הפרעות אכילה

מאת: חגי קירשבלום

בואו נשחק רגע עם המושג הפרעות אכילה

נכון שזה מושג כזה מפחיד שמתחבר לנערות אנורקסיות?

יש לי דמיון קצת אחר בנושא
אני יושב לאכול את מה שאני בוחר מהמקרר, בזמן שאני רעב ואז מגיע מישהו או מישהי
ומתחילים כך : אתה לא אוכל מספיק או אתה אוכל יותר מידי, תאכל יותר מהירקות, מספיק עם הלחם. או שבכלל בזמן שאני רוצה להתקלח מתעקשים איתי שעכשיו אוכלים ואני בכלל לא רעב, אני מלוכלך.
אז זה הפרעות אכילה מבחינתי, כשמפריעים לי באכילה

אם בתור ילד ילחמו בי מספיק, סביר להניח שאני אוותר ומכאן הדרך לניתוק מהגוף שלי ולאימוץ הפרעת אכילה מדוגמת ולפי הספר, הדרך היא קצרה.

אם להיות כנה עם עצמי כהורה, זה אני שמייצר את הפרעת האכילה של הילד שלי
ויש המון סוגים אפשריים, אנסה למנות חלק:
1. אוכלים לפי שעון חיצוני ולא שעון פנימי
נכון אני מנהל בית ודברים צריכים לקרות בו, כמו ארוחות, אבל באיזה מחיר? בתור אחד ששנים אכל לפי השעון והיה מנותק לגמרי מאכילה פשוט כי אני רעב, בשמחה אני מוכן לוותר על קודש הקודשים של ארוחות משותפות לטובת מתן אפשרות לילדים שלי להיות נאמנים לשעון הרעב הפנימי שלהם.
האוכל הרבה יותר טעים כשרעבים והכמות שנכנסת לגוף יותר מדוייקת אם מפסיקים לאכול כשתחושת השובע מגיעה.
בטוח שכולן מכירות את המראה של הורים מנסים להוציא ילדים מתוך משחק, כי הגיע השעה לאכול…מה זה אם לא הפרעת אכילה?

2. "תפסיק לאכול רק לחם, תוכל מהירקות ואז תקבל עוד לחם"
אני מאמין שיש לי תפקיד אחד בהקשר של חיבור בין מזון לילדים שלי וזה לדאוג שיוכלו לבחור מתוך שפע בריא ומזין.
תדמיין את עצמך יושב לשולחן השבת אצל חמותך ובעודך מתענג על החרימה בניגובי חלה עסיסיים, עוצרים הכל ומודיעים לך שמספיק עם החלה, תאכל בבקשה סלט ירקות ואחכ תמשיך עם החרימה…נשמע הזוי? אני מקווה
אז למה זה משהו שטבעי להגיד לילדים? כי אפשר?

במערכת היחסים בין הורה לילד יש חלש וחזק
יש אחד שיכול להפריע לאחר לאכול ואני לא מתכוון כמו ילד שעושה באלגן ומפריע לאכול
אלא כמו גורו שעכשיו מבלבל את הילד שלו ומונע ממנו להיות קשוב לעצמו.

אז מבחינתי בעולם אידאלי, בשעת האוכל, יש על השולחן שפע של טעים ובריא
ההכרזה "אוכל" היא בגדר תזכורת
אני לא מסתכל ובודק כמה הילד שלי אכל, אני מנסה קטע מהפכני וסומך עליו
אם הכנסתי משהו פחות בריא לארוחה זאת בעיה שלי ואני משחרר את השליטה שלי שם
ובעיקר אף אחד לא נכנס לצלחת של אף אחד, כי זה דבר די מבעס, נכון?
הכותב מלווה הורים ומנחה מעגלי הורות לפי גישת "הורות כמעשה ניסים"

 

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s