קטנות ואחת גדולה מאד. הדמויות ישר מתחילות להלחם איתן. כל מפלצת שמתה נעלמת ומשאירה אחריה כל מיני חפצים. הדמויות לוקחות את החפצים. עכשיו הבן שלי עוד פעם מדפיס משהו. מה שהוא מדפיס מופיע כבועה מעל הדמות שלו במשחק, כמו בקומיקס. הוא כותב "I give you potions". הדמות השניה אומרת: "ok". בני לוחץ על כמה כפתורים, והדמות על המסך שומטת כמה בקבוקים עם נוזל צבעוני. הדמות השניה לוקחת אותם.
"למה נתת לו את זה?", אני שואל.
"כי אני לא יכול להלחם כאן. המפלצות חזקות מדי. אז הוא ילחם בשבילי. הבקבוקים יעזרו לו."

אחרי עוד כמה דקות הם מנצחים את המפלצות ועוברים למסך הבא. השעון מראה 18 דקות, ואז לפתע נעלם. אחת מהדמויות על המסך שואלת: "want another one?". בני מדפיס "k". גם הדמויות האחרות מסכימות.
"מה קרה?"
"גמרנו את המשימה. ואנחנו מתחילים אחת חדשה."
"זה תמיד עם אותן הדמויות?"
"לא, אבל הפעם החלטנו לעשות שתי משימות ברצף."
"מי אלה בעצם הדמויות האלה?"
"אלה כל מיני ילדים ממקומות אחרים. זה דרך האינטרנט."
"כולם מישראל?"
"לא, מה פתאום. הוא [מצביע על אחת הדמויות] מדבר ספרדית. וזה החבר שלי קלאוס מדנמרק."

הם גומרים את המשימה הזו, ונפרדים. עכשיו הדמות שלו מגיעה למקום עם הרבה מאד דמויות נוספות. הן כולן זזות ומדברות זו עם זו. בני מוליך את הדמות שלו לבית מסויים, ונכנס לתוכו. בתוך הבית יש חנות. הבן שלי מוכר כל מיני פריטי ציוד שאסף בהרפתקה.
"איך אתה יודע בכמה למכור כל דבר?"
"בחנות זה קבוע. אבל הם לא משלמים הרבה. אם מוכרים לשחקנים אחרים אז אפשר למכור ביותר כסף."
"אז למה אתה לא מוכר להם?"
"זה לוקח יותר זמן. ואני גם לפעמים מפסיד מזה, כי אני לא יודע בדיוק כמה שווה כל דבר, ולפעמים מרמים אותי. פעם אחת שילמתי למישהו הרבה כסף בשביל שיעלה אותי רמה."
"מה זאת אומרת 'יעלה אותך רמה'?"
"הוא לקח אותי להרפתקה, והראה לי כל מיני דברים. וגם הנקודות שקיבלנו התחלקו בינינו, אפילו שהוא השיג את רובן."


Maple Story (http://www.mapleglobal.com) הוא משחק תפקידים (Role Playing Game), כלומר משחקי הרפתקאות בהם השחקנים לובשים דמויות דמיוניות בתוך עולם משחק דמיוני. הבן שלי משחק דמות של מַג, כלומר הוא מטיל קסמים. בעזרת הקסמים הוא יכול לנצח מפלצות. בדיוק כמו בחלומות שלו בלילה, בעולם האמיתי. לכל דמות במשחק יש תכונות מסויימות, שמבוטאות בנקודות. תכונה עם הרבה נקודות נחשבת תכונה חזקה. לדוגמא, ב-Maple Story יש לכל דמות את התכונות הבאות: מזל, כוח, דיוק, חוכמה. לקוסם כמו הדמות של הבן שלי, חשובה במיוחד התכונה האחרונה. ללוחם חשובה תכונת הכוח. לקַשַת חשובה תכונת הדיוק.

