תגית: אמהות

מאת: לימור ליברמן אני לא יודעת בדיוק מה זה קריירה…לי בכלל זה נשמע משהו קריר (: בראייה שלי – העשייה/ העבודה/ הפרנסה מחולקת לדברים שאנשים אוהבים לעשות או לא אוהבים לעשות. יש לא מעט אנשים שעושים/ עובדים/ מתפרנסים מדברים שהם … להמשיך לקרוא ←

מאת: מיכל מוטאי את הפוסט הזה דחיתי המון. כמה המון? בוא נאמר שהעיתון צריך כבר לצאת. אפשר להגיד שאלא אם כן הייתי יודעת שהדדליין שלי הוא מחר, לא הייתי יושבת לכתוב אותו. לא שיש לו משהו נגדו. בחיי שלא. לפחות … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן המחשבות שלי הן רק שלי, הרגשות שלי הן רק שלי. הן איתי כל הזמן. מנחמות, משמחות, מרגיעות ובעיקר מזכירות לי שיש משהו שהוא רק שלי. בכל מקום ובכל זמן. אי אפשר יהיה לקחת לי אותן או … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן-מידן  'יתרחב לך הלב'; 'יצמח לך עוד לב'; 'לכל אחד יש את המקום שלו'; 'אף אחד לא לוקח מהשני'; 'הוא ישתלב בדינמיקה בינכן'. אלו ועוד פנינים נוספות ששמעתי ממי שניסה להרגיע לקראת לידתו של בני השני. שום דבר … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן שבע שנים, שלושה ילדים ושלושה תארים. כל זה והיא עדיין לא משוכנעת שכך אני מאושרת. רחוקה מלבטל את עצמי וגם ככל הנראה לא עושה להם נזק. מדוע אני מייחלת לאישור שלה? אני אדם בוגר, מפותח ועצמאי. … להמשיך לקרוא ←

מאת: אורית מנשה "כל מסורות החכמה הגדולות, היהדות, הנצרות, הסופיזם, הבודהיזם או ההינדואיזם, שואבות את כוחן מיחסי המורה והחניך. כך שמה שהעולם זקוק לו בדחיפות הוא הבנה ברורה ככל האפשר של מהותו של המורה האמיתי ושל התלמיד או החניך האמיתי … להמשיך לקרוא ←

מאת: מיכל מוטאי השבוע בשיבה טובה נפטרה סבתא שלי היקרה. היא היתה בת 96. סבתא שלי היתה אשה מיוחדת במינה. כשהיא נולדה בבויטן, גרמניה, לפני 96 שנה, העולם שהכירה היה שונה בתכלית מהעולם היום. כדי ללכת לשירותים, היה צריך לצאת … להמשיך לקרוא ←

מאת: חדווה כשר מתוך באופן טבעי, גליון מס' 58 בנושא שלום, מאי-יוני 2005 אישה אחת חכמה אמרה לי פעם: "הפסקתי להתייחס אל הילדים שלי כאויב". זהו משפט שהולך אתי כבר שנים רבות, משפט שאני מזכירה אותו לעצמי ולאחרים בכל הזדמנות נאותה. … להמשיך לקרוא ←

מאת: חגית נובק.  מתוך "באופן טבעי", גליון מס' 55 בנושא דיאלוג, נובמבר-דצמבר 2004. אחת בלילה בדיוק. כשני שלישים מגליון היובל של "באופן" מאחורי, ואני נהנית מכל שניה. אבל ברגע זה קמתי מהמיטה, הכנתי לעצמי שתי כוסות תה, התיישבתי ליד שולחן … להמשיך לקרוא ←

מאת: שרית חייט מעגל הכרות ב"קהילה". האנשים והנשים שלפני מציגים את עצמם באמצעות מספר הילדים ומקום המגורים ואני נתקעת. "יש לי שתי בנות.."… אני לא מרגישה שהן שלי ובכלל מעדיפה שלא להגדיר את עצמי דרכן ובאמצעותן. אני מנסה למצוא הגדרה … להמשיך לקרוא ←

