תגית: תקשורת

מאת: שרית זיק חייט פעם מזמן, לפני עידן ועידנים היה לנו מנוי לקאנטרי קלאב שוקק חוגים. ושם בין המוני הילדות.ים היה אחד, צעיר מבנותיי שהיה מציק להן. בכורתי הייתה אז עם שיער קצר וכל פעם ה"שיא" היה כשהוא אומר לה … להמשיך לקרוא ←

מאת: שרית זיק חייט יצרתי קבוצה, צרפתי חברות וחברים שיגרתי תזכורת, הודעה או הזמנה. קלי קלות וכמו נדמה שאין כבר דרך חזרה אל ימי הביניים של המיילים והטלפונים. אז בימים ההם התקיים מדרג – הייתי מתחילה בהודעת מייל ומלקטת תגובות. … להמשיך לקרוא ←

מאת: לונה בן דב. מתוך גליון מס 55 של באופן טבעי, שהוקדש לדיאלוג, נובמבר-דצמבר 2004. אני אמא שמגלה את עצמה. כל מה שאני כאמא – לא עלה בדעתי לפני כן. דברים שדמיינתי על האמהות – אני נפרדת מהם אחד אחד, … להמשיך לקרוא ←

מאת: הדר פרנקו גלאור החלימה משותפת לכולנו, אך היכולת לזכור חלומות ולייחס להם משמעות משתנה מאדם לאדם. שמעתי רבים הטוענים בכל תוקף כי "הם אינם חולמים" ועם זאת באותה נשימה הם נזכרים ומספרים על כמה חלומות שנחרטו בזכרונם והצליחו לעבור … להמשיך לקרוא ←

כמעט בכל יומולדת שאני נוכחת בו יש טקס קבוע של הדלקת נרות והבעת משאלה. משאלה סודית. משאלה שאסור לגלות לאיש, פן לא תתגשם. אותו טקס חוזר על עצמו גם במקרה שמתגלה ריס סורר שנשר או שנצפה כוכב נופל. ניסיתי לחשוב מה עומד … להמשיך לקרוא ←

מאת: שרית חייט במעגלים ערב ראשון בפארק הירדן. אנחנו עייפים אך מרוצים, מעמיסים, פורקים, בונים, מברכים, בוחרים מקום, מתכננים, חולמים. האוהל מורם והנה מגיעים המזרנים. ארבעה במספר מבקשים להיכנס ולא מצליחים, אחד נותר בחוץ בדד – אחת שתים שלוש ומתחילים … להמשיך לקרוא ←

מאת: גלי בלכמן החקירה החלה כאשר לפני כשלושה חודשים היה לי ג'וק ענק במטבח. הרמתי נעל ( כמו פעם ) ולא הייתי מסוגלת… אז מתוך המצוקה לקחתי את הקופסא של הקורנפלקס ( גם עידן ישן… ) וביקשתי ממנו, יותר נכון … להמשיך לקרוא ←

מאת: ענבל כהן מידן הוא בעבודה, הרבה מאוד בעבודה, הרבה מידי בעבודה. אבל הוא גם פה. הרבה פה. מזכיר שיש אותנו. מתעקש. 'מתי נצא רק שנינו?'; 'מתי נישן ביחד רק שנינו?'; 'זוכרת איך אהבת אותי פעם?'; 'את לא חושבת שהגיע … להמשיך לקרוא ←

מאת: מיכל מוטאי סוף יום. הבית הפוך לגמרי. הילדים שקועים בענייניהם השונים. אני כבר מותשת ועייפה ומשוועת לקצת זמן שקט לבד עם עצמי (גם עם הבנזוג יהיה נחמד האמת). תוך כדי ניסיון להשליט קצת סדר אני מנסה לדרבן את הילדים … להמשיך לקרוא ←

גוף האדם נחשב ליצירה נשגבת. המכניקה המופלאה הזו, הבלתי מובנית מאליה, שבה כל תא ותא יודע את תפקידו ותזמונו לפעול, הסנכרון בין המערכות והאיברים… כמעט בלתי נתפסת. יצירה שנבראה בחוכמה כפי שכתוב בתפילת שחרית: "וברא בו נקבים נקבים. חלולים חלולים… … להמשיך לקרוא ←

מאת: שושנה היימן.  מתוך גליון 46 של באופן טבעי, מאי-יוני 2003 בשבוע שעבר סיימתי להנחות את הסדנא "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו…" לקבוצה של אמהות צעירות לתינוקות ופעוטים עד גיל שלוש. אני חשה תמיד הרגשת תקוווה ושמחה כאשר אני רואה … להמשיך לקרוא ←

כתבה והשיבה: לילי לזרוביץ' מגע הוא צורך אנושי בסיסי ממש כמו מזון, מים ואוויר. ללא מגע ,תינוק אנושי לא ישרוד, וללא מספיק מגע, בכל גיל, נהיה פחות בריאים. אנו מרגישים מגע בכל הגוף, מהקודקוד ועד כפות הרגליים. שלא כמו חושים … להמשיך לקרוא ←

מאת: צילי פז-וולק אחד הדברים המרנינים בחינוך הביתי נוגע לתזונה בכלל ולמזון בפרט. שהות רציפה וממושכת לצד הילדים מאפשרת להורים לקחת אחריות מלאה על ההזנה, ובמקרה הצורך – לתכנן תהליכים ארוכי טווח לצורך שינוי שלה (ובעיקר – שיפור שלה). מתוך … להמשיך לקרוא ←

מאת: אורנה שפרון          מתוך: גליון מס' 17 של באופן טבעי, מאי 1998 במונולוג שהעלתה שחקנית לכבוד י"א באדר היא מתארת את צעדיה הראשונים של הגיבורה בארץ ישראל. כשהגיעה לחוות הבנות של חיה מייזל בקשו ממנה שתעבוד… … להמשיך לקרוא ←

שאלה: שרית חייט ענתה: לימור ליברמן נעים להכיר: שמואל ולימור ליברמן. הורים לגאיה בת 15 עילאי בן  12, סול בת 9 קשת בת 7 . בחינוך ביתי מאז הולדת הילדים, למעט שנה אחת של ניסיון שכשל להיות במסגרת קטנה ופרטית.