 חלק מהדמויות שמופיעות בעולם המשחק הן NPC, כלומר דמויות-ללא-שחקן (Non-Player Character). הדמויות האלה נותנות רמזים לגבי ההרפתקה, מנהלות חנויות בעולם המשחק, מציעות כל מיני דברים, ובאופן כללי עוזרות לקדם את המשחק. חלק נכבד מדמויות ה-NPC הן רעות, והן משחקות בעצם את המפלצות שעל השחקנים להביס. אבל כל הדמויות האלה הן יצירי מחשב, ובדרך כלל הן פחות מעניינות מדמויות השחקנים, שמאחוריהן עומדים אנשים אמיתיים.

 כל האנשים האלה משחקים באותו עולם משחק. כל אחד מהם מרכיב דמות, בהתאם לרצונותיו ולשאיפותיו. הוא בוחר איך הדמות נראית, מה היא לובשת, מה צבע העור שלה, מה המגדר שלה, ואיזה נשק היא נושאת. כששחקן נכנס לתוך עולם המשחק, הוא רואה כמה דמויות אחרות קיימות בעולם הזה, ואם זה יותר מדי צפוף עבורו, הוא יכול לבחור לעבור לערוץ אחר, כמו בטלוויזיה. בערוץ החדש יכול להיות שיהיו פחות שחקנים, אבל ההרפתקה תשאר אותו הדבר.

 למעשה, חיפוש באינטרנט מראה שמתייחסים למשחק הזה בתור massively multi-player on-line role playing game. כלומר, משחק דמויות מקוון עתיר-שחקנים. ובאמת מדובר בהרבה מאד שחקנים. בכל רגע נתון יש עשרות אלפי שחקנים בכל העולם שמשחקים במשחק הזה, וכולם יכולים לראות את כולם ולתקשר עימם. לפעמים זה באמת נעשה צפוף. אבל בדרך כלל השחקנים מוצאים לעצמם את החבורה שמתאימה להם, ואז הם עוברים ביחד לערוץ אחר, שקט יותר.

 באינטרנט יש הרבה אתרים שעוסקים במשחק הזה. האתרים האלה מציעים חוברות הדרכה, סרטים מצויירים שהכינו שחקנים אחרים על דמויות המשחק, פורומים שמדברים על המשחק, ועוד דברים רבים אחרים. וכל זה כמובן בחינם.


מה בעצם גורם לילד לשחק במשחק כזה חודש תמים, מספר גדול של שעות בכל יום? ברור שזה מעניין אותו, אחרת הוא לא היה מתמיד בזה. אבל למה זה מעניין אותו? על איזה צורך זה עונה?

 שאלתי אותו, וזה מה שהוא אמר:
"אני יכול לשחק עם שחקנים אחרים מכל העולם. שזה יותר כיף מלשחק עם המחשב לבדו, כי אפשר לשנות להם את המחשבות, לעשות איתם משא ומתן."
"אפשר להלחם במפלצות, ולנצח אותן."
"אפשר להחליט מה הדמות תהיה."
"כיף לשחק בקבוצה."
"בעולם המשחק תמיד יש עוד מקום חדש שאפשר לגלות."

"כן, אבל אתה יכול לשחק עם אנשים אחרים גם לא במחשב", אני מקשה.
"אבל במשחק הזה אפשר לעשות דברים שאי-אפשר לעשות בחיים."
"כמו מה?"
"להלחם במפלצות, לעשות קסמים, להחזיק נשק ביד, להפגש עם אנשים אחרים מכל העולם."

ואני חושב לעצמי שבעצם גם בעולם המציאותי יש מפלצות, וקסמים, ונשק, ואנשים אחרים מכל העולם. אבל טוב שבגילו הוא עוד לא נאלץ להפגש עימם במציאות, ואולי זה בדיוק מה שהוא צריך – לחוות אותם בעולם הסימולציה הזה של משחק המחשב. העובדה שיש בני אדם אמיתיים בצד השני רק עושה את זה טוב יותר.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה באופן טבעי, חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s