עכשיו אני

מאת: שרית זיק חייט

דרושה
נשמה הרפתקנית, סקרנית ואמיצה שרוצה לחקור את היכולת להקשיב לעצמה ולשמוע את קולה, גם אם בחוץ אומרים אחרת.
אחת כזו שתסכים לפלס את דרכה במסלול המקובל וגם בשבילים הצדדיים, שתסכים להנכיח בחוץ את מה שבפנים.
שתצליח להתעלם מן המבטים.
שתרצה להושיט יד ולתמוך גם באחרים שרוצים לפסוע באלו הדרכים.
שתסכים להשתנות ולהשיל את מה שכרגע לא מתאים.
למתאימות ולמתאימים מובטחת קריירה ארוכת שנים, עם קידום, התמחויות משנה מרתקות והזדמנויות רבות להתפתחות.

אני לא יודעת בוודאות איך ומתי אך פעמים רבות נראה לי שזהו סיפור חיי.

אכן קריירה מרתקת ומלאת סיפוק.

השנה במסגרת הקידום ועליית המדרגה בקריירה הסכמתי להתחדש "על באמת" עד לאדמה. הקשבתי לקולו של הלב, לתחושת הבטן ואפשרתי לידיעה פנימית לכוון אותי ולהסכים לנסות משהו אחר, לא מוכר.
שיניתי את צורת ההשתתפות שלנו בשתי פעילויות חנ"ב מוכרות בהן היינו נטועות עם שורשים עמוקים שהצמחנו במשך שנים. לאחת שינינו את התדירות ולאחרת החלפנו מקום.
וכמו בניסוי משובח במשחק החיים חיכיתי לראות מה יקרה.
והופתעתי לגלות את עוצמת הקושי שבשינוי וכמה פחד, ריצוי והיקשרות היו שם. והסכמתי לתנועה ראשונית ומהוססת, בוחנת, פתוחה לכל האפשרויות.
והכרתי ברווחה ובהזדמנויות שנפתחות. ובחדש שמתאפשר כשמסכימים לזוז, לנוע, לשנות.
הסכמתי לקחת את הידיעה הפנימית וליישם אותה בחיים ולזהות איפה אני נאחזת בתדמית או בתפקיד או במקום מוכר וליצור את הריווח והאיזונים.
לאפשר לנוכחות בלי להיקשר.
ובמקום הזה שבו פחות דברים מפעילים אותי קיים החופש האמיתי.
וגם החופש הזה מתבטא בצורה חדשה.
כי מצד אחד, כמו לא הייתה לי ברירה אלא לנוע. כבר לא יכולתי להישאר במקום שאינו תואם. אפשרויות הבחירה הצטמצמו אך התנועה הובילה למציאות חדשה וגם להכרה נוספת בכך שבעצם תנועתי מיטיבה גם עם האחרים.

לאחרונה העצמתי את תשומת הלב למילים ולהקשרן ולמילה קריירה קיימת משמעות מסוימת במרחב.
היא מקושרת לערך. שאנחנו נותנים לעצמנו, שאחרים נותנים לנו. להשוואתיות, איפה אני ממוקם ביחס לאחרים.
אנחנו רגילים לחשוב על קריירה כתובענית, כמשהו שמקנה הערכה חיצונית מקובלת כמו שכר או מיתוג אחר, כעל משהו שמתקדמים בו לאורך זמן. פעמים רבות היא משויכת לבחירות "קשות" וויתורים. וויתרתי על קריירה מקצועית לטובת האמהות.  וויתרתי על עצמי לטובת קריירה כאמא.

לפעמים אנחנו מקווים שקריירה תבטיח לנו בטחון. בטחון קיומי, תעסוקתי, בטחון בעצמנו, ביכולות שלנו.
בפועל, יותר ויותר אנו נדרשים להביא ולבטא את הגוון הייחודי שלנו. זה מה שמעניין ו"מוכר" אותנו הכי טוב והופך אותנו לעיסקה כידאית… העוגן הפנימי.

