ממשיכים? או לאן מתקדמים?

מאת: שרית זיק-חייט

ימי ראשית הקיץ הם ימים של התבוננות, סכימה, הערכה, הערכות ותכנון.
ימים של השוואתיות. מה אנחנו הספקנו לעומת אחרים? מה זה אומר עלינו?
ימים בהם בקלות יתרה אני נוטה לזלוג החוצה על מנת לחפש ולמצוא תשובות.
ימים של רקימת חלומות, של בקרה על שהתרחש, של איגוד הזיכרונות ורגעי השיא, של למידה מן המהמורות ושל הלחשושים וההשערות. ממשיכים? נרשמים?
תעשיית הריגול משגשגת ופורחת: מה היא מתכננת? לאיזה קהל יעד הם מכוונים? זה יהיה פתוח או מצומצם? יעבירו לי את ההזמנה?
אי הוודאות מאיים להשתלט, האוויר מתחיל לחוג ולהסתובב ולהשכיח מאיתנו את הידיעה הפנימית
השנה החלטתי לבחור בחלופה חדשה ואני שואלת את עצמנו לאן אנחנו רוצים להתקדם?
לכאורה, במראית עין ראשונית כוונה ומשמעות דומה, אך בחירת המילים השונה מאפשרת התחדשות בנקודת המבט ובריאת מציאות שונה.

מאז ומתמיד ידעתי על עצמי ש"אין לי חוש כיוון" וגם לא "זיכרון צילומי". אחותי הייתה זוכרת את הדרך לאחר נסיעה אחת ואני הייתי מגלה את אותו מקום מחדש שוב ושוב.
כשהתברכתי ברישיון נהיגה ורכב הייתי יוצאת להרפתקאות על בסיס קבוע. הייתי מצטיידת במפות, מדפיסה מסלולים ומקדימה לצאת על מנת שאוכל לטעות, להסתובב ולתור ברווחה עד שאגיע ליעד המבוקש.
בדרך כלל כשהייתי מקשיבה לאינטואיציה ובוחרת בכיוון מסוים הוא היה מסתבר כשגוי, כמאריך את הדרך, כבדיוק בכיוון ההפוך וכו'.

הימים חלפו, הטכנולוגיה נחלצה לתמוך ושיגרה לעברי את ה GPS שלקח על עצמו את מלאכת הניווט. עלי נותר להחליף אותו כשהיה משתבש או מחליט לחשב מסלול מחדש, בדרך כלל לקראת צומת מרכזית.
זכור לי במיוחד מכשיר אחד זעפן. אני כמסתבכת סדרתית בדרכים הייתי מדליקה אותו בשמחה והודיה והוא בתגובה היה מתעורר ומברך אותי ב:"עברת על המהירות המותרת" בעודי חונה וכך היה מתחיל עוד יום מחויך.

מאז ועד ימינו אנו, אופני הניווט וההתנהלות שלי השתנו והשתכללו.
יותר ויותר אני סומכת על המצפן הפנימי ומסכימה להעביר אליו משקלים כשאמצעי הניווט החיצוני נועדו רק לתמוך ולסייע במידת הצורך. ואני אפילו מרשה לעצמי לבדוק מסלולים חלופיים וגם מעזה מידי פעם להשאיר את ה"וייז" כבוי ולנווט בעצמי
או להטיל ספק בהצעה: אולי מה שיותר קרוב מרחיק אותי מהיעד הסופי וכדאי לי להמשיך בכיוון התנועה שבחרתי.
אני מכירה בערך שלי כמעבד שיכול לשקלל את המידע ולבחור בבחירה המתואמת לו אישית, בהתאם למהות ולכוונה.

אחד השינויים עימם אני מגיעה אל השנה החדשה, הוא שלא נדרש לי מועד מיוחד לעצירה והתבוננות, אלא בכל רגע אני יכולה לבחון, לשנות ולשחרר את עצמי מה"פריים" הנוכחי ובכך לברוא עולם חופשי ומרווח מתוך ידיעה פנימית שהדברים היו ויהיו לטובתי, בכל עת.

אני מסכימה לשאול את עצמי מה אני רוצה בכל רגע בו הרצון לא נוכח בתוכי במובהקות.
ואז אני מנצלת את ההזדמנות לבחון את מעשיי ולבדוק האם הם מבטאים את הרצון שלי או אולי את רצונם של אחרים.. או את רצוני הישן, או שאולי בכלל אני על אוטומט וכדאי להתחדש. האם אני מגיבה למציאות או יוצרת אותה? האם אני בוטחת בעולם? האם אני בוטחת בעצמי?

אני מאפשרת לעצמי לחקור מקומות "לא ידועים" ולהתנסות.
אני מסכימה לכל התוצאות האפשריות. גם אלו הבלתי צפויות או רצויות.

ההיאחזות בתדמית מסוימת מקבעת אותי במציאות המקושרת אליה ומאטה את התנועה. הופכת אותה לידועה ומעגלית.
ואני רוצה לפרוץ דרך.
ללמוד דברים חדשים.
להכניס עניין, סקרנות, התחדשות.

בראייה לאחור אני יכולה לומר שבשנה האחרונה כול אחד ואחת מבני הבית התקרב יותר אל הרצון האמיתי הפנימי שלו והעצים את הביטוי שלו בחיי היום יום.
זכרנו להתחבר אל המהות והמשמעות של מה שאנחנו עושים.

בתחילת דרכנו, החינוך הביתי היה תדמית שהגדירה אותנו, בידלה אותנו ומתוכה קושרנו לתדמיות ותפיסות משלימות בנושאי הזנה, אקולוגיה, צרכנות ועוד. בזכות החינוך הביתי היינו צודקים יותר, מאושרים יותר ושונים.
אשליה שהתפוגגה עד שהפכה לתיאור מצב ענייני.
המרחב שנוצר מאפשר לנו את החיבור הפנימי, את החופש להיות, להעמיק בדרך, לבטא את מי שאנחנו בוחרים להיות כרגע.

אני מאחלת לעצמנו שנמשיך להתגלגל יחדיו במשעולי החיים, להשתנות, להחליף צורה, לחקור, לגלות, להתפתח, להרציף את מסלול חיינו בבחירות,  כשמימוש החלומות מהווה את האבנים המרכיבות את השביל בו אנו פוסעים, אבני הדרך ואנו אוחזים ידיים קופצים ומדלגים בשמחה, עוצרים להתפעם מן הנוף, לשכשך רגליים במעין, להתחמם מאורה של השמש, להריח פרחים ולעקוב במבט אחר מעוף הפרפרים, תנועת העננים ומשב הרוח, לפגוש חברים בצד הדרך. הליכה מודעת בהתחדשות מתמדת.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נושא לדיון, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s