באמונה שלמה

מאת:  ענבל כהן מידן

המחשבות שלי הן רק שלי, הרגשות שלי הן רק שלי.

הן איתי כל הזמן.

מנחמות, משמחות, מרגיעות ובעיקר מזכירות לי שיש משהו שהוא רק שלי.

בכל מקום ובכל זמן. אי אפשר יהיה לקחת לי אותן או לשנות לי אותן.

הן שלי, בתוך ראשי, רוקדות להן במקצבים משתנים.

במציאות של עומס, אינטנסיביות, כאשר אין רגע דל, יום רודף יום. בימים כאלו, אשר מצטרפים לכדי תקופה, המחשבות שלי הן רק שלי, הרגשות שלי הן רק שלי.

לא קורבן, לא הולכת לאיבוד, לא טובעת ולא מוותרת. רק בוחרת להיות אמא נוכחת.

מוסד האימהות מתעתע ולעיתים נדמה כי מכוסה בהנחות חברתיות ומיתוסים משעממים.

קשר של שתיקה מחייב אותי להגיב בנימוס למיקום שלי אי שם בקצה הקשת ולזכור שאותן מחשבות, אותן הרגשות, שהן רק שלי, מיקמו אותי שם. אותן מחשבות, אותן הרגשות, אשר נובעות רובן מלב פועם ונוכח.

מאמינה בכן, מחשבות שלי. מאמינה בכן רגשות שלי. מאמינה באמונה שלמה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s