הימים בהם ה"קביעות" הייתה מושג נחשק תמו וחלפו מן העולם.
פחות ופחות מקומות תעסוקה רוצים להתחייב כלפי עובדיהם.
נוצרת גמישות.
מתאפשרת השתנות.
בנו של האופה יכול להפוך לגנן או שוטר, או לשר.
אחרי שנים של לימוד והכשרה בתוך הקופסא מחפשים את ה"מוחות" המבריקים והיצירתיים, שיודעים לחשוב מחוץ לגבולות ולפרוץ את תקרת הזכוכית, בגבולות הציות לסמכות.
וגם הביקוש ל"לבבות מכילים" עולה. כי אווירה טובה ומוטיבציה גבוהה
תמיד מוסיפים חיוביות למדורה.

בשנה הנוכחית, במסגרת הקריירה המשמעותית שאני מנהלת ובוחרת להשקיע את מרביתי בתוכה אני מתנסה בכמה התמחויות משנה:
*. אני לומדת להמתין ולחכות עם פתרונות מוכרים וככה מתאפשר למשהו חדש לקרות ולהיווצר. הכי קשה לי להתאפק כשזו סיטואציה מוכרת וקל לי
"לתקתק" אותה.  אני לומדת לאפשר למטריקס להפתיע אותי ולשמח אותי ולהוכיח לי שהוא בעדי.

*. אני לומדת להתנהל אסופה סביב הרצון, ידיעת הלב והקול הפנימי מבלי לאפשר לחוץ לחדור ולטלטל, להשפיע ולקבוע. במסגרת השיעורים הללו גיליתי כמה מאתגר אותי להתנהל בגבולות גמישים ותחומים. אני רגילה לרצות ולהיות רגישה לצרכים שבחוץ ולפעמים גם לבטל את עצמי ולהשתיק את הקול הפנימי או להתעלם ממנו.
וכשאני לומדת להתנהג אחרת אני יכולה לחוש אשמה או פחד ואז אני לומדת לאהוב את עצמי. להיות נדיבה אל עצמי כמו שקל לי להיות כלפי אחרים.

*. אני לומדת להסתכל על מה שקורה לי במשקפיים אחרות, במבט שהוא יותר רחב וגבוה ואז אני רואה שדברים שבקומה הנמוכה נראים פחות מיטביים מובילים למקומות "טובים" ורצויים.
אני לומדת להפריד בין הפנים לחוץ, להכיר את שלל החלקים שמרכיבים אותי ולנהל אותם.

*. אני לומדת לשלב בין נחישות ורכות, לבטא את הרצון מתוך אמפטיה. אני לומדת שילובים ואיזונים.

זו למידה מתמדת, ואותה אני לומדת לאפשר גם לאחרים.
המסלול של הקריירה ידוע ואני בוחרת בו שוב ושוב.
ומתוך הבחירה הפנימית אני יכולה להתנסות בכל מיני מיומנויות חדשות כי הקריירה שלי מפתיעה, מנצלת את ההתלהבות והסקרנות ליצירת התנועה וההתנעה,  ומחייבת אותי לשנות את הרגלי. בשונה מקריירות עבר בהן התפתחתי במסגרת המוכר והידוע בזו אני נדרשת לעצור ולבחור מחדש. אני משקיעה את כל כולי בה בהנאה וברצון. אני מניחה שמרבית סובבי לא יגדירו אותה כקריירה בכלל, במקרה הטוב.
אך מבחינתי המקצוע, התפקיד המשפחתי, התחביבים והאהבות הם ארעיים בעוד הקריירה האמיתית לתרגל השתנות ולבטא את הגוון הייחודי שלי היא זו שנותרת קבועה. לשם כך נועדתי ואולי גם אתם ואתן.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s