תגית: ענבל כהן-מידן

מאת: ענבל כהן מידן פגישה עם מנהלת הבנק. שיחה מנומסת ומעונבת. הילדים שמתרוצצים בחדרה השביר משאירים אווירה אנושית. אני מפרטת מולה את אופי החשבון, צרכים, הכנסות, הוצאות, דמי ניהול, חסכונות ושאר ירקות. לשאלתה אם אני עובדת אני עונה, כן. כל … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן במאמצים רבים פיניתי לנו זמן. רק לי ולה. הסתובבנו, אכלנו, קנינו, התפנקנו, צחקנו, היינו רק שתינו. הייתי רק שלה. מגיעות הביתה עמוסות בשקיות ואנרגיות גבוהות של קשר. הם רצים אלי, מחבקים מנשקים ואני לרגע בשבילם. היא … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן ברגע אחד הכל מתהפך. תכניות, רצונות, חלומות הכל מתערבל ונדחק לעתיד של שגרה. מחשבה מתרוצצת אחרי מציאות מבהילה. חרום.. משבר.. ועוד מילים המנסות לגדר את הכאוס שהפעם לא מתחולל רק בתוך ראשי. ניסיון נואש לגייס כל … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן המחשבות שלי הן רק שלי, הרגשות שלי הן רק שלי. הן איתי כל הזמן. מנחמות, משמחות, מרגיעות ובעיקר מזכירות לי שיש משהו שהוא רק שלי. בכל מקום ובכל זמן. אי אפשר יהיה לקחת לי אותן או … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן ימיי החופש הגדול מעוררים געגוע ישן. כאב מודחק וכמיהה לשלם אחר. התמונה המשפחתית נפגשת עם חלום אשר באומץ נשאר רק חלום. מפגש מציף בין רציונל ורגש מייצר מחשבות מחשבות ורגשות למכביר. וידיעה שעוד תקופה הצלצול יופיע … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן מכירה את התיאוריות, את החלק הרגשי, הנפשי, ההתפתחותי והווט אבר של הדבר הזה ולמרות הכל זאת הייתה אחת התקופות הכי מאתגרות באימהות שלי. ככל הנראה גם הוא הכיר את כל התיאוריות ובדק אותן אחת אחת מול … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן  לדאבוני לא התברכתי ביכולת התרגשות פשוטה ואנושית מבגד חדש, חופשה או ספר טוב. עבורי התחדשות זהו מצב נפשי. תודעתי. עוד מיכולותיה המופלאים של הנפש להנדס את חיי. כאשר אני שם – הכל נוגע ומרגש ומתחדש. המציאות מתאחדת … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן-מידן  'יתרחב לך הלב'; 'יצמח לך עוד לב'; 'לכל אחד יש את המקום שלו'; 'אף אחד לא לוקח מהשני'; 'הוא ישתלב בדינמיקה בינכן'. אלו ועוד פנינים נוספות ששמעתי ממי שניסה להרגיע לקראת לידתו של בני השני. שום דבר … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן 'אמא, למה הירח עוקב אחרינו?' הוא מלווה אותנו, לבדוק שאנחנו שמחים 'ואם אנחנו עצובים?' אז הוא קורא לפיית השמחה ׳ומה היא עושה?׳ מפזרת עלינו אבקת שמחה 'אהה'

מאת: ענבל כהן מידן שבע שנים, שלושה ילדים ושלושה תארים. כל זה והיא עדיין לא משוכנעת שכך אני מאושרת. רחוקה מלבטל את עצמי וגם ככל הנראה לא עושה להם נזק. מדוע אני מייחלת לאישור שלה? אני אדם בוגר, מפותח ועצמאי. … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן הוא בעבודה, הרבה מאוד בעבודה, הרבה מידי בעבודה. אבל הוא גם פה. הרבה פה. מזכיר שיש אותנו. מתעקש. 'מתי נצא רק שנינו?'; 'מתי נישן ביחד רק שנינו?'; 'זוכרת איך אהבת אותי פעם?'; 'את לא חושבת שהגיע … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן הגוף שלהם מדבר. הוא מדבר היכן שהנפש מתקשה. הם משתמשים בו כדי לומר לנו משהו על עולמם הנפשי ובכך מאפשרים לנו הצצה לתוכם. נוח יותר להתלונן על כאב ראש מאשר על חשש או פחד. נשאלת השאלה … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן תסתכל על חצי הכוס המלאה, תהיה מאושר ממה שיש, תגיד תודה על מה שיש, תסתפק במה שיש. אלו ועוד מנטרות דומות אשר מאלפות את תודעתנו להיות שבעי רצון. כי להיות שבע רצון (מבסוט) נתפס קרוב מאוד … להמשיך לקרוא ←

מאת:  ענבל כהן מידן מוזמנים לשבת צהריים. לא מאוד מתלהבת. מלא זמן לא נפגשנו. הם באו לבקר כשהגדולה נולדה.. כמה עברנו מאז… הולכים! אירוח מפנק, מנומס ועשיר בטעמים. מהר מאוד יורדת מהשולחן המכובד אל הדשא, לילדים. מידי פעם שומעת רסיסי … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן חזקה, רצינית, אחת שיודעת. חושבת, מהרהרת, תוהה ובעיקר בודדה. אמא קצת אחרת. לא נח להיות אמא שונה.

מאת: ענבל כהן מידן אההה.. אההה.. אההה… אההה…    ששש.. ששש.. ששש.. ששש..    ממ.. ממ.. ממ.. ממ.. שאלתם את עצמכם מדוע באופן אינטואיטיבי אנחנו מנענעים תינוק? מדוע זה מרגיע אותו? מדוע הצלילים שאנו משמיעים לו הם מקצביים ומונוטוניים? אפילו הדיבור שלנו … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן צהריים נינוחים ושגרתיים. אני והקטנטונת (בת השנתיים ועשרה חודשים) שוכבות על הספה, ואם כבר טלוויזיה אז נשדר קצת טבע. מדליקה את הנשיונל ג'אוגרפיק ועיננו נופלות על נשרים אשר חגים בשמים ומנסים להשיג טרף. וכמו שהנשר היה … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן-מידן כולנו מכירים את תופעת ה  terrible two (גיל שנתיים הנורא). השכלנו ולמדנו וקראנו והבנו שזהו שלב בו הילד מותח גבולות ללא הרף ואנו כהורים, סבלניים ורגישים, מתבקשים להעניק לו תחושת ביטחון והגנה ובו בזמן להציב גבולות ברורים. … להמשיך לקרוא ←