צבע האמת

מאת: אביה   מתוך גיליון מס' 63 של באופן טבעי שהוקדש לצבע, מאי-יוני 2006

ילדותי (לא רק, אבל גם): מיני קרובי משפחה ומכרים מבוגרים, בגדי צמר עוקצניים נודפי ריח נפטלין ובשמים כבדים ופודרה, עיפוש חדרים סגורים ואפלוליים. צביטה בלחי (לפחות עדיף על נשיקה עבשה) ושאלות צעקניות מנוסח "נו, את ילדה טובה?" שמשאירות אותי חסרת מילים. שנים לקח לי להפנים שממילא איש אינו מחכה לתשובה, איש אינו רואה אותי שם. הדברים מתרחשים מעל לגובה ראשי, מעבר להישג ידי.

זיכרון (מגיל שלוש?): ביקור אצל קרובה כזו. סלון אפלולי. שולחן מוארך נמוך עם מפת תחרה סרוגה וקערת פירות יפהפיים מושלמים מבהיקים, אני שולחת יד – תפוח – והמבוגרים פורצים בצחוק: רצתה לאכול תפוח מפלסטיק, הטיפשה. מוות קטן. של האמון בעולם, של האמון באלה שהיו אמורים להגן עלי, בעצמי.

זה אינו "אירוע מכונן". רק אחד מרבים. הבית שבו גדלתי כולו מלא רהיטי עץ חום שהובאו מפולין. ויש בו מוות, נוכח, יומיומי. המוות שלי: כי איני יכולה לחיות באמת. איני רצויה. לא כמות שאני.

אבל רשמית הכל בסדר, הכל כמו שצריך. כולם בריאים ומתפקדים, הכל עליז ובריא. הילדה בסדר גמור. בריאה, תלמידה טובה, ילדה טובה. אמא ואבא אוהבים. אלימות אין, חלילה.

וכל השומע יחשוב: ודאי היא מאושרת. איזה הורים טובים יש לה,  איזה חיים ראויים.
הפרחים בסלון עשויים מפלסטיק, התברר עם השנים.

היום אני יודעת לתרגם מפולנית לשפת בני אנוש: לזהות לשיים ולנסח את החודרנות, הפולשנות, את הזלזול וההתעלמות מהצרכים את התוקפנות, ההאשמות. את השיבוש הקטלני והמשתק של בוחן המציאות – כי הכל במובלע, שום דבר לא מוצהר גלוי על השולחן. כך שתמיד אפשר להתכחש לכל, יש פטור מלהודות. כל החיישנים אומרים שחור, אבל אמא נוזפת "מה פתאום, השתגעת? לבן. לבן לגמרי. רק בראש שלך יש שחור". ואני זוחלת להתבייש בפינה.

ארבעה עשורים עברו מאז, ואיני יכולה לשאת צבע ורוד. לו היה לשקר צבע, לבטח היה זה ורוד, והוא היה עשוי מפלסטיק.
והמוות, צבעו חום.
עם החום אני מצליחה להתיידד קמעא קמעא עם השנים. אמנם אין לי ומעולם לא היה לי אף בגד חום, אבל כשאנשים שחביבים עלי עוטפים עצמם בחום אני כבר מחייכת גם אליו. ככל שמפוגגת את המוות של עצמי, מתפוגגת גם איבתי אליו. אבל ורוד…

יש לי סטייה קטנה. כשאני רואה מנקה חלונות בפעולה, אני נעצרת מרותקת להסתכל. כשהייתי עובדת בבנייני משרדים, והיה מגיע המנקה מבחוץ, על הסנפלינג, הייתי עוזבת את מקומי וניגשת להתבונן. כשאני עוברת ברחוב ומישהו מנקה חלון ראווה של חנות, אני נעצרת להסתכל, מוקסמת: קודם כל מסבן ומרטיב – הלכלוך הקרוש והאטום, האבק והפיח והכתמים וטביעות האצבעות, מתעורר לחיים, מקציף, נוזל מטה בפלגים דקים. ואז מתרחש הקסם הגדול: כמו הורה המקלף פרי בחיתוך אחד מתמשך לעיני ילד משתאה, וקליפה לוליינית ארוכה מסתלסלת  מטה מתחת ידו, בתנועת עקלתון אחת ארוכה וזריזה, מפנה העכירות המקציפה את מקומה לשקיפות מבהיקה.

אפשר לראות בדיוק מה יש בפנים. האור יכול לחדור פנימה. רווחה.

אני שונאת איפור: על עצמי, על אחרים. עור נקי, ולו גם עם צלקות פצעים, כתמים – תמיד עדיף בעיני. סולדת מציפורניים צבועות, בשמים, טפטים, שטיחים מקיר לקיר, כלי אוכל אטומים, טקסטים לא בהירים.

חומר שקוף מאפשר לגל האלקטרו-מגנטי (האור) לעבור דרכו- לנדנד את החלקיקים, ייתן פיזיקאי דימוי פשוט – ולצאת מהצד השני, באותו כיוון כשל הקרן המקורית, ללא הפסדי אנרגיה. ללא שינוי. בלי שאנרגיה תיבלע בחומר, תותמר לחום. בלי שחלקיקים גורמי עכירות יפזרו חלק מן האור לכיוונים אחרים. ומי שיודע עדיין לזהות את האמת, כמו ילד, רואה מה יצא ורואה מה הגיע, ומרגיש אם הם זהים או לא. אם מה שאומרים לו זה באמת מה שהוא קולט. וכשלא, ההפרשים מותמרים – לאין אונים, לתסכול, לכאב. ויום יבוא והם יותמרו לבערת הכעס. השקר גורם להפסדים עצומים של אנרגיה, כי במקום להפנות את המשאבים לכוון אחד ולפעול פעולה אפקטיבית בעולם, חלקם מופנים לטיפול בשקר. לניסיון נואש לתרץ את חוסר ההתאמה שחשים. לניסיון לעוות את תפיסת המציאות כדי שתתאים לשקר. לניסיון לכופף את האישיות ולשנות את ההתנהגות כדי שתיפסק הצרימה. הנפש מסוכסכת, וסכסוכים הם צרכנים גדולים של אנרגיה.

ואילו, כשהאמת נאמרת – אח, זה כנראה פירושו של "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב". אותו תדר בדיוק יצא משם והגיע לכאן, לבו של השומע נרעד בתואם מושלם לזה של הדובר. לפעמים נעים לשמוע, ולפעמים לא; אבל אפשר באמת לתקן, לבנות, לחיות.

שקוף, לא?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה באופן טבעי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s