מאת: לילי לזרוביץ' כשהייתי נערה צעירה וגרתי בירושלים,הייתי הולכת לפעולות של השומר הצעיר במרכז העיר. ביימי שלישי הייתי נוסעת באוטובוס לפעולה, אבל ביימי שבת לא היו אוטובוסים,והייתי הולכת ברגל מביתינו שבארמון הנציב,עולה לטיילת,הולכת ליד המנזר עד גן הפעמון ואז דרך גיא … להמשיך לקרוא ←

מאת: חגית נובק בערב חג השבועות נפטר אבא שלי לאחר מחלה ממושכת. הוא נפטר בשלווה בביתו, כשאנו – אמי שתי אחיותיי ואני – מלוות אותו באהבה רבה עד שנפרד מאיתנו. הפרידה הזאת, המושלמת כל-כך, והזכות הגדולה ללוות את אבא שלי … להמשיך לקרוא ←

מאת: דינה זסלנסקי לפני כשלוש שנים הרגשתי את האדמה קצת רועדת… בני הבכור הגיע לגיל ההתבגרות ואמרתי לעצמי שזו בוודאי הסיבה לכך. עד אז הדברים היו יחסית פשוטים (לא תמיד קלים, אבל פשוטים). ידעתי להיות שם בשבילו כשצריך, תמיד פתרנו … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן חזקה, רצינית, אחת שיודעת. חושבת, מהרהרת, תוהה ובעיקר בודדה. אמא קצת אחרת. לא נח להיות אמא שונה.

מאת: שרית חייט הימים, ימי ראשית האביב טרום הפסח. אני מנסה לגייס מתנדבים למבצע איסוף המזון של ארגון "לתת" ולפתע שיחה מפתיעה. בחורה חמודה על הקו, שואלת אם תוכל להתנדב במשמרת מיותמת. שיחה נוספת לתזכורת. מגיעה המשמרת והבחורה הנהדרת – נעדרת! … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן צהריים נינוחים ושגרתיים. אני והקטנטונת (בת השנתיים ועשרה חודשים) שוכבות על הספה, ואם כבר טלוויזיה אז נשדר קצת טבע. מדליקה את הנשיונל ג'אוגרפיק ועיננו נופלות על נשרים אשר חגים בשמים ומנסים להשיג טרף. וכמו שהנשר היה … להמשיך לקרוא ←

מאת: שרית חייט כשהגיחה מורתי לפני שבע שנים, התבוננתי וידעתי כי היא באה ללמד אותי דברים ששכחתי. הרגשתי שהיא לא דומה לי. היא הקרינה נשיות ומהות פנימית שהגדרתי כמינית כמעט מרגע לידתה. חששתי וחרדתי מכול מה שעלול לקרות לה. היא … להמשיך לקרוא ←

מאת: אביגיל ארנקרנץ חוצן שני דברים ידענו בוודאות, אני ובת זוגתי, לפני שנולדו הילדות, שני דברים ידענו בוודאות שיעצבו את חיינו: לא לידת בית, לא הנקה, לא עקרון הרצף, ולא תזונה בריאה, שני הדברים שלא יכולנו לדמיין את חיינו בלעדיהם … להמשיך לקרוא ←

מאת: אורנה שפרון פורסם בשנת  2001 בעלון מספר 37 של "באופן טבעי" "הנאות" מאת: מרגרט לירוי, הוצאת "הד ארצי" בספר זה סוקרת המחברת את המיניות בכל שלבי חייה של האישה בימינו, ומנסה לנתח את הסיבות למצב כפי שמשתקף מראיונות עם חמישים נשים … להמשיך לקרוא ←

מאת: דינה זסלנסקי שחרור. או איך אפשר ללמוד מהילדים האלה לא להתקע על אירועים מן העבר…(העבר נגמר J) יום שלישי. בתי מבקשת שאסמוך עליה. פגשה חברה לאחר נתק של אחרי-'איחס'-בינהן. הן מתקרבות. אני נדרכת. נזכרת בכל אותם לילות של בכי … להמשיך לקרוא ←