משפחות אהובות, חברים יקרים, ברוכים הבאים!
מוזמנות ומוזמנים באהבה אל ביתנו החדש, בית החינוך הביתי.
כל מי שפוסע בדרך, תומך, מתעניין, מסתקרן, הנושא קרוב ללבו,
מוזמן לשותפות פעילה, לקרוא, לכתוב, לשתף, להגיב, לתת ולקבל.בואו נייצר מרחב נוסף לתקשורת בינינו, חוצת גבולות גיאוגרפיים. כאן נוכל להתעדכן ולהמליץ, לתמוך ולהיתמך, להתייעץ ולייעץ, לצחוק ולהשתעשע, להכיר טוב יותר אחד את השני.
רוצים לקבל את העיתון למייל?
חברתי
תגית: חיות
הכלב חברו הטוב ביותר של האדם
מאת: רעות חייט בין הכלבים לבני האדם יש קשר מיוחד . אנחנו מזמינים אותם לביתנו דואגים להם לאוכל ולטיפול . והם בתמורה מעניקים לנו נאמנות אינסופית ואהבה ללא גבול מה יש בו בכלב שגורם לנו להרגיש שהוא מבין אותנו יותר … להמשיך לקרוא
ילדים אוהבים חיות
מאת: מיכל מוטאי כשהייתי קטנה היה לי כלב. קראו לי בילי. הוא היה גוש שיער קטן ולבן. הוא היה הכלב הראשון שההורים שלי הסכימו שיהיה איתנו בתוך הבית. אהבתי אותי נורא. אחר צהריים אחד הוא ברח מהחצר. חיפשנו אותו בכל מקום. … להמשיך לקרוא
"כי בלי חיות, איך אפשר לחיות?!" (ע.הלל)
מאת: חנית יואל תמיד אהבתי חיות, גדלתי עם כלב, ודגים וציפורים. בילדותי היה לי כלב שעד היום זכור לי כ"אחי הגדול". הוא היה חכם באופן יוצא דופן. סבי כינה אותו "גילגול נשמות". כלב קטן, מסוג טיבטי, שעיר בצבע שחור ולבן, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה חינוך ביתי, נושא לדיון
עם התגים אידיאנים, גיליון 29, חיות, חנית יואל, כלב, מסר, נקר
כתיבת תגובה
מחשבות על חיות
מאת: איילה שאני דגן מתוך גיליון מס' 64 של "באופן טבעי", בעלי חייים, ספטמבר-אוקטובר 2006 מיקי-מאוס, או איך שעכבר נהפך לגיבור תרבות אני איני מאוהבי העכברים, נהפוך הוא, אני שונאת אותם ולא רוצה לפגוש אותם. אולי בגלל הפוביה הקטנה שלי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה באופן טבעי
עם התגים איילה שאני דגן, גיליון 29, האנשה, זהבה, חיות, חששות, מיקי מאוס, פלוטו
כתיבת תגובה
דברים שלמדתי מיוקו
מאת: שרית זיק-חייט יוקו היא מדריכה מיוחדת שהגיעה אל פתח ביתנו נישאת על כפות ידיו של אחד השכנים, לאחר שמצא אותה בטיול עם כלבו. היא עמדה קפואה, כמו לא יודעת מה לעשות עם עצמה והוא החליט לאמץ אותה. במהלך סוף … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה נושא לדיון
עם התגים אימוץ, ארנבת, גיליון 29, הכרת תודה, חופש, חיות, יוקו, כוח רצון, שביעות רצון, שרית חייט
כתיבת תגובה
לתת לטבע לעשות את שלו
מאת: שרית זיק-חייט לתת לטבע לעשות את שלו לפתוח את לבי, להשיב אותי אל מקורי, ללמדני להתרכז ברגע ההווה, בעבר המשפט הזה נהג לכווץ אותי, לצער, הזכיר לי מוות ופרידות, את שרשרת המזון, גסיסה טבעית במקום להזכיר לי פריחות ולבלוב.
המלצות – אוקטובר 2015
מאת: מיכל מוטאי סרטון ברוורס – אפליקציה מדליקה במיוחד שהופכת את סדר הפעולות של כל דבר שתצלמו. הילדים שלי בילו שעות ביצירת סרטוני קסמים מדליקים. הרעיון לקוח מהבלוג הנפלא "הזמנה ליצירה". פאנטום VOD – ערוץ VOD ישראלי לסרטי מדע בדיוני … להמשיך לקרוא
כשרציתי להיות ד"ר דוליטל
מאת: נהר שליט מתוך גליון מס' 64 של "באופן טבעי, ספטמבר-אוקטובר 2006 שהוקדש לבעלי חיים ילדותי היתה רצופה חוויות עם חיות, חוויות קטנות שנחקקו בי – כמו היום ההוא שבגינת ביתי ניסיתי להפריד (רק מעט) בין שני חלזונות שדה בעת הזדווגות … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה באופן טבעי
עם התגים גיליון 22, התנסות, וטרינריה, חיות, לימוד, נהר שליט, עבודה
כתיבת תגובה
מישהו לא אוכל מישהו
מאת: ענבל כהן מידן צהריים נינוחים ושגרתיים. אני והקטנטונת (בת השנתיים ועשרה חודשים) שוכבות על הספה, ואם כבר טלוויזיה אז נשדר קצת טבע. מדליקה את הנשיונל ג'אוגרפיק ועיננו נופלות על נשרים אשר חגים בשמים ומנסים להשיג טרף. וכמו שהנשר היה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה חינוך ביתי
עם התגים אוכל, אמהות, חיות, טבעונות, ילדים, ענבל כהן-מידן, קונפליקט, תבשיל, תפקיד
כתיבת תגובה
עירות להורות
המידע תוקשר על ידי קרן מור אחד הנושאים שאני הכי אוהבת לתקשר הוא על ילדים והורות. לפני כחודשיים ביקשתי לקבל בתקשור תשובות לכמה שאלות שעניינו אותי באופן אישי וכך נולד הדו -שיח הזה של שאלות ותשובות ש(באופן לא מפתיע) רק בימים … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה נושא לדיון
עם התגים אהבה, אורים, אינטואיציה, אני אמיתי, בריאת מציאות, הורות, הזנה, חיות, חמלה, חשיבה חיובית, ילדים, כבוד, מודעות, נתינה, עשייה, פוטנציאל, צמיחה, קרן מור, תחרות, תקשור
כתיבת תגובה
חיות הבית
מאת: שרית חייט מתחיל החורף, תחזיות של גשם, "אחרי החגים" כבר כאן, גם השמים בוכים על תחילתה של השגרה. אני מוצאת את עצמי מחשבת כמה משקעים נדרשים לביטול כל פעילות המתוכננת להשבוע, לאחת מספיק גשם חזק והמשכי ולאחרות אצטרך לארגן … להמשיך לקרוא
להציל את אדון חרדון
מאת: נועה אבהר יום שני, שומרי הגן, את פנינו מקבל אדון חרדון פצוע ברגלו השמאלית-אחורית. מנסה לטפס על העץ, נופל, מנסה שוב, מישהו מרים אותו. הוא לא מתקדם. הרגל שלו כנראה ננשכה. מדממת. אנשים טובים רוצים לעזור לו. אחת, מטפטפת … להמשיך לקרוא