תגית: קבלה

ביעור בושה

מאת: שרית זיק חייט אל צעדת הגלבוע שלחתי שלושה אהובימ.ות,  אחד גבוה ושתיים שלעת עתה קצת יותר נמוכות. אני נותרתי מאחור בבסיס האם, לגבות את התנועה ולתמוך מרחוק. וגם להנות מבית שקט על מנת להשלים מטלות אהובות, סידורים, כביסה, הנהלת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה נושא לדיון | עם התגים , , , , , , | 2 תגובות

"חיים" של "נדיבה" או שיר הלל לכראמל

מאת: שרית זיק חייט הפתעה נפגשנו בבקרו של יום חולין. הוא חיכה בסבלנות בין צלחת שנשכחה מארוחת ליל אמש לצנצנת הטחינה. כשנפגשו מבטנו התמלאתי כעס. על החוצפה והביטחון, על כך שהרגיש בנוח בתוך ביתי, על כך שהרשה לעצמו לעלות על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חינוך ביתי | עם התגים , , , , , , , , | תגובה אחת

לתת לטבע לעשות את שלו

מאת: שרית זיק-חייט לתת לטבע לעשות את שלו לפתוח את לבי, להשיב אותי אל מקורי, ללמדני להתרכז ברגע ההווה, בעבר המשפט הזה נהג לכווץ אותי, לצער, הזכיר לי מוות ופרידות, את שרשרת המזון, גסיסה טבעית במקום להזכיר לי פריחות ולבלוב.

פורסם בקטגוריה נושא לדיון | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

אימון בהירמון

מאת: שרית זיק חייט את ההרמוניה כתבה ביתי בדיו גואש על אבן, בכתב עברי קדום בשיעור הארכאולוגיה החודשי שהוקדש לתקופת השופטים. כששיתפה אותי בתוצר ידיה אורו פניי. סוף סוף הרמוניה תשרה בביתנו, אך היא בחרה להעניק אותה לחברה. ניסיתי למחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חינוך ביתי | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

ריפוי עצמי – ריפוי ברמת התא – חלק ו אני לדודי ודודי לי – שביעות רצון

יש אמרה נפוצה שאומרת: 'כשדלת אחת נסגרת נפתחת חדשה.' חודש אלול מסמן את סיומה של שנה אחת וששנה חדשה ממתינה לה בפתח. זהו חודש של תשובה. תשובה קצת שונה. אם מידי יום, אנו עושים תשובה יומית, הרי שבאלול אנו עושים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הבריאות שבטבע | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

אמא, אפשר לעזור לך?

מאת: חגית נובק   מתוך גיליון 56 של "באופן טבעי" שהוקדש לבריאות, ינואר 2005 – אמא מה את עושה? – מכינה מרק. – אפשר לעזור לך? פעם שאלה כזאת היתה תוקעת לי גוש בלתי בליע בגרון, ומחשבה מטרידה בראש: אוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה באופן טבעי, חינוך ביתי | עם התגים , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

אמא, אני לא אוהבת אותך!

מאת: שרית חייט בפעם הראשונה שמילים אלו כוונו כלפי נאלמתי מעוצמת ההלם. הכיצד? מה זה אומר? איפה טעיתי? גיליתי כמה קשה לי להכיל חוסר אהבה. זיהיתי אוטומט של התכווצות למרות שידעתי שהיא לא "באמת" מתכוונת. שהיא מתארת את הרגע בלבד. 

פורסם בקטגוריה נושא לדיון | עם התגים , , , , , , , | 2 תגובות