תגית: בדידות

מאת: לילי לזרוביץ הרבה פעמים יש לי תחושה שאולי לא נולדתי בזמן ובמקום הנכונים לי… אני נכנסת לרכבת הומה וכל אחד יושב מול מסך קטן, עטוף בבועה טכנולוגית בלתי חדירה, מרגיש כאילו כולם סביבי מדברים בשפה זרה, קונים, קונים, קונים … להמשיך לקרוא ←

מאת: קרן הבר פורסם בבלוג "אוטוביוגרפיה של חירות אמנותית" אם ניתן לצמצם את השאלות ששואל המתעניין לנושא החינוך הביתי, בהנחה שיש טעם בסקר לא מייצג של בן אדם אחד אם המטרה אינה מחקרית, הרי ששלושה נושאים עולים תדיר: 1. קריירת … להמשיך לקרוא ←

מאת: אורית מנשה בדידות – בראי הילד או ההורה או אולי בכלל הסבים, הדודים או אנשים אחרים?… כשהתיישבתי לכתוב על ה'בדידות' כנושא, עצרתי לרגע וחשבתי לי,שלמעשה, זה בכלל לא שייך אליי באופן ישיר. גם אם אני ההורה, אני לא יכולה לקבוע לילד שלי באם הוא חש … להמשיך לקרוא ←

מאת: שרית חייט אז בבית הספר, על הקיר תמונה, ובסמוך אלי, התגוררה חברת הנפש שלי,האחת והיחידה. היו עוד כמה קרובות ואהובות, ולתומי חשבתי שכך זה אמור להיות. ובהגיעה של בכורתי לגיל החברותי, מיד שלפתי את הזיכרונות, וגיליתי שהשתנו העתים והעונות. בנותיי מגדירות … להמשיך לקרוא ←

מאת: מיכל מוטאי מפגש ביער. לשם שינוי אין לי אף ילד עלי. אני לא מניקה, לא מפשפשת ואפילו לא משחקת עם… יש לי שקט. אני יכולה לשבת ולדבר עם אימהות אחרות. ממש כמו שתמיד חלמתי שאוכל, אוטוטו כשהילדים טיפה יגדלו. … להמשיך לקרוא ←