חינוך מיוחד

מאת: שרית זיק-חייט

ילדה לחוצה, עם ביצה מעוכה, מי מלח ותפוח אדמה. אולי גם עם מצה.
בנות שתיים בטקס התבגרות, ביער בהתכנסות. עם תקשורת לב בלבד, אמון והתמסרות.
כנס "עולמות" המוקדש לפרידות, נקודת מפגש של נציגי תרבויות, התחפושת והאותנטי משחקים בזהויות.
עבר הווה עתיד מתכנסים לתנועה אחת כוללת, מסע יציאת מצרים מתמשך, מתעדכן, מתואם לזמן הווה ומתאם לתחנה הבאה.

אני מערכת חינוך מיוחדת,
מערכת לימוד, מחקר והתנסות.
אני החונכת וגם הנחנכת.

אני נעה באותה תנועה כוללת, מאחדת  זמנים ומציאויות, משמעויות ואפשרויות,
תנועה שלמה שאחד מחלקיה הוא החניכה.
המחקר קורה בדרך כלל מעצמו, וכך גם הלימוד שזור בחיים, נטול תג מקצוע או תדמית נושאית.
נטול ציון וחוברת, שופע התנסות ותרגול, כמו רק בדיעבד אפשר לעצור להתבונן ולראות מה למדנו.
לעיתים הפסיעה מובנית ומתוכננת ולעיתים הלב והרגל נשלחים אל אזור חדש ולא מוכר בלי לדעת למה, בעקבות הרגש. ולפעמים המחשבה היא זו שמניעה את הסקרנות.

השיעורים הנלמדים אצלנו מגוונים ומשתנים.
אמא לומדת לבטוח ולהרפות. לאפשר מנוחה ולמצוא את ההרמוניה הפנימית גם בתוך אי סדר והמולה.
כולנו לומדים אהבה והערכה עצמית וגם יכולת לבטא את מה שרוצים מבפנים. את מה שחושבים ומרגישים.
לזהות את האומץ שבתוכנו ולהשתמש בו.

אנחנו לומדות לזכור שהעולם בעדנו וגם אוהבות לחקור דפוסים שמתקיימים בטבע שלו, איך הוא פועל. מי עוד חי בו מלבדנו. מה בו גדל.

אנחנו לומדות תנועה משותפת. לנוע יחדיו במסלול החניכה. לתאם מקצבים, הרגלים, חלומות. לראות איך הכל משתלב ובו זמנית איך שומרים על התיחום של כל אחד ואחת.

חלק מהשיעורים מגיעים ממה שמקובל וחלק נוצרים בגמישות כדי לענות על צורך שהתגלה.
כמו לדוגמא, שמנו לב שלפעמים אנחנו רוצות משהו ולא פועלות כדי שיתממש ולפעמים אפילו בחוסר מודעות פועלות הפוך ממנו. מתוך הזיהוי הזה נוצר שיעור חשוב שנלמד אצלנו בכול סימסטר חג ומועד והוא גיבוי הרצון.
היישום של ההבנה שאם משהו חשוב לי – אני מכוונת את הפעולות שלי כך שיתמכו את זה שהוא יתגשם.
ללמוד לתעדף את הרצון, להשתדל, להשתמש בכוח של הכוונה ובמשמעות שמתקיימת לתנועה.

אני לא יודעת אם יש עוד מערכת חינוך כמוני. אני מערכת מיוחדת וייחודית. ואולי טוב שכך.
אני לא יודעת מראש מה יילמד וגם לא נקשרת לתוצאה של הלימוד כי תמיד אנחנו מצליחות. תמיד אנחנו לומדות משהו.
מערכת החינוך שלנו היא סך השותפויות שאנו יוצרות, המאפשרות את הלימוד והחקירה. היא היבט אחד של התנועה שלנו.
היא אנחנו ולנו היא טובה.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה (ניתן גם בעילום שם)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s