אמא גאה

מאת: ענבל כהן מידן

פגישה עם מנהלת הבנק. שיחה מנומסת ומעונבת. הילדים שמתרוצצים בחדרה השביר משאירים אווירה אנושית. אני מפרטת מולה את אופי החשבון, צרכים, הכנסות, הוצאות, דמי ניהול, חסכונות ושאר ירקות. לשאלתה אם אני עובדת אני עונה, כן. כל היום. עובדת קשה. שבעה ימים בשבוע. לעיתים קרובות גם בלילה. בלי חופשות וללא יימי מחלה. השכר?!, השכר הוא רגשי. המבט המבולבל זגזג שניות ארוכות ביני ובינו עד שנעצר אצלו כאשר החלה להסביר לו מסלולי השקעה כדאיים. המבט המבולבל הפך כמעט מבוהל כאשר הוא ענה – ׳תדברי על זה איתה, אני אצא החוצה עם הילדים, גם ככה היא מטפלת בהכל׳.

באותו השבוע, בצירוף מקרים משעשע, נפגשנו עם עורך הדין אשר מייצג אותנו בתביעת נזיקין. הפצועה – אנוכי. כאשר הוא הבין ששכרי הוא רגשי הסביר כי ככל הנראה סכום הפיצוי יהיה נמוך כי אין שכר שהפסדתי בתקופת פציעתי. הפעם המבט המבולבל היה שלי. ביקשתי שיקח עט ודף וביחד הגענו לכך שבכל חודש אני חוסכת אלפי שקלים בכך שאני אמא. וכמה אנשים היינו צריכים לגייס בתקופה בה הייתי מוגבלת. הסבר נחמד, הוא אמר, בבית המשפט לא יאהבו אותו.

החברה שלנו לא תמיד יודעת לעכל אשה משכילה, בריאה, חזקה, שבחרה להיות אמא. ואני אומרת להם שעל אף כל התחנות הרבות בחיי, זהו התפקיד הכי מאתגר ומתגמל שעשיתי.

אני אמא. אני אמא גאה